עשרות תושבי מודיעין, חיילים ואזרחים, נפצעו במהלך הימים הראשונים ללחימה בדרום, ואחד מהם הוא עומר מידן, בן 22, שחייו ניצלו בנס לאחר שרסיס מרגמה חדר לגופו ונעצר במרחק של מילימטרים ספורים מהעורק הראשי.
מידן, שחגג השבוע יום הולדת, הוקפץ למילואים כבר בבוקר הראשון ללחימה בדרום. אביו, משה מידן, סיפר השבוע למודיעין NEWS: "הוא אפילו לא הספיק לעשות מילואים, הוא היה בגבעתי והשתחרר לפני פחות משנה. הוא הוקפץ למילואים באותו בוקר, הוא ועוד חברים ממודיעין נסעו ביחד. הם הגיעו לנירים והגנו על היישוב ואז נפלה פצצת מרגמה. כל מי שהיה שם נפגע. זה נפל ממש ביניהם. חמישה מהם נפצעו, כולל עומר, ולצערנו חבר טוב שלו, עומר ביתן, נהרג בתקרית".
לאחר הפציעה מפונה מידן במסוק לבית החולים בלינסון בפתח תקווה, אליו הוא מגיע במצב קשה. הוא נפגע בכל הגוף", מספר אביו, "אבל הפגיעה הכי קשה היא רסיס שחדר לו מהגב לריאה ונעצר בנס גדול במרחק של מילימטרים מהעורק הראשי. הוא נפגע גם קשה מאוד ביד שמאל. נקרעו לו גידים, הוא נותח ושמו לו ברזלים וברגים. גילו לו גם רסיס בראש בצילום ויש עוד כל מיני חתכים בגוף. פציעה רצינית. תודה לאל שהוא בסדר".
ומה מצבו כעת?
"הוא היה בטיפול נמרץ ועבר כמה ניתוחים. עכשיו, ברוך השם, מצבו משתפר מאוד. ביום שני סיפרנו לו על החבר שלו שנהרג. בהתחