גניבה מחנויות היא תופעה נפוצה ודי מוכרת, אבל אין לה בהכרח שום קשר למצב כלכלי קשה או רעב פיסי למזון. לכן אין פלא שגם בעיר כמו מודיעין שנמצאת ברמה סוציו-אקונומית גבוהה יחסית, מתגלים מקרי גניבות מחנויות ולאו דווקא גניבה של לחם או מוצרי יסוד אחרים שמטרתם להשביע רעבים.
כאן במודיעין, הגניבות מחנויות הן בעיקר על רקע של צורך נפשי או חברתי ולכן גם חפצי המטרה ל"הרמה" הם הרבה יותר אקזוטיים. כמו למשל קונדומים או משחקי מחשב ולאו דווקא לחם גבינה או חלב. אי אפשר לשים את האצבע על מאפיין מסוים של גנבים. בין המקרים שנחשפו בשנה האחרונה היו אלוף משנה בקבע ואישה בת 60, לצד גבר בשנות השלושים לחייו ונערים בני שש עשרה.
המקומות המועדים לפורענות הם באופן טבעי קניון עזריאלי וישפרו סנטר, אבל לא רק. מנגד יש גם מקומות יוצאים מהכלל. שיחת עומק עם שלומי בראל, מנהל האחזקה והשריף הבלתי מעורער של המרכז המסחרי "רננים" שבמכבים מגלה מקום שבו לא גונבים מהחנויות: "אני לא רוצה לעשות 'עין רעה' אבל במרכז המסחרי רננים לא היו גניבות מחנויות כבר חמש עשרה שנים".
"מה?" אני המום מהנתון הזה. "איך זה יכול להיות? אתה בטוח?"
"בטוח במאה אחוז. אני כאן כבר יותר מחמש שנים וגם שיחות עם הוותיקים מגלות כי זה בעצם גן עדן ממש. הילדים כאן ילדים טובים ולא גונבים, לא עושים בלגנים. העובדה בשורה התחתונה היא, שאני כמנהל המקום שמסתובב פה כל היום בין בעלי העסקים, לא נדרשתי עד היום לטפל אפילו פעם אחת בגניבה מחנות ויש כאן עשרות חנויות".
קונדומים ב-1,500 שקל
מדיווחים שוטפים של משטרת מודיעין מתברר כי אין אחידות ואין כללים מאפיינים לגבי מקרי הגניבות שהתגלו בעיר ובסביבתה. אגב – גם במודיעין עילית קיימת מכת גניבות לא פשוטה. שם הגנבים הם בעיקר צעירים שמוגדרים בקהילה החרדית "נוער שוליים": חבר'ה משועממים, שרובם נפלטו ממסגרות לימודיות בישיבות ובתלמודי התורה וכדי להפיג את השעמום וחוסר המעש הם פשוט גונבים. מחנויות, מבתי כנסת (בעיקר את קופות הצדקה) ובמקרים החמורים יותר מתפרצים לבתים וגונבים כסף.
נרענן את הזיכרון באמצעות מקבץ אירועי גניבה מבתי עסק מקומיים, כפי שדווחו במשטרת מודיעין:
לפני מספר שבועות נתפס, לאחר מרדף, אדם שגנב מסניף הסופר-פארם שבשדרות עמק בית שאן חבילות קונדומים. המקרה אירע בשעות אחר הצהריים כאשר האיש נמלט מהחנות בריצה לאחר שהתבקש לעצור ע"י קצין הביטחון של החנות שחשד כי הוא מנסה להסתיר בבגדיו מוצרים ולא לשלם עליהם.
בלשי תחנת מודיעין תפסו אותו לאחר שהוזעקו למקום ובמהלך התישאול בשטח התברר כי כשיצא מהחנות דרש ממנו קצין הביטחון העירני שיעצור, אלא שהוא שלף סכין, השליך את הסחורה הגנובה, שהיתה לא פחות ולא יותר מחבילות קונדומים בשווי 1,500 שקלים ונמלט.
בבדיקה יסודית יותר במשטרה התברר כי לאיש עבר של גניבות בעוד מקומות בארץ. מה שמעניין היא העובדה שהוא נהג לגנוב רק מחנויות הסופר פארם. מן תחביב מוזר שכזה.
