ויכוח סביב הקצאת מבנה לעמותת מתפללים הוביל לאחרונה לתביעת לשון הרע, אותה הגיש מנכ"ל עיריית מודיעין, יורם כרמון, נגד הרב אלעזר בן שלמה, ראש הגרעין התורני בעיר, שטען כי כרמון מנהל רומן עם עובדת עירייה, דבר העשוי להשפיע על החלטתו כיו"ר ועדת ההקצאות.

לאחר הגשת התביעה ביקש בן שלמה מבית המשפט לסלק אותה, אולם בית המשפט דחה את בקשתו ואף חייב אותו בתשלום הוצאות בסך 2,500 שקל לכרמון. התביעה תתברר בבית המשפט בהמשך.

הסיפור החל, כאמור, על רקע מחלוקת בין שתי קהילות מתפללים במודיעין – קהילת "צעירי הגבעה נופים", אליה משתייך בן שלמה, וקהילת "אורות נופים", בעניין הקצאת מבנה לצורכי דת בשכונה. באוקטובר 2021 החליטה ועדת ההקצאות להקצות את המגרש לקהילת "אורות נופים".

חודשיים מאוחר יותר, בינואר 2022, שלח הרב בן שלמה מייל למספר גורמים בעירייה, בו טען לקיומם של "קשרים לא כשרים ולא ראויים", ו"כנראה רומנטיים", בין התובע לבין אחת מעובדות העירייה, שבעלה הוא דמות מובילה בקהילת "אורות נופים", והביע חשש כי אלו השפיעו לכאורה על ההחלטה להקצות את מבנה הדת לאותה קהילה. טענות דומות השמיע בן שלמה במייל נוסף לגורמים בעירייה, ששלח שנה קודם לכן.

במייל ששלח כתב בן שלמה לחברי ועדת ההקצאות: "חוששני שהקשרים הלא כשרים והלא ראויים – בין המנכ"ל לבין העובדת, כפי שרואים ברשתות ובמכתב, משפיע לכאורה על ההחלטות של נתינת מבנה הדת לקהילה שבעלה מוביל. אין ספק שבכלל לכתוב זאת, שמבנה דת שהוא מקדש מעט אולי עובר עקב קשרים כנראה רומנטיים, מזעזע אותי כלל לכתוב זאת, אבל כדאי לקרוא. אולי הדבר משפיע גם על ההחלטה מי העובדת המצויינת ומי תקבל פלאפון בחסות אייפרו".

בבקשתו לסילוק התביעה טען בא כוחו של בן שלמה כי מדובר בהליך שיפוטי, במסגרתו מותר לו לטעון טענות אלו. בית המשפט דחה, כאמור, את טענותיו. בהכרעתה כתבה השופטת כרמית בן אליעזר: "בנסיבות אלו, אף שמקובלת עליי טענת הנתבע כי הפרסום שביצע נעשה 'תוך כדי הדיון' בהליך התנגדות בפני ועדת ההקצאות, וכי יש לראותו כ'בעל דין' לצורך עניין זה, הרי שאין תחולה להגנה הקבועה בסעיף 13 לחוק, ולפיכך דין הבקשה לסילוק על הסף להידחות".

מעורך הדין יוסי לזר, המייצג את בן שלמה, נמסר: "מדובר בתביעת השתקה קטנונית וכוחנית, שהיא ניסיון נוסף להלך אימים על מרשי, אשר כל ״חטאו״ היה שהגיש התנגדות לוועדת ההקצאות בראשה עומד מר כרמון, ובמסגרת זו הביע את חששותיו בפני חברי ועדת ההקצאות על ההתנהלות והדרך בה מחולקים מבני ציבור, בתי מקדש מעט, בעיר מודיעין. יש להצר על כך שבמקום לתת מענה ענייני לאותן חששות, בחר מר כרמון להגיש תביעה מנופחת נגד מרשי, רב ופעיל ציבור בעיר, העוסק ימים כלילות בפעילות ציבורית עניפה, הן עבור הציבור הדתי בעיר והן עבור הציבור הכללי. דומה כי מטרת התביעה היא לסתום את פיותיהם של כל מי שיחשוב להעביר ביקורת על מנכ״ל העירייה.

לעמדת מרשי, תביעה זו הינה חלק מתופעה משפטית מצערת שהולכת וצוברת תאוצה בשנים האחרונות, בה מנוצלת מערכת המשפט ככלי אסטרטגי נגד ביקורת ציבורית, פעילי ציבור וחושפי שחיתות הנאבקים למען שקיפות ומנהל תקין. אחד המבחנים המבדילים משטרים חשוכים ואפלים הרומסים ברגל גסה את זכויות האדם, אל מול משטרים דמוקרטיים נאורים, הוא מבחן חופש הביטוי והזכות להעביר ביקורת. קשה להשתחרר מן הרושם כי תביעה זו הינה חוליה נוספת בשרשרת, וחלק בלתי נפרד מהיחס לו ״זוכים״ לאחרונה הציבור הדתי והמסורתי בעיר מודיעין, ובכלל כך המקוואות, בתי הכנסת וכד׳. מרשי קיבל את החלטת בית המשפט, אשר נפרשה על פני 16 עמודים, ובמסגרתה בית המשפט קיבל את מרבית טענותיו של מרשי. "אור השמש הוא המחטא הטוב ביותר" אמר בשעתו השופט ברנדייס בשבחן של הפתיחות והשקיפות בפעולות השלטון מול הפרט. בקשתו של מרשי היא להביא את אור השמש גם אל פעולותיו והחלטותיו של מנכ״ל העירייה, מר כרמון".

מנכ"ל העירייה, יורם כרמון, בחר השבוע שלא להגיב לדברים.