בשנים האחרונות הלך ועלה למודעות הציבורית נושא הפגיעה בסובלים מפוסט טראומה עקב שירותם הצבאי משימוש נרחב בידי בני נוער בנפצים במהלך חג הפורים, ופסוט ששיתף לאחרונה מילואימניק תושב העיר עורר תגובות רבות.
יואב, בן 25, משרת במילואים כלוחם ומפקד צוות חי"ר, ויחל בקרוב סבב מילואים נוסף של 80 ימים. "לצערי", הוא כתב, "בעקבות אירועים שונים ומשונים שעברנו מה-7.10, בעיקר בצפון ובלבנון, כשיש הדי פיצוצים אני מתכופף ומציץ מהחלון לבדוק מה קורה. לעיתים, בגלל הפיצוצים אני יוצא מריכוז לכמה שעות או מתקשה להירדם".
"כמוני יש עוד כמה חברים טובים שגרים במודיעין, ואני מניח שישנם עוד רבים וטובים כמוני שאני לא מכיר וחווים דברים דומים, אבל לא ירגישו בנוח להעלות פוסט או לדבר על הדברים. שימו לב לילדים שלכם ולצעירים שמסתובבים פה ברחובות, ואם אתם בעצמכם בני נוער שקוראים את הפוסט – חלאס עם הנפצים. אני מבין את ההתרגשות וההתלהבות של לעשות דברים כאלה, בטח בגיל צעיר, אבל אם אפשר, בייחוד השנה, תימנעו מזה".
השבוע הסביר למודיעין News מדוע בחר להעלות את הפוסט: "חשוב לי לציין שאני לא פוסט טראומטי. לגבי הנפצים, ספציפית זה יכול להקפיץ אותי. הייתי בלבנון תקופה ארוכה, ועכשיו אנחנו שוב נכנסים ללבנון. קולות הנפצים מחזירים אותך אחורה. אני לא מוגדר כפוסט טראומטי ואני מטפל בעצמי, אבל עדיין זה משפיע עליי. כל רעש שהוא קצת חריג מהנורמה הוא מקפיץ. במלחמה אתה נמצא במצב הישרדותי וכל רעש בשדה הקרב מלווה באירוע של לחימה, וכשאתה חוזר משדה הקרב הלחץ שאתה נמצא בו לא מתאים לסביבה שאנחנו נמצאים בה, שהיא סביבה בטוחה".
על התגובה הציבורית לדברים שכתב הוא מספר כי "קיבלתי תגובות מאוד מחבקות ואוהבות. הרבה חבר'ה פוסט טראומטיים כתבו לי תודה על הפוסט. קיבלתי אחרי הפוסט גם המון תגובות מחבר'ה יותר צעירים, חלקם חיילים בשירות סדיר, שבעקבות הפוסט דיברו עם המשפחה שלהם ושיתפו אותם במה שחוו ובמה שהם עוברים. הייתי רוצה לדבר על זה בבתי ספר כדי להסביר את זה לחבר'ה הצעירים".