משתי חנויות במקביל
לפני שבועיים נתפסה תושבת מודיעין בת 59 בעת ניסיון גניבת מוצרי קוסמטיקה, שוב מחנות הסופר- פארם בעיר. מנהל הסניף טילפן למשטרה ודיווח כי תפס אישה "על חם" לאחר שזיהה אותה כמבוקשת על גניבה בחנות במקרה קודם. המנהל סיפר לשוטרים כי האישה שתפס זוהתה במצלמות האבטחה כמי שגנבה בחודש שעבר מוצרי קוסמטיקה מהמקום, אלא שאז היא הצליחה לחמוק מבלי שנתפסה.
השוטרים העבירו את החשודה לתחנת המשטרה לצורך המשך חקירה בעניין גניבת מוצרי הקוסמטיקה . תוך כדי שמנהל הסופר פארם מוסר את עדותו בתחנת המשטרה הוא קיבל לפתע שיחה טלפונית מהחנות ובה נאמר לו שנמצאו בפח של השירותים מכנסיים חדשים עם תווית של חנות בגדים. אלה התגלו ממש באותו תא שירותים שאליו נכנסה החשודה כשביקשה ללכת לשירותים בזמן שבסופר-פארם המתינו להגעת השוטרים.
בעל חנות הבגדים הוזעק אף הוא למשטרה והגיש תלונה נוספת נגד האישה על גניבת המכנסים. הוא סיפר כי הזמזם נתלש מהמכנסיים. החשודה הכחישה בחקירתה כל קשר לגניבות ובהמשך הודתה בגניבה מהסופר פארם. אך הכחישה כל קשר לגניבה מחנות הבגדים של זוג המכנסיים שנמצאו בשירותים שאליה היא נכנסה.
הקצין הבכיר והקונסולה
לפני פחות משנה גזר בית הדין הצבאי המיוחד בקריה על אל"מ ל' ממודיעין עונש של הורדה בדרגה ועבודות שירות של חודשיים. זאת לאחר שבמסגרת הסדר טיעון הודה הקצין בגניבת קונסולת משחקי טלוויזיה מסוג WII מחנות במודיעין. זאת על רקע סכסוך בינו לבין בעל החנות ובמחאה על שמידע נמחק מכונן נייד שמסר לתיקון בחנות.
הקצין גם הודה שהוציא מתוך תיק החקירה את מכתב ההתנצלות המקורי שהעביר לבעל החנות, בכתב ידו ובחתימתו, שבו אישר כי נטל את קונסולת ה-WII.
המקרה אירע בדצמבר 2009, כאשר יוסי בן נון – מנהל ובעלי חנות מחשבים במודיעין – זיהה במצלמות האבטחה כי הקצין הבכיר גנב מחנותו את קונסולת המשחק. בעל החנות טילפן לאיש וזה הודה בפניו כי לקח את המכשיר ואף החזיר אותו בליווי מכתב התנצלות.
ל', שהושעה ופרש מצה"ל, טען כי נפל קורבן לסחיטה של בעל החנות. בסופו של דבר בעקבות הסדר הטיעון שעל פיו הואשם ל' בהתנהגות שאינה הולמת קצין ולאחר שלוש שנים הסתיימה הפרשה בהעמדה לדין.
החוקר ש"עקץ" בעצמו
עוד מקרה חמור שאירע במודיעין בשנה האחרונה הוא של מנהל בכיר ביחידת יהלו"ם (הנאבקת בפשע המאורגן ברשות המיסים), ש"עקץ" צ'יינג' להחלפת כספים בתחנת הדלק פז בישפרו בצורה מתוחכמת והוציא במרמה עשרת אלפי שקלים. הוא נתפס ומעצרו הוארך בבית משפט בפתח תקוה.
המקרה אירע כאשר מ', מנהל תחום החקירות ביחידת יהלו"ם, נעצר באזור מודיעין עם הכסף ברשותו. הוא נחשד כי הצליח להונות את בעל הצ'יינג' ולהוציא ממנו את הסכום הגדול באמצעות התחזות לאדם אחר. מ' נעצר ונכלא והוגש נגדו כתב אישום חמור.
היזהר מהעובדים שלך
עוד מקרה באזור מודיעין של גניבה מרשת המזון של רמי לוי, התגלה כאשר קצין הביטחון טלפן למשטרה וביקש מהשוטרים להגיע למרכול כדי לעצור שני עובדים שנתפסו כשהם גונבים אלכוהול ממחסן החנות. השוטרים מיהרו לסניף ולקחו עימם את שני החשודים לחקירה.
