טרם הקמת הסנגוריה הציבורית, רוב הנאשמים במשפטים פליליים בבתי-המשפט ברחבי הארץ עמדו לדין ללא ייצוג משפטי. רק אחד מתוך חמישים עצורים זכה לביקור של עורך דין בעת מעצרו בתחנת המשטרה. הסנגוריה הציבורית הוקמה כדי להעניק ייצוג הולם לעצורים ונאשמים אשר ידם אינה משגת לשכור שירותי עו"ד והם זכאים לסיוע משפטי בהליכים פליליים על כל שלביו.

יש עורכי דין העובדים בתוך מערכת הסנגוריה הציבורית ותפקידם אינו מסתכם רק בייצוג נאשמים אלא באחריותם גם לפקח על סנגורים חיצוניים, לעדכן אותם בנהלי עבודה והם גם אחראים על ביצוע השתלמויות לעורכי הדין החיצוניים. רוב עורכי הדין הפועלים בסנגוריה הם כאלה שמגיעים מחוץ למערכת ועובדים מהמשרדים הפרטיים שלהם.

קיימת רשימת קריטריונים מטעם הסנגוריה אשר קובעים מי זכאי לקבל ייצוג מטעם הסנגוריה הציבורית. רובם נוגעים למצב הסוציו-אקונומי של הנאשם אך לא כולם. יש מקרים בהם אנשים המגיעים לבית המשפט ללא ייצוג והסנגוריה יכולה להחליט במקרה כזה למנות לנתבע עו"ד מטעמה או במקרים בהם התביעה מודיעה מראש שעמדתה בתיק היא מאסר אזי במקרה כזה גם לנתבע יש זכות לסנגור ציבורי.

העיקר זה הגנה

גיל אדלמן, בן 46, הוסמך להיות עורך דין פלילי בשנת 1996. השנה שבה מוסדה הסנגוריה הציבורית בישראל. כבר בלימודיו התחום הפלילי משך אותו ואת שנת ההתמחות שלו הוא עשה בפלילים אצל עו"ד יאיר גולן בירושלים. פחות או יותר באותה תקופה הוא ואשתו עברו למודיעין, כשהעיר עוד הייתה פרובינציה עם מעט מאד דרכי גישה פנימה והחוצה ממנה. היות ורוב עבודתו התרכזה בתל אביב הם עברו לשם וחזרו למודיעין לפני כעשור, לאחר שהעיר התפתחה ולטובת גידול הילדים.

רוב עורכי הדין שמתמחים במשפט פלילי מקבלים תיקים מהסנגוריה ומתי מעט מטפלים בלקוחות פרטיים בלבד, אדלמן מקבל את התיקים שלו גם מהסנגוריה וחלק מהאנשים אותם הוא מייצג מגיעים אליו באופן פרטי.

יש הבדל בין הלקוחות המגיעים אליך באופן פרטי לבין אלו שמגיעים מהסנגוריה?

"ההבדל העיקרי הוא שלקוח פרטי פנה אלי מבחירה ומתוך הרצון שאני אייצג אותו ואילו לקוח שמגיע מהסנגוריה לא ביקש אותי באופן אישי. יש כאלו שבגלל שהם קיבלו את שירותי ממשרד המשפטים מתייחסים אליי כאיש שירות וצריך לדעת להציב להם את הגבולות, יש כאלו שמעריכים את השירות שניתן להם ואת עבודתי ויש כאלו שלא יעריכו לעולם, גם לקוחות פרטיים".

מה משך אותך להיות עורך דין פלילי?

"אין לי נטייה לעולם העסקים. כבר בלימודים הרגשתי את הנטייה להתנהלות בתוך בית המשפט. רוב עבודתו של עורך דין פלילי היא בתוך כתליו: לשכנע, לטעון, לקעקע עדויות מפלילות ולהילחם עבור חילוץ של אנשים מסיטואציה קשה. אני מרגיש את הלחימה הזו בכל רמ"ח אברי וזה נותן לי סיפוק גדול. בתחומי התמחות אחרים יש הרבה עיסוק עם ניירת, גילוי מסמכים והכנת שאלונים וזה פחות משך אותי. העבודה במשפט פלילי דורשת הרבה עבודת שטח וכיתות רגליים, אבל עבורי זה מספק יותר".

יש בזה גם צד פחות תיאטרלי, כפי שאנחנו מדמיינים מהסרטים וסדרות הטלוויזיה?

"השהייה היום יומיות בבתי משפט יכולה לשחוק. ישנם ימים בהם אני עובר בין מספר בתי משפט ומייצג במספר דיונים, לעיתים ההמתנה מרובה, הלו"ז נתקע וישנה גם התמודדות לא פשוטה עם שופטים מסוימים ולקוחות לא קלים. לפעמים יש תיקים שאינם קלים לעיכול. העומס והסיטואציות שתיארתי גובות את המחיר וצריך לדעת לקחת פסק זמן, לנשום ולנוח".

איך אתה פורק לחצים?

"אני מתאמן באייקידו פעמיים בשבוע במודיעין. סוג של אמנות לחימה מיוחדת. זו דרך נהדרת לשחרר אנרגיה שלילית ולהכניס במקומה אנרגיה חיובית. נוצרה אצלנו קבוצה איכותית והמורה שלנו הוא אחד הטובים, מה שהוביל גם להיווצרות של חברויות ואנחנו מבלים יחד מדי פעם. אני גם רוכב על אופניים ביער בן שמן, פארק ענבה ופארק קנדה וזו עוד פעילות מאד משחררת".

מהם אותם מקרים קשים לעיכול שדיברת עליהם?

"כשהייתי צעיר ועבדתי בתחום חקירות שוטרים היו מקרי שחיתות של שוטרים. תמורת כסף הם מכרו את אמון הציבור בהם וזה טילטל אותי. גם מקרי התעללות של אנשי מג"ב בבני מיעוטים. אחרי שחשבתי שכבר ראיתי הכל וששום דבר לא יטלטל אותי, מגיע מקרה גרוע יותר ממה שכבר ראיתי. מאז שיש לי ילדים קשה לי יותר לקבל על עצמי תיקים עם נאשמים בעבירות כלפי חסרי הישע מבעבר, או במקרים בהם יש מוטיב סדיסטי או מיני. יחד עם זאת זה ידוע לכל מי שנכנס לתחום התמחות זה שישנם גם תיקים כאלו ואם כל עורך דין היה מציב לעצמו גבולות רבים איזה תיק הוא מקבל או לא זה היה יוצר קושי עבורו להצליח בתחום, ועליו לשקול מלכתחילה אם זה התחום המתאים עבורו. כמו שהפתגם האמריקאי אומר: 'אם אתה לא יכול להתמודד עם החום – אל תיכנס למטבח'".

לא לוקח הכל…

יש תיק שלא תסכים לקחת על עצמך מראש?

"התעללות בבעלי חיים. זו החולשה שלי ולא בטוח אם אוכל לייצג רוצח בעלי חיים".

מה לגבי התעללות בילדים?

"אני לא שולל מראש כמעט אף תיק. כל מקרה אני בודק לגופו".

באילו סוגי מקרים אתה מטפל?

"כל מה שנוגע לתחום הפלילי. החל מעבירות צווארון לבן, הונאה, מרמה, סמים, אלימות, מין, שהיה בלתי חוקית ועד הסעות של שבח"ים".

אתה מייצג בני נוער?

"לשמחתי הסנגוריה הסמיכה אותי לייצג בני נוער. לא כל עורך דין פלילי מוסמך לייצג אותם. הסנגוריה יצרה בתחום ייצוג בני הנוער מהפכה. בעבר הם לא קיבלו ייצוג וקציני המבחן והשופטים לא תמיד הגנו עליהם בצורה מובהקת ועל האינטרסים שלהם. אני רואה את התוצאות היפות שהמהלך הניב. לעיתים תיק פלילי יכול להיות הדבר הכי טוב עבור הנער או הנערה. ישנם ילדים שהולכים לאיבוד ונסחפים למקומות, לאנשים ולפעולות לא נכונות עבורם. ברגע שנפתח להם תיק פלילי – בית המשפט מחויב להתערב והנאשם או נאשמת מבינים שאם לא ישנו את דרכם, הוא או היא ייענשו על כך. גם המערכת נרתמת למען שיקומם וזה מדרבן אותם לעלות על דרך הישר. חוק הנוער מאפשר לא להרשיע בני נוער שהשתקמו וכך, ללא ענישה הנער/ה יוצאים נשכרים ולא נדבקת אליהם סטיגמה של מי שהורשע בדבר עבירה".

יש מקרה שזכור לך במיוחד?

"ייצגתי בזמנו נער והצלחתי להוציא אותו מהפרשה ללא הרשעה בפלילים. שנים אחר כך הרגשתי מישהו טופח על השכם שלי, זה היה אותו נער שגדל להיות אדם בוגר, לא פחות מאשר סוהר בשירות בתי הסוהר אשר רצה להודות לי".

יש מגמה שליטה היום בתחום המשפט הפלילי, משהו שאנו כאזרחים לא תמיד יכולים להבחין בו?

"היום יש מגמה חזקה יותר במערכת המשפטית לשמירה על זכויות הפרט וזה בא לידי ביטוי בעיקר בפסילת ראיות שנגבו באופן שרמס זכויות אלו. במשפט האמריקאי זה מתנהל בצורה כזו כבר שנים והם שומרים על כך באדיקות. גם אם תמצא ראייה חשובה לתיק, גם אם מדובר בכלי הנשק שהשתמשו בו לרצח בכבודו ובעצמו, במידה והוא הושג שלא באופן חוקי – הוא לא ייחשב כראיה קבילה. זו הגישה האמריקאית הקלאסית הנקראת 'פירות העץ המורעל': אם השורש נגוע – כך גם כל מה שהתקבל ממנו בהמשך. בארץ הגישה לגבי ראיות פחות נוקשה וכל מקרה נבחן על ידי בית המשפט לגופו. השופט היה מחליט לתת לראיה את המשקל המתאים בהתאם לדרך שבה הושגה. היום המגמה היא לפסול יותר ראיות והודאות שלא נלקחו כדין. למשל שוטר שעורך חיפוש עליך או בביתך, צריך שיהיה לו חשד סביר כדי לערוך אותו וכמו כן עליו להסביר לאותו אדם שיש לו הזכות לסרב לחיפוש והדבר לא יהיה לו לרועץ. הודאה למשל שנלקחה מחשוד ללא עורך דין לצידו, ולא נמסר לחשוד כי יש לו הזכות להיוועץ עם כזה, הסיכוי שהיא תיפסל היום גדול יותר".

מה לגבי ענישה?

"יש מגמה של החמרה בענישה, באופן גורף על כל המקרים. בתחילת 2012 התווסף תיקון 113 לחוק העונשין אשר קבע אמות מידה אחידות לבתי המשפט לאופן שבו הם גוזרים עונש למורשע בעבירה. זה חייב את השופטים לקבוע מתחם מינימום ומקסימום לענישה. עד היום, ברוב המקרים היה עונש מקסימלי והשאר היה נתון לידי שיקולו של השופט. אם עד היום העונש של שוהה בלתי חוקי שנתפס על חדירה לגבולות ישראל ללא אישור, אבל לא היו לו עבירות קודמות וגם הפעם זו הייתה עבירתו היחידה – כלומר שהייה בלתי חוקית לצורכי פרנסה – פעם השופט היה מסתפק במספר ימי מעצר. היום השופט חייב לגזור עליו בין חודש מאסר ועד חצי שנה. לדעתי, הענישה צריכה להיעשות באופן אינדיבידואלי ועל פי שיקול הדעת של השופט. בקרוב יהיה מחשב שיוציא את גזר הדין לפי נתונים ולא יהיה מקום לשיפוט אנושי".

