שנה וחודשיים חלפו מאז אירועי ה-7 באוקטובר, ובצל החרדה הציבורית העלו בתחנת משטרת מודיעין הילוך במאמצי האכיפה נגד תופעת השב"חים. מאז, כמעט מדי שבוע מפרסמת דוברות המשטרה עדכון על עוד ועוד פלסטינים ששהו בשטח ישראל באופן בלתי חוקי ונתפסו במודיעין, בעיקר באתרי בנייה ומסעדות ושבעליהם סופגים בעקבות זאת הליכים פליליים.
כך למשל, רק בשבועיים האחרונים, נתפסו בעיר מספר שב"חים במסעדה במע"ר, לה הוצא צו סגירה ל-30 יום, כמה ימים בלבד לאחר תפיסת 17 שב"חים, שחלקם בעלי עבר ביטחוני, באתר בנייה בעיר. זמן קצר קודם לכן, בפשיטה משטרתית על אולמי הרמוזו בפארק הטכנולוגי, נתפסו מספר רב של עובדים פלסטינים ששהו בארץ ללא אישור, וצו הסגירה שהוצא למקום הוסר רק לאחר שהבעלים העמיד בטוחות בסך 800 אלף שקל.
שוחחנו השבוע עם סנ"צ לינור לוי, מפקדת תחנת משטרת מודיעין, ששופכת אור על היקף התופעה בעיר. "מה-7 באוקטובר הנושא הזה יותר על סדר היום ונתפסו בעיר כ-150 שב"חים שעבדו בעיר, בנוסף ל-210 שב"חים שנחשדו וחלקם אף הואשמו בגניבות רכבים. הוגשו 450 כתבי אישום כנגד השב"חים שעבדו כאן ונגד החשודים בגניבות רכבים".
ואותם עובדים בלתי חוקיים נשארים במעצר עד תום הליכים או מגורשים לרשות הפלסטינית?
"הטיפול בשב"חים הוא בהתאם למצב הראייתי ולחומרת המעשים. אנחנו שואפים תמיד למיצוי הדין. אין לנו מאה אחוזי הצלחה, כי בסוף הרגל המסיימת במקרה הזה היא לא שלנו, אבל אנחנו שואפים תמיד למעצר עד תום ההליכים. האג'נדה פה בתחנה היא להחמיר עם החשודים ועם המעסיקים".
מה טווח העונשים שאותם שב"חים סופגים בסוף?
"טווח העונשים נע בין 7-8 חודשי מאסר ועד לשלוש שנים, בהתאם לחומרת העבירה וכולי".
כמה נפוצים מקרים בהם נעצרים שב"חים שהם אף בעלי עבר ביטחוני?
"זה קורה, כן. כולל מעצר של מחבל פוטנציאלי, שעכשיו כבר אפשר לדבר על זה כי הסתיים ההליך מולו. הוא נתפס עם צ'קאלקה משטרתית ולוחיות זיהוי מזוייפות, עם כובע משטרתי. הוא סיפר שחיפש חיילים בצומת שילת. גם כאלה נתפסים ומועברים לטיפול של שב"כ".
מאיפה מגיע המידע עליהם, מפשיטות שלכם או טלפונים מתושבים?
"יש גם וגם. בעיר הזאת במיוחד יש אנשים מאוד עירניים וחדים, כאלה שמתגוררים בסביבת אתרי בנייה. במקביל, אנחנו מבצעים סריקות באופן קבוע באתרי בנייה, גם על סמך הכוונה מודיעינית שאנחנו מקבלים, ולשם אנחנו מכוונים את מרב המאמצים שלנו. אני יכולה להגיד לך שיש פעמים שאנחנו הופכים אבן ועוד אבן ולא מוצאים, ויש פעמים שאנחנו מוצאים פעם אחרי פעם".
מה אתם שומעים ממעסיקים שנתפסו? איך הם מסבירים את עצמם?
"אני יכולה להגיד שחלק מהם מרגישים לא טוב עם זה, והרבה גם אומרים ששיקרו להם, שחברת כוח האדם 'עבדה עליהם'. זה לא רק מסעדות, אלא גם אולמות אירועים ובנייני משרדים ואצל אנשים פרטיים שמשפצים את הבתים שלהם. חלקם אומרים שעבדו עליהם. אתמול למשל, עצרנו שבעה שב"חים באתר בנייה. בעל האתר חשש מזה, הידיעות על הפשיטות שלנו עוברות כמו אש בשדה קוצים, ואני דואגת שזה יעבור ויגיע לכולם, והוא בעצמו פנה אלינו ואמר 'יש לי פה עובדים שאני חושש שהם שב"חים, שחברת כוח האדם עבדה עליי'. זו אזרחות טובה, זה לא להיקלע למצב של לעמוד מול שופט ומול סגירת האתר והפסד כספי, והמבוכה מול התושבים. יש כאלה שמנסים להסביר שלא ידעו, אחרים אומרים שחסר להם כוח אדם, אבל אנחנו נחושים ואין מקום לסלחנות בעניין הזה. בסוף, אנשים צריכים להתפרנס, אבל לא על חשבון ביטחון המדינה וסיכון אחרים".
אילו עונשים הם סופגים?
"זאת פרוצדורה בירוקרטית וזה לוקח זמן. אנחנו מעבירים המלצה לסגירת העסק ל-30 יום ופותחים בהליכים נגד בעלי העסקים. חלק אנחנו מקבלים על תנאי וחלק יש תהליכים מתקדמים נגדם, אבל לא יקרה מצב שמישהו עשה דבר חמור כזה ונעבור על זה לסדר היום ואני כמשטרה לא אפעל נגד זה. עסקים שנסגרים ל-30 יום זה נזק כבד ובעלי העסקים מגיעים לפה חפוי ראש. העונשים עצמם הם בסמכות הרשות השופטת, אבל אנחנו מבחינתנו מאוד-מאוד נחושים לטפל בתופעה".