קב"ט הרשת הגיש נגדם תלונה רשמית, בתלונה ציין הקב"ט כי שני החשודים נראו כאשר הם מוציאים ארגז שתייה חריפה מחוץ למחסן ומעלים אותו לרכב של אחד מהם, כמובן מבלי לשלם. השניים עבדו כמלגזן במחסן וכאחראי על סידור הסחורה במדפי המרכול, נחקרו בתחנה והודו בגניבה. הם גם הודו בעוד שמונה מקרים בהם גנבו מהמחסן בקבוקי שתיה חריפה.
כך עבדה השיטה: סדרן הסחורה היה מניח בכיסא של המלגזן שקית ובה מספר בקבוקים של משקה חריף וכאשר המלגזה יצאה מהמחסן לכיוון החנות היא נעצרה ליד רכבם של אחד החשודים ולשם הוכנסה השקית עם הבקבוקים ומשם המלגזן המשיך בנסיעה לחנות.
גנב בלי מזל
מזל לא היה לתושב מודיעין כשלפני כחצי שנה נתפס בשעות הערב בקניון עזריאלי כשהוא גונב בגדים ממספר חנויות בגדים. המשטרה זומנה למקום והאיש נחקר וקיבל זימון להתייצב למחרת בתחנת המשטרה להמשך החקירה.
אלא שכאן חל ה'טוויסט' בעלילה: החוקר שלקח את פרטי האיש שמתגורר ברחוב חיים בר לב בעיר נזכר שלפני כמה חודשים הוא טיפל במקרה של גניבת סמארטפון מדגם אייפון 5 בצבע לבן ממכון כושר. אז נעשתה בדיקה ממוחשבת שהעלתה כי המכשיר נמצא באזור רחוב חיים בר לב. המכשיר לא נמצא, אולם למחרת כשהגיע האיש לתחנת המשטרה להמשך חקירתו, שם לב החוקר כי הוא מחזיק בידו אייפון בצבע לבן.
המעגל נסגר והאיש הודה גם בגניבת האייפון הלבן. באותה תקופה היו מספר מקרים של גניבת סמארטפונים באולמות ספורט בעיר ובכל המקרים ניתן תיאור של אדם שמנמן בעל גוון פנים בהיר שהתאים לחשוד. לכן נעצר הבחור בחשד לגניבה סדרתית של מכשירים כאלה.
ילדים שאוהבים צעצועים
לדברי ורד ליזבון, זכיינית "כפר השעשועים" במודיעין, ברור שיש גניבות מחנויות. במיוחד חנות צעצועים, שעבור הילדים יש בה פיתויים רבים. להערכתה אם מכמתים את הגניבות מדובר באחוז אחד ממחזור המכירות השנתי של החנויות. לפי חישוב גס היא מאמינה כי מדובר בגניבה לפחות אחת לשבוע.
יש פרופיל קבוע לגנבים?
"לרוב מדובר בילדים המבצעים את המעשה והם לוקחים בדרך כלל כל דבר שאפשר להכניס לכיס, קלפים וצעצועים קטנים, מוצרים זולים יחסית".
איך אתם מתמודדים עם התופעה?
"שמנו מצלמות אבטחה כדי לנסות להשתלט עליה ולתפוס יותר ילדים בשעת מעשה, אבל קשה לעקוב אחרי זה. אנו לא צופים גם בקלטות בדיעבד, מדובר ב-12 שעות של הקלטה, רק במקרה שיש חשד נקודתי אנחנו מסתכלים בקלטת. כמו כן יש לנו נוהל בחנויות שילדים לא נכנסים עם תיק בית ספר".
ובמקרה שלא מדובר בילד?
"זה לא קורה הרבה, אבל פעם אחת תפסתי את אחת האמהות. היא טענה ששכחה את זה בעגלה ולא שמה לב. הזהרתי אותה וויתרתי לה".
מקרה מיוחד שזכור לך?
"בדרך כלל אנחנו תופסים את הילדים וקוראים להורים שלהם שמשלמים ומתנצלים. היה מקרה אחד שהאמא היא זו שהביאה את בנה, מבלי שידענו על המקרה, לאחר שגילתה כי לקח צעצוע מהחנות ולא שילם עליו".
