יערית שרוני, אשתו של סא"ל דן שרוני ממודיעין, המואשם כי צילם בסתר עשרות חיילות שהיו תחת פיקודו, נחשפה השבוע בתכנית "המקור" בערוץ 13.

כזכור, סא"ל שרוני ממודיעין, מפקד בית הספר לנהיגה בבה"ד 6 שנעצר בנובמבר אשתקד, עמד לאחרונה לפני אישור עסקת טיעון עם הפרקליטות הצבאית, במסגרתה היה אמור גזר דינו להידחות בשנתיים, שיאפשרו למשפחתו לקבל את כספי הפנסיה הצבאית שצבר במהלך השנים. עסקה זו נדחתה בשלב זה, לאור התנגדות הנפגעות.

בתכנית סיפרה יערית: "זה לא פשוט, תחושה מזעזעת. עם זאת, אני בוחרת לשים את זה בצד ולחשוב על הילדים שלי". על בעלה סיפרה כי "הוא אבא מדהים, איש כריזמטי ושנון. אני לא התעסקתי בכלום, חוץ מהילדים והבית".

על רגעי חשיפת הפרשה סיפרה: "זו רעידת אדמה. זה היה יום שלישי. סיימתי לאמן (שרוני עוסקת באימון כושר. ע"ק), דפקו לי בדלת והביאו לי צו. אני מסתכלת על הצו ואני מתעלפת מצחוק. אני רואה שרשום 'הטרדה מינית'. אני אומרת להם: 'מה אתם דפוקים? אתם התבלבלתם בבית. בעלי לא מסתובב בבית עם תחתונים ליד הילדה. אין סיכוי, התבלבלתם בבית'. אמרתי להם 'תעשו מה שאתם רוצים. הילדים שלי חוזרים עוד דקה הביתה. אין סיכוי שהם חווים את החוויה הזאת".

עוד סיפרה שרוני על השיחה הראשונה עם בעלה לאחר חשיפת הפרשה: "באותו ערב שוחחתי עם דן, ממש בקטנה. הוא אמר לי שעשה דברים איומים". רגע נוסף אליו התייחסה שרוני היה לאחר שבאחת מקבוצות הפייסבוק של מודיעין עלה פוסט הקורא להפגין מול ביתה: "ארזתי תיק, לקחתי את הילדים ונסענו לאחי בצפון".

מאז מעצרו של שרוני הוא מקפיד להיות בקשר עם שלושת ילדיו, ומלווה אותם בחיי היומיום, בין אם בטלפון או בעזרה בשיעורי הבית במהלך ביקורי המשפחה בכלא הצבאי. "הבן שלי השבוע כתב לאבא שלו מכתב. הוא כתב 'אבא, אתה יודע, אני חזק בשביל אימא'. הבן השני שלי אמר לי השבוע: 'אימא, אני מפחד. אני מפחד שאבא יקבל מעל לחמש שנים בכלא ולא יהיה בבר המצווה שלי'".

עוד בתכנית התייחסה שרוני למעשים המיוחסים לבעלה, בהם הודה במהלך החקירה, ואמרה: "המעשה הוא חמור. מעולם לידי לא נעשה שימוש וצפייה בחומרים האלה". כזכור, במסגרת עסקת הטיעון שהתגבשה היה אמור שרוני לשהות במעצר בית למשך כשנתיים, עד לקביעת גזר דינו. ב"מקור" חשפה אשתו כי הם נמצאים כעת בהליכי גירושים: "אני לא מוכנה שהוא ייכנס אלי לבית. יש בי פחד מה יקרה ביום שדן ייצא למעצר בית, לא אשקר. אתה יודע למה? כי בכל התקופה הזאת לא הייתה לי באמת הזדמנות לשאול אותו 'למה?'. זו השאלה. לא 'למה עשית את זה?', אלא איך לא זיהיתי ויכולתי לעזור לך'".