מאז פרוץ המלחמה בדרום סופגת העיר מודיעין אבידות בהיקף בלתי נתפס ביחד לגודל אוכלוסייתה, כאשר בסוף השבוע האחרון עלה מניין הנופלים והנרצחים בני העיר ל-18.
כזכור, ביום חמישי הגיעה הבשורה כי כוחות צה"ל ברצועת עזה איתרו את גופתה של רב"ט נועה מרציאנו. מרציאנו, ששירתה כתצפיתנית, נחשבה בתחילה לחטופה, אולם ביום שלישי הותר לפרסום כי היא הוכרזה כחלל צה"ל. ביום חמישי אותרה גופתה ברצועת עזה והושבה לישראל. מרציאנו הובאה למנוחות בבית העלמין במודיעין ביום שישי, כאשר אלפים מתושבי העיר התאספו ברחובות, נשאו דגלים וליוו את החיילת בת ה-19 בדרכה האחרונה.
יום קודם לכן, בחמישי בבוקר, הגיעה לעיר בשורת איוב נוספת, לאחר שדובר צה"ל התיר לפרסום כי סרן שלמה בן נון נפל בקרב בעזה. בן נון, סגן מפקד פלוגה בגדוד 202 בחטיבת הצנחנים, היה בן 22 בנופלו. בן נון למד במערכת החינוך במודיעין בבית הספר היסודי קשת ואת לימודיו סיים בתיכון עירוני ב', שם לומדת כעת אחותו הצעירה. הוא הותיר אחריו זוג הורים, אח ואחות. לאחר מותו הגיעו מאות מתושבי העיר אל אוהל המנחמים מחוץ לבית המשפחה, נשאו דגלים ושרו את ההמנון הלאומי. באבל הכבד השתתף בסוף השבוע גם שר החוץ אלי כהן, שאימו של בן נון היא עובדת המשרד.
עוד בסוף השבוע פורסמו דברים שכתב בן נון בשנת 2011, כאשר היה בן 11, מספר חודשים לפני שחרורו מהשבי של גלעד שליט: “יש כאלה שנוסעים לאילת ורושמים: ‘יאללה אילת חמישה ימים', יש כאלה שרושמים: ‘יאללה איטליה עשרה ימים', אבל תחשבו רגע. מה גלעד שליט היה צריך לרשום? שבוי? לא יודע מתי חוזר הביתה? חבר', גלעד שליט עדיין חי. לא מאבדים תקווה, ובכל יום מתפללים לאלוקים שיחזיר אותו הביתה בריא ושלם".
במוצאי שבת הותר לפרסום שמו של חלל נוסף תושב העיר – סמ"ר שלמה גורטובניק, חובש קרבי בגדוד 46 בעוצבת "עקבות הברזל". גוטובניק היה בן 21 במותו, ויובא למנוחות היום בשעה 13:00 בבית העלמין במודיעין.
סמ"ר גורטובניק הותיר אחריו זוג הורים, אח ואחות, והיה בוגר בית הספר התיכון עירוני ב' במודיעין. חבריו סיפרו בסוף השבוע כי בעוד מספר חודשים הוא היה אמור להשתחרר מצה"ל, וכבר תכנן את הטיול הגדול שלאחר השירות. עוד סיפרו כי אהב ספרות, אומנות וקולנוע, וחלם להיות תסריטאי.
בשיחה עם העיתון ישראל היום סיפר חברו של גורטובניק, סגן יונתן פילו: "שלמה היה החבר הכי טוב שלי מכיתה ז'. הוא היה כמו אח בשבילי. עברנו ביחד את החטיבה ואת התיכון, ובצבא נשארנו מאוד קרובים. הוא היה אדם מאוד עניו, צנוע, רגיש, עם אוזן קשבת לכל אחד".
עוד הוסיף סגן פילו כי "אי אפשר אפילו לתאר כמה הוא היה שם בשביל האנשים. שלמה היה אדם מיוחד במינו, טהור. כבר לא מייצרים כאלה אנשים. היה לו לב גדול, הוא מעולם לא שפט אף אחד והתייחס לכל אחד באופן הוגן. היה מצחיק ואוהב, איש של שיח. עברנו המון דברים ביחד והוא תמיד היה שם בשבילי".
