העיריה ומשרד החינוך פיצו ב-206 אלף שקל תלמיד עירוני א', שאצבעו נקטעה לאחר שחבריו טרקו את דלת הכיתה על כף ידו. התלמיד, שהיה בן 13 בעת התאונה, נותח פעמיים. לדבריו, כיום – שמונה שנים לאחר המקרה – הוא הפך למוגבל בכתיבה, הקלדה, הרמת משאות, אחיזה ומטלות עדינות. אורתופדים מומחים קבעו כי הצעיר סובל מנכות צמיתה בשיעור של 8%.

עו"ד עמוס מוקדי ועו"ד רועי זייפר, המייצגים את התלמיד לשעבר ואת הוריו, הגישו תביעה לפיצויים נגד העיריה ונגד משרד החינוך, בגובה מאות אלפי שקלים. מוקדי: "העירייה אחראית לתאונה מפני שהדלתות בבית הספר לא היו מוגנות בהתאם להנחיות משרד החינוך".

על פי כתב התביעה, כאביו של התובע עדיין נמשכים, והוא סובל מהגבלות בתפקוד ידו, וגם מסיוטי לילה כתוצאה מהתאונה, ומהצורה המעוותת שקיבלה כף ידו כתוצאה ממנה.

האורתופד ד"ר משה לוינקופף קבע כי התלמיד לשעבר סובל מנכות צמיתה בשיעור של 8% כתוצאה מהתאונה. אורתופד מטעם חברת הביטוח כלל, המבטחת את עיריית מודיעין, הסכים עם קביעתיו של ד"ר לוינקופף.

מוקדי: "כחצי שנה לפני התאונה, פרסם משרד החינוך חוזר מנכ"ל תחת הכותרת 'הנחיות חדשות בדבר הגנת דלתות מפני פגיעה באצבעות'. בחוזר הודגשה הסכנה שבתאונות מסוג זה והובהר כי המוסדות החינוכיים והרשויות המקומיות הם האחראים ליישומן של ההנחיות. משרד החינוך הורה להתקין בכל דלת שלושה רכיבים כדי למנוע תאונות כאלו: מגן אצבעות שיכסה את הרווח שבין המשקוף לדלת, מנגנון להאטת הדלת, ומעצור התופס את הדלת ושומר אותה פתוחה. בבית הספר עירוני א' היה חסר המעצור שתופס את הדלת, ובנוסף המנגנון להאטת הדלת היה שבור. דלתות בית הספר היו באחריות העיריה ומשרד החינוך, שלא נקטו בזהירות סבירה. לכן נטל ההוכחה לכך שלא הייתה במקרה הזה התרשלות מוטל עליהם. תחזוקת הדלת הייתה לקויה ולא הוצב שום שלט ראוי על הדלת שיזהיר כי מנגנון ההאטה נשבר".

 צילום דוברות העיריה