זה מסוג המקרים המעניינים שהופכים בסופו של דבר לאחד מהסיפורים הקצרים של או הנרי או דיימון רייניון, אבל זה לא קרה ברחובותיה האפלים של ניו יורק של שנות השלושים אלא במודיעין שלנו.
בסיפור מעורב קשיש המתגורר בעיר שנכנס למרכול כשבכיסו תעודת הזהות שלו ובה תחובים אלפיים שקלים במזומן. במהלך הקניות שביצע הבחין הקשיש לפתע כי מכיסו נעלמה תעודת הזהות ועימה הכסף.
הקשיש המבוהל החל לחפש בקדחתנות את כספו, אנשים התגודדו סביבו בדאגה והאיש הנרגש לא ידע את נפשו.
לפתע ניגש אליו אדם ואמר לו: "מצאתי את הכסף אבל נתתי אותו לאישה שטענה כי הוא שלה ושהיא איבדה אלפיים שקלים". הקשיש ההמום החל לחפש את האישה ואכן היא זוהתה עם עגלת קניות מבצעת בניחותא את קניותיה, כשבתוכה שוכבת שקית ניילון עם שטרות כסף. "זה הכסף שלי, איבדתי אותו" אמרה האישה. הוויכוח שהתנהל לא עזר לקשיש, האישה סירבה להחזיר לו את כספו והוא ניגש לתחנת המשטרה בעיר והגיש תלונה. השוטרים זימנו את האישה לחקירה ושם שינתה האישה את גירסתה "אולי באמת זה לא הכסף שלי", תהתה האישה באוזני השוטרים.
סוף הסיפור: הכסף הוחזר לקשיש, האישה נחקרה ועכשיו נמתין לראות האם יוגש נגדה כתב אישום באשמת ניסיון הונאה או גניבה? מי יודע?