נשים שאוהבות בגדים
בעל חנות בגדים מוכרת בעיר מספר שיש לא מעט גניבות בחנות, להערכתו בשנה זה מסתכם בסכום כספי של 15,000-20,000 שקל ולדעתו – כמעט בכל המקרים מדובר בנשים. טווח הגילאים של מבצעות הגניבה משתנה: הן נעשות גם על ידי נערות בסביבות הגילאים 13-14 וגם על ידי נשים מבוגרות בגילאי 40+.
לדבריו, הוא תפס שלוש נשים שגנבו מספר פעמים וזו תופעה חוזרת ונשנית אצלן, והן ממשיכות לנסות למרות שתפסו אותן. "מהיכרות היסטוריית הגניבה שלהן, אנחנו עוקבים אחריהם במצלמות או מצמידים אליהן את אחד העובדים".
עירבתם את המשטרה במקרים אלה?
"אנחנו לא מערבים את המשטרה כי אנחנו יודעים בוודאות שמדובר בנשים שמגיעות מבתים שאין להם. שמצבן הכלכלי לא טוב. לא מעט פעמים אנחנו תופסים את הגנבת ובגלל שאנחנו יודעים מה מצבה הכלכלי, לוקחים את אשר גנבה ומשחררים אותה. יש מקרים אפילו שאני מעלים עין כי אני יודע שהם זקוקים למה שלקחו. אנשים מסכנים. הן לא עשו זאת כדי לנצל ולגנוב במטרה לגנוב. יש מקרים אחרים בהם מדובר באנשים אמידים. במקרה כזה לא מוותרים להם והם משלמים על הסחורה. בדרך כלל הם טוענים שהם שכחו, או לא שמו לב ומדובר בטעות".
מקרה מיוחד שזכור לך?
"היה מקרה שתפסנו שתי בנות בגיל חטיבת הביניים שפוצצו את התיקים שלהם בסחורה מכל הבא ליד. ג'ינסים, חולצות, מכנסיים ועוד. קראנו להורים שלהן, הראנו להם במצלמות והם שילמו כפול ממחיר הסחורה המקורי".
בעל החנות התקין את מצלמות האבטחה שלא למטרה לפקח על גנבים פוטנציאליים אלה למען מקרים להגנה על שמו הטוב. לדוגמא: הייתה לקוחה שהתלוננה שקיבלה יחס מחפיר בחנות ואחד העובדים קילל אותה. במצלמות שבחנותו ניתן לקבל תמונה יחד עם שמע, הם השתמשו במצלמה להוכיח לאותה אישה שלא היה ולא נברא, על מנת שלא תמשיך להפיץ טענות אלו.
עונשו של הרברבן
לעומת כפר השעשועים וחנות הבגדים, אלירן סרויה מ"סיאסטה" במודיעין סנטר (יין, משקאות חריפים המציעה גם נרגילות ומגוון סוגי טבק) – הם לא נפגעו מתופעת הגניבות באופן משמעותי. בשנה האחרונה היו אצלם שני מקרים בלבד של גניבה. בראשון השתתפו שני צעירים וצעירה. זו לבשה מדים ושני האחרים היו חיילים בלבוש אזרחי. הם רכשו מספר מוצרים בחנות והוסיפו לקנייה בקבוק אלכוהול מיני בשווי 30 שקל מבלי לשלם עליו. הם נתפסו לאחר מעשה כאשר עמדו בחוץ והתרברבו בינם לבין עצמם על הסחיבה שהצליחו לבצע. מישהו שמכיר את אלירן שמע אותם ודיווח לו וכך הם נתפסו ושילמו על כל מה שלקחו.
במקרה השני ניסה גבר בן כ-30 לגנוב בקבוק ויסקי בשווי 300 שקל. בעלי החנות הצליחו לתפוס אותו בשעת מעשה והבקבוק נלקח ממנו והושב ללא נזק כספי.
איך אתה מסביר שנתקלת בשני מקרים בלבד?
"ראשית כל אני רוצה להאמין שלא היו גניבות שאיני מודע להן. שנית, אני חושב שזה שילוב של מספר סיבות. יש לנו חמש מצלמות אבטחה ובנוסף להן מסך גדול באמצע החנות שנראה לעין כל. בשעות הבוקר מדובר לרוב בלקוחות קבועים ובערב שאיני נמצא בחנות אני צופה במצלמות כמה שיותר. כמו כן החנות מוארת כמו שצריך ורבים מהאזור ומי שנכנס לחנות מכירים אותי לכן הם לא מהווים סיכון מהבחינה הזו".