אתה מזהה גם מגמה בעבירות?

"מחוץ לכותלי בית המשפט יש עלייה של עבירות מין בקרב בני נוער ברמות שונות החל ממעשים מגונים ועד לעבירות אינוס חמורות. הרבה פעמים זה נובע מחוסר מודעות למה נחשב לעבירה. לדעתי הסיבה לעלייה זו היא בגלל החשיפה של בני הנוער לתכנים מיניים באינטרנט בלי קבלת הכלים המתאימים להתמודדות. בגלל חוסר המודעות ומתוך הרצון לעורר שיח ומודעות בנושא אלימות על כל סוגיה, הסנגוריה הסמיכה עורכי דין, ואותי בהם, להרצות בפני תלמידי חטיבות הביניים והתיכונים על הסנגוריה הציבורית, על הזכויות שלהם, על סוגי עבירות המין – מה נחשב לאסור ומה מותר…
ומה מותר ומה אסור?

"למשל מהו גיל ההסכמה. בישראל גיל ההסכמה הוא 14 ולכן אדם המקיים יחסי מין עם בן או בת זוג שגילם מתחת לגיל 14 מבצע עבירה פלילית, שיכולה להיחשב בעילת קטינה שלעיתים דינה כדין אונס. גם אם הנער או הנערה הסכימו לקיים את היחסים. אנו גם דנים על עבירות אלימות שאינן מתחום המין. הצעירים לא תמיד יודעים כי לקחת ממישהו את המכשיר הסלולארי שלו באיומים נחשב לשוד והעונש על עבירה כזו חמור מאד. רק בחודש שעבר העברתי הרצאה דומה לזו בפני תלמידי כיתה ח' בכפר הנוער בן שמן. בקרוב אני עתיד להעביר הרצאות נוספות בצורה מקוונת מול מאות ואלפי תלמידים".

מודיעין מאופיינת בסוג עבירות מסוים?

"יש בעיר מודיעין תופעה של ריבוי עבירות בתא המשפחתי. בעיקר אלימות במשפחה. אלימות בין בני הזוג או כלפי הילדים, זה יכול לבוא לידי ביטוי גם בצורה של איומים או התעללות מילולית. לדעתי זה בגלל שחתך הגילאים של הזוגות הנשואים העיקרי הם של זוגות צעירים שחווים משבר בנישואים וזה מתבטא באלימות. כמו כן יש באזור הרבה שוהים בלתי חוקיים ומקרים של עבירות נלוות לכך, כמו הסעות שבחים או כאלו שמבצעים עבירה אחרת כמו שוד למשל. אז, היותם שוהים בלתי חוקיים הופכת להיות עבירה משנית".

מי מחפש זיכוי?

מה הסיכוי לצאת זכאי במידה ואתה נאשם במשפט פלילי?

"אחוז ההרשעות גבוה מאד בפלילים. 98% מורשעים. הסיכוי לצאת זכאי הוא שולי. אחת הסיבות העיקריות לכך היא אמון עיוור במערכת. אמון במשטרה ופחות אמון בגרסת הנאשם. וגם אם יש ספק – הוא לרוב בא לידי ביטוי בכובד הענישה ולא בדרך של זיכוי. כתוצאה מכל נוצרה אנומליה ביחס בין חומרת העבירה לבין כובד הגזירה. למשל אנס שקיבל עבודות שירות בלבד בגלל שהיה ספק ובמקום לזכות אותו הוא קיבל עונש לא מידתי. זה גרם לחוסר אמון במערכת המשפטית. אני חושב שמי שאשם צריך לקבל עונש ראוי. אבל אם יש ספק, אפילו הקטן ביותר, על השופט לזכות אותו. כך יהיו יותר זיכויים וזה יחזיר את האמון בבתי המשפט. אין לי כמובן טענה לשופט כזה או אחר. זו מגמה כלל ארצית".

(צילום פרטי)