בסיפור שהסעיר השבוע את מודיעין יש גם דרמה, גם שאלות מוסריות וגם תקדימים משפטיים. מדובר בתושב העיר שנלכד לפני מספר חודשים ברשת שהציב לו "לוכד פדופילים", לא ביצע עדיין עבירה בתחום אך בכל זאת מצא את שמו מפורסם ברשתות החברתיות. בזמן שהוא מנסה להתגונן באמצעות צווי איסור פירסום הודיע ה"לוכד" (אבי דוביצקי המוכר מהטלויזיה) כי הוא פורש מכל עיסוקיו בתחום ומהגר לארה"ב. כל זה בשבוע אחד, שאת עיקריו נביא להלן.
מ' הוא תושב מודיעין בשנות הארבעים לחייו. גרוש ואב לילדים. בתחילת השנה התפתה האיש להשתתף בשיחת צ'אט שהיתה בעצם מלכודת: הוא חשב שבצד השני היה נער קטין. בפועל היה זה אבי דוביצקי שהתחזה לקטין בן 14. התוצאה: תכתובת באתר היכרויות בין מ' ל"קטין" ושיחה מוקלטת ביניהם, בה הם קובעים להיפגש במטרה לקיים יחסי מין.
דוביצקי העביר את הנתונים למשטרה. מ' נלקח לחקירה רק בחודש ספטמבר (ועד כה לא הוחלט להגיש נגדו כתב אישום). דוביצקי החליט בכל זאת לפרסם את פרטי ההקלטה באתר שלו ובעמוד הפייסבוק שלו, כולל ציון שמו של האיש ועיר מגוריו. לאחר שקיבל הודעה על צו איסור פירסום מחק לדבריו את הפירסום בפייסבוק אך השאיר את הפירסום באתר. בינתיים בוטל צו איסור הפירסום, אך גם הביטול מעוכב. כלומר – הצו עדיין בתוקף.
השיחה המסעירה
במוצאי שבת האחרונה גילה תושב העיר את המידע באתר של דוביצקי ופירסום בקבוצת פייסבוק מקומית את כל הפרטים: "דוביצקי אומר שיש במודיעין בחור בשם מ' שהוא פדופיל מסוכן…" הפוסט הביא לסערת תגובות שכללו גם נאצות כלפי ה"פדופיל" וגם תהיות על שיטת "ציד המכשפות".
נחזור לסרטון ולפירסום המקורי: בסרטון, בתחילת ההתכתבות מ' מציג עצמו בפני "מגניב 13" (שם הכינוי של ה"קטין" בן ה-14). ה"הקטין" עונה לשאלותיו של מ' ומספר לו כי שמו רוברט והוא בן 14, תייר שהגיע לביקור בישראל. בהמשך ביקש מ' מ"רוברט" שיישלח תמונה שלו. ואכן דוביצקי שלח תמונה (מבויימת כמובן). מאוחר יותר מ' ביקש בהתכתבות המתועדת גם תמונה של איבר מינו ושאל האם רוברט ירצה לפגוש אותו למטרת סקס. גם בתכתובת באתר וגם בשיחה הטלפונית בסופו של דבר השניים קבעו להיפגש.
בשיחה שומעים את מ' שואל: "אתה רציני לבוא להיפגש או לא…?"
"רוברט": "אתה מתכוון לסקס?"
מ'': "..כן".
"רוברט": "אני לא כזה מנוסה. אני קצת מתבייש. אני לא כל כך מבין. למה הכוונה סקס?"
מ': "מה זאת אומרת למה הכוונה..?"
"רוברט": "אני שואל… בכל מקרה אני חייב ללכת. החברים שלי הגיעו…".
לאחר הפירסום השבוע כתבה אחת המגיבות: "אם זה נכון, אני מאחלת לו שיתקוף אותו חיידק טורף ויתחיל מאברי הרבייה שלו. יגמור אותו לאט ובטוח".
אחרת כתבה: "אני מכירה אותו ואת ילדיו… מעולם לא הייתה שום בעיה. אני חושבת שאם יש טענה כלפני בנאדם – יש להביא אותו לדין צדק. לא לעשות לו לינץ' בכיכר העיר".
"ספק אם יוגש כתב אישום"
על השתלשלות האירועים מצדו של מ' מספר פרקליטו עו"ד שמשון וייס: "בחודש ספטמבר האחרון מ' זומן לחקירה במשטרה ובמקביל פניתי לבית המשפט לקבל צו איסור פרסום. הצו אושר וזמן קצר לאחר מכן דוביצקי, למרות צו האיסור על שמו של מ', הוציא לאור את ממצאיו ופרסם אותם באתר שלו ובפייסבוק. בעקבות הפרסומים הגשתי נגדו תלונה במשטרת מרחב ירקון. במקביל אנו מתכוונים לתבוע את דוביצקי על הוצאת דיבה".
עו"ד וייס, הלקוח שלך בכל זאת מתועד בשיחה קשה…
"אבי דוביצקי טועה ומטעה. הוא מוליך שולל את הציבור והוא עושה דין בעצמו. נעשה ללקוח שלי עוול נוראי והוא בחזקת חף מפשע. שלחתי את מרשי לחוות דעת מקצועית פסיכיאטרית הנעשית על ידי וועדה של רופאים, הבודקת מסוכנות מינית. קביעתם הייתה חד משמעית שהוא אינו פדופיל".
למה מלכתחילה הוחלט על צו איסור פרסום? האם יתכן שמרשך הורשע בעבר?
"בדיוק ההיפך. מדובר באדם נורמטיבי, ללא עבר פלילי, שלא פגע באף אחד. הוצא צו איסור פרסום כדי שלא יכתימו את שמו ולא בגלל שהוא הורשע".
אז למה הוסר צו איסור הפרסום?
"הכלל המשפטי שלא נותנים צו איסור פרסום אלא בנסיבות חריגות במיוחד".
מה הצפי לגבי המשך החקירה המתנהלת נגד מרשך במשטרה?
"עד לרגע זה לא הוגש כתב אישום וספק רב אם יוגש. יודגש כי מרשי לא שוחח עם קטין אלא עם בגיר שלפי תוכן ואופן דיבורו היה ברור שהוא מתחזה. בפועל לא בוצעה כל עבירה. מפה ועד לתלות אותו בכיכר העיר, זה לא מתקבל על הדעת".
איך הוא ומשפחתו הושפעו מהפרסום?
"הילדים קיבלו מיילים עם לינקים לכתבה. בעבודה זימנו אותו לשימוע לקראת פיטורים וזה מקום עבודה בו הוא נמצא למעלה מעשר שנים. הרסו לו את החיים וזה פגע משמעותית במשפחתו. מרשי הוא אדם חף מכל פשע, אב לילדים קטנים, שמבצעים כנגדו צייד מכשפות. שופכים את דמו בציבור, שופטים אותו, מרשיעים אותו וגוזרים את דינו עוד בטרם הסתיימה חקירת המשטרה. האם כך הייתם מאחלים שינהגו בכם לכשתוזמנו פעם לחקירת משטרה תהא אשר תהא הסיבה?!".
דוביצקי מדבר
בשיחה שעשינו עם דוביצקי הוא טען כי כבר הוגשו נגד מ' שתי תלונות נוספות במשטרה – בתל אביב ובאילת – על מעורבותו לכאורה בפעילות הנוגעת לקטינים. שני התיקים נסגרו. "באילת משפחה של קטין הגישה את התלונה, אבל בגלל שהקטין הכחיש התיק נסגר". בתל אביב התיק נפתח בעקבות תלונה שמ' צילם נערים בשירותי אחד מהקניונים. גם תיק זה נסגר. גורמים במשטרת מודיעין אישרו כי יש רישום של שני תיקים אלה ושניהם נסגרו, אך אין בידם בשלב זה את הפרטים המדויקים על הסיבות להגשת התלונה, על החקירה שהתנהלה בתחנות המשטרה האחרות ומדוע תיקים אלה נסגרו.
אבי דוביצקי, מדוע לאחר שהגשת את הממצאים למשטרה לא המתנת להשלמת החקירה / הגשת כתב אישום ופרסמת את הדברים בפומבי כולל שמו המלא ותמונה של מ'?
"יש פה אינטרס ציבורי. אני יודע בוודאות שהאדם הזה מסוכן על פי דברים שבדקתי בעצמי. בחומרים שהפצתי לא אמרתי שמדובר בפדופיל ולא הוכחתי את אשמתו בדבר. פרסמתי תכתובת ושיחה שהיא נאמנה למקור ושהציבור יסיק מזה את מסקנותיו. אחרי שפרסמתי פנו אלי קטינים אחרים שסיפרו לי על מעורבותו של מ' בחייהם. שמעתי ממקורות נוספים על תלונה נוספת שהגישו נגדו בעיר אחרת שבסופו של דבר נסגרה. כל עוד אין ממני מניעה חוקתית אני אפרסם. מצידי שיתלו אותו בכיכר העיר. הוא עבר את כל הגבולות. המשטרה ידעה שפרסמתי. הם בעצמם התנגדו לצו איסור פרסום. ברגע שידעתי על צו איסור הפרסום הסרתי את הסרטון" (הערת המערכת: מדף הפייסבוק שלו אך לא מהאתר).
האם לדעתך בני משפחתו זכאים להגנה על שמם הטוב?
"הפגיעה של ילד מפדופיל תשאיר בו צלקות לכל החיים ויש שמנסים לשים קץ לחייהם כשאני שוקל את זה לעומת הפגיעה בילדים של מ' למשל, שאולי יחושו בושה כשמישהו יקרא לאביהם בשמות גנאי, אז אני חושב על הילדים שעלולים להיפגע מינית והכף נוטה לטובת הגנה ושמירה עליהם".
האם פנית באופן אישי למשפחתו של מ' ולמקום עבודתו והעלת בפניהם את חשדותיך?
"גרושתו בעצמה פנתה אלי ושיתפה אותי על מה הוביל לגירושים. איך בכלל ידעתי מי היא לפני שפנתה אלי? היא גם שינתה את שמה. היא יודעת. גם אנשים שעובדים איתו פנו אלי לברר לגבי החשדות. לא אני פניתי אליהם. אף אחד מהמשפחה גם לא פנה אלי לבקש להסיר את הסרטון".
לפי תיעוד הצ'אט מ' קבע להיפגש עם הקטין והגיע למקום המפגש. למה לא תיעדת כמו במקרים אחרים את המפגש ולמה לא חיכתה לו שם משטרה?
"חיכיתי לו במקום שקבענו והמשטרה נכחה במקום. אבל כנראה הוא תיצפת וראה אותם ולכן הפגישה בוטלה. הוא נתן גם בתכתובת בינינו צבע רכב שגוי. כנראה הוא פחד. הרבה פוחדים מ'צייד הפדופילים'. מאז הפרשה הוא פנה אלי שוב בצ'אט. הפעם התחזיתי תחת שם אחר".
שלום, אני נוסע
הפרשה רחוקה מלהסתיים. לכאורה עומדת נגד מ' תשתית ראייתית מסויימת המצביעה על עבריינות, אבל נראה שהמשטרה אינו סבורה כי היא מספיקה לצורך העמדה לדין בשלב זה. באשר ל"ציד המכשפות" הפרטי שהכריז דוביצקי על מ' נראה שהוא עומד להסתיים, מכיוון שביום שלישי השבוע, באופן מפתיע, הודיע דוביצקי כי הוא "פורש מעבודתו כצייד הפדופילים" ואף החליט לחזור לארצות הברית. סיבת פרישתו כפי שהגיב בתקשורת הארצית היתה: "מה שאני עושה לא מחלחל למעלה לכנסת. לא עושים שום דבר, רק מס שפתיים והבטחות. גם אני צריך באיזשהו שלב לעצור. אם 120 חברי כנסת שמרוויחים 40 אלף שקלים בחודש לא עושים דבר, אני לא יודע מה עוד אפשר לעשות".
גורם משפטי עימו שוחחנו העריך כי דוביצקי הבין ש"חצה את הגבול" וכי הוא חשוף כעת לתביעות נגדיות. מצד מ' ממודיעין ואולי גם מצד אחרים. "צריך כמובן לרדוף פדופילים, לאתר אותם ולנטרל אותם", אמר לנו. "אבל במדינה דמוקרטית זהו בדיוק תפקיד המשטרה ובית המשפט. ברגע שאדם פרטי מתחיל לפרשן את החוק ולבצע 'מעצרים' – הנזק שהוא גורם לא פחות חמור מהנזק שגורמים אלה שהוא רודף אחריהם".
"צריך לבדוק אם פעילותו של דוביצקי בכלל חוקית"/יהודה גולן
הקרימינולוג ד"ר אריאל ליבנה ממכבים לא בטוח שמה ש'צייד הפדופילים' עושה הוא הדבר הנכון במלחמה נגד עברייני מין
הקרימינולוג ד"ר אריאל ליבנה ממכבים, המתמחה בטיפול בבני נוער ובאלימות בכלל, מסביר כי "פדופיליה היא סטיה, כמו הרבה סטיות אחרות. אלא שהסטיה חזקה יותר מהפחד מהחוק והצורך להגיע לסיפוק גובר על החשש להיות עבריין. נכון שלא בכל מצב זה יוגדר כסטיה. כי הרי נהג למשל שמגיע לרמזור שמהבהב והאור מתחלף והוא ממהר מאד, בהרבה מקרים 'יגנוב' את האדום, למרות שהוא יודע שהוא עבר על החוק ויש סיכוי שייתפס. אז מה – הוא סוטה? ודאי שלא".
כיכר העיר עברה לפייסבוק ושם גם מתבצעים כעת משפטי השדה…
"הפגיעה באיש בפייסבוק היא עבירה לכל דבר וזה לא משנה אם פגעו בו בגלל שמועה שהוא פדופיל או בגלל שהוא עבר באור אדום צומת. לפייסבוק זה לא משנה מה עשית. אתה חשוף לפגיעה, וזאת עברה לכל דבר".
אולי אנחנו מגזימים עם הרשתות החברתיות?
"בפייסבוק במיוחד המצב הוא שיש שקט מסביב, כולם ממתינים ואז פתאום משהו צץ והופ – יש סיבה למסיבה. מתחילים לכתוב על הקיר וזה מתגלגל הלאה. עכשיו לדעתי המשטרה צריכה לבדוק האם דוביצקי פעל בכלל בהתאם לחוק. לדעתי הוא החליט שהאיש עבריין רק על סמך צ'אט אחד שהוא ניהל איתו, במקום שיחליט על זה בית משפט".
אבל הוא כן עלה על משהו…
"אני הייתי מצפה מדוביצקי שימתין עד לתום החקירה במשטרה והגשת כתב אישום ורק אז הוא יכול לגלות באתר האינטרנט שלו שהוא זה שחשף את האיש. אבל למסור את החומר למשטרה ולחשוף את האיש עוד לפני שהמשטרה פתחה בכלל בחקירה, שלא לדבר על כתב אישום שלא הוגש, זה חוסר אחריות. אני הייתי סוגר לו את אתר האינטרנט ותובע אותו בתביעת ענק על הוצאת דיבה".
אתה ממש מתאר אותו כעבריין…
"המשטרה צריכה לבדוק את דוביצקי ולבחון האם בצורת עבודתו שבה הוא מפתה אנשים בצ'ט אין משום הדחה לדבר עברה, שהיא עברה בפני עצמה".
הכנסת עוד חושבת/יהודה גולן
מספר עברייני המין בישראל זינק פי ארבעה בעשרים השנים האחרונות. החקיקה בנושא עדיין לא הושלמה ועל כל סעיף נלחמת המועצה לשלום הילד בחירוק שיניים
בשנים האחרונות חל תהליך מואץ של חקיקה נגד עבירות מין בישראל, אולי עקב העובדה המצערת שבין השנים 1995 עד 2008 עלה מספר עברייני המין בישראל פי ארבעה.
בשנת 2004 אושר החוק המגביל את חזרתו של עבריין מין לסביבת מגוריו של קורבן העבירה. חוק זה בא להגן על הקורבן, גם אחרי שהעבריין נענש ושוחרר מהכלא, עקב הטראומה והצלקת הנפשית העמוקה שהקורבן נושא.
בנוסף למגבלות על מקום מגורי העבריין החוק גם מטיל מגבלות חמורות על עבריין המין לגבי מקומות עבודה שבהם הוא רשאי לעבוד לאחר סיום ריצוי עונשו.
בנוסף התקבל בכנסת בשנת 2001 "החוק למניעת העסקה של עברייני מין", כשלחוק צורפה רשימת מוסדות שבהם חל איסור לעברייני מין לעבוד: מוסדות חינוך, קייטנות ועוד גופים. החוק מחייב בעצם מעסיקים לבדוק כל מי שמתקבל לעבודה האם אין לו עבר פלילי בתחום עבירות המין.
החוק השלישי החשוב בתחום החקיקה נגד עברייני מין הוא "החוק להגנת הציבור מפני עברייני מין" שנחקק בשנת 2006, ומטרתו היא להגן על הציבור מפני עברות חוזרות שמבצעים עברייני מין. החוק משתמש בכלי עבודה בהם רשימה מפורטת של עברייני המין בישראל, ביצוע הערכת מסוכנות לכל עבריין מין שחוזר לחברה וסמכות שניתנה לבתי המשפט להוציא צווי פיקוח על עברייני מין ומעקב לאחר שיחרורם מהכלא.
בנושא זה מפרט מנכ"ל המועצה לשלום הילד, ד"ר יצחק קדמן: "לשירות בתי הסוהר יש מפקחים שרשאים גם להיכנס לביתו של עבריין מין לאחר שהוא ריצה את עונשו. הם רשאים להחרים את מחשבו האישי ולבדוק חומרים פדופיליים בביתו, רשאים לעקוב אחר עבריין המין ולבדוק את מעשיו, זה כלי חשוב מאד במאבק המתמשך נגד עברייני מין".
יחד עם זאת מציין ד"ר קדמן כי "שמונה שנים מאז השיקום של עברייני המין החל במסגרת החוק ועדיין מתנהל מאבק לגבי יישום החוק במתכונת רחבה יותר. עכשיו אנחנו נאבקים להכניס לחוק סעיף שיחיל את החוק גם לגבי עברייני מין קטינים שביצעו עבירות מין בקטינים אחרים וזה מאבק לא פשוט מבחינתנו".
בתמונה: דוביצקי בהופעה בטלוויזיה. "ייתכן שמ' היה לקוח אחרון שלו"