לא יודעים כמה מפסידים
ישראל קלמי מנהל החנות במיני מרקט דונה (במרכז דונה שבשכונת הנביאים), מספר כי מקרי הגניבות הקטנות במקום אינן רבות כפי שהינו אולי מצפים במקום מסוג זה. יתכן והסיבה לכך היא חוסר מודעות לגניבות שבהן הגנב לא נתפס. "אני בטוח שיש כאלו שמצליחים ואנחנו לא יודעים על כך, אבל מה אפשר לעשות?"
מצלמות האבטחה הם הכלי היחיד שלהם להתמודד עם התופעה ועל פי היעדר מקרי גניבה רבים יתכן והן הסיבה לכך. שוב: זאת ללא ידיעה לגבי מה שנגנב ללא ידיעתם.
לדברי קלמי, אין להם דרך לדעת מה ההפסד הכספי היות ואין להם דרך לדעת מה בדיוק נגנב בדיעבד ללא שתפסו את מבצע דבר העבירה.
בפעמים הבודדות שכן הצליחו לתפוס את הכייסים היה מדובר בילדים, למעט שני מקרים בשנה האחרונה הזכורים לישראל. בשני המקרים היו אלו נשים מבוגרות. במידה והמקרה המדובר הוא ילד הם מבקשים את מספר הטלפון של ההורה ומספרים לו על אשר קרה. "ההורים לאחר מכן הגיעו עם הילד והתנצלו" סיפר ישראל. הילדים לרוב ניסו לגנוב ממתקים למיניהם והמבוגרים ניסו לגנוב מוצרים כמו קטשופ ועוגיות.
הלהיט: כיסויים לסמארטפונים
רועי תורתי, מנהל חנות IPRO, חנות לאביזרים למכשירי אייפון במודיעין סנטר, אומר שמספר הגניבות אצלו הוא עשרות מקרים בשנה. בדרך כלל של הכיסויים הזולים יותר, שקל יותר "להרים" היות והם נמצאים בסלסלאות ולא על הקירות. בסוף השנה שעברה, כאשר עשו בדיקת מלאי, נאמד שווי החוסרים בכ-5,000 שקל.
יש פרופיל קבוע לגנבים?
"לא. לעיתים מדובר בילדים ונערים ולפעמים אלו אנשים מבוגרים בגילאים 35-50. מקרים כאלה של מבוגרים קורים אחת לשבועיים-שלושה. המבוגרים לרוב מיתממים ואומרים שהם כבר שילמו, אנו מוכיחים להם במצלמה שהמצב היה שונה והם משלמים את המחיר. במקרים רבים לא תפסנו את הילדים בשעת מעשה וההורים שלהם חזרו לאחר מכן, לאחר שגילו את דבר העבירה של הילד שלהם והחזירו את מה שנגנב".
מקרה שזכור לך במיוחד?
"לפני חצי שנה, לקוח קבוע שלי, אבא לילד כבן 11, ביקש שאצא איתו מחוץ לחנות. הוא החל לבכות תוך כדי שסיפר לי שהוא גילה כי חבר של הבן שלו דחף לבנו 20 כיסויים לאייפון לתיק ולאחר מכן הם ניסו למכור אותם בבית הספר. הוא הגיע להחזיר את כל הכיסויים".
איך אתם מתמודדים עם התופעה?
"אין הרבה מה לעשות בנדון. הגדלנו את מספר המצלמות בחנות כדי להגדיל את הסיכוי שלנו לראות ולתפוס את הגנב בשעת מעשה ושמנו אותם בגובה נמוך יותר, להרתעה גדולה יותר."
לפעמים מוותרים לגנב
בחנות "ביוטי סטאר" לקוסמטיקה, הלבשה והלבשה תחתונה בשילת, בשנה האחרונה היה רק מקרה אחד, אך "שמן" למדי. אחת העובדות תפסה "אורחת" שגונבת סחורה בשווי של כמעט 3,000 שקל. מדובר בעובדת של אחת החנויות הסמוכות שגנבה בגדים, חזיות יוקרתיות ו"בייבידולים". בעלת המקום הזמינה את המשטרה והעובדות במקום מסרו עדות. המנהלת: "מניסיון אישי, לאחר שפרצו לי לבית וגנבו לי תכשיטי זהב של 18 שנות נישואים והשוטרים אמרו שינסו למצוא את הגנב ולהחזיר את התכשיטים ולא שמעתי מהם מאז – כך גם לה לא יעשו כלום. אני מניחה שזה בגלל שהיא אמא חד-הורית".
בעלת החנות מודעת לכך שהיו מקרי גניבה לא מעטים שבהן הגנב לא נתפס. אז איך בכל זאת יודעים שמשהו נגנב? מוצאים מדי פעם קופסאות ריקות של בשמים, חזיות או קרמים. "אני בטוחה שהיו עוד המון גניבות שלא תפסנו אותן. אין עסק שאין בו גניבות במיוחד בזמן שיש בו תנועה גדולה. כמו כן המצב הכלכלי נהיה לחוץ יותר מה שמוביל לגדילה במספר הגניבות, לדעתי".
איך אתם מתמודדים עם התופעה?
"עד היום לא היו לנו מצלמות אבטחה. בימים אלה אני בתהליך של רכישה מצלמות אבטחה עם מסכי טלוויזיה במעגל סגור. אני מודעת מראש שזה לא יפסיק את הגניבות, אולי יפחית קצת. מדובר באמצעי הרתעה בלבד וקשה לעקוב אחרי זה".
עוד סיפרה לנו המנהלת כי לפני שנתיים, לאחר שנפתח הקניון, היה גל גניבות שבוצע על ידי חבורת נערות. לא היה לה מושג שהיא הייתה חלק מהחנויות שהיו במסלול לקיחת השלל של הבנות והיא גילתה זאת רק לאחר שזומנה על ידי המשטרה. היא מבינה שיש כאלה שסובלים מהמצב הכלכלי ומבינה עד כמה הפיתויים גדולים לנערות. המשטרה שאלה אותה האם תרצה להגיש נגדן תלונה רשמית, אך המנהלת העדיפה שלא לעשות זאת ואמרה "אחרי הבושה שהן חוו, החוויה שבה נחקרו על ידי המשטרה והגילוי של ההורים הכעוסים, זה מספיק לי. הם למדו את הלקח שלהן. כמו כן הן לקחו רק טסטרים, אבל עדיין זו עבירה, יחד עם זאת החלטתי לוותר להן מתוך הבנה שהן למדו מה שהיו צריכות ללמוד מהחוויה".
למה הם עושים את זה?
הקרימינולוג ד"ר אריאל ליבנה ממכבים: "צעירים גונבים בשביל הריגוש ומשיעמום"
הקרימינולוג ד"ר אריאל ליבנה ממכבים לא מקבל את הדברים כמו שהם: "אין כזה גן עדן, גם לא במכבים. יכול מאד להיות שהגניבות שם הן מינוריות ולבעלי חנויות לא משתלם בכלל להתחיל בחקירה ובדיווחים ובבזבוז זמן יקר. יכול גם להיות שתמהיל החנויות ברננים הוא כזה שלא ימשוך גנבים. כי מה יגנבו שם? קפה מבית הקפה? לחם מהמאפיה?".
ליבנה מחלק את אוכלוסיית הגנבים לשניים: "גניבות לא קשורות בכלל למצב כלכלי רע, אלא אם הגנב לוקח ממש אוכל בסיסי כמו לחם או חלב כדי לאכול, אבל בגדול מדובר על קבוצה אחת שהם הצעירים שברובם גונבים מתוך שעמום או רצון לספק ריגושים או לחץ חברתי וקבוצה שניה של מבוגרים".
לאיזה קבוצות הם מתחלקים?
"הצעירים רואים בגניבות האלה סוג של ספורט וכמו בכל ספורט אקסטרים, כמו צניחה או צלילה, הם רוצים להוכיח לעצמם את ההתגברות על הפחד. זה מה שמניע אותם. אצל הצעירים הרציונל זה להיות גבר ולקבל את ההערכה החברתית על המעשים.
"הקבוצה השניה הם הגנבים היותר מבוגרים, גם אותם מניעים כמובן ריגושים, אבל כאן אין את העניין של לחץ חברתי או שעמום. כאן מדובר בריגוש מנטלי שלפעמים מונע גם מהפרעה נפשית כמו קלפטומניה, שבה יש לטפל באמצעות אחרים לגמרי".
(צילום פרטי)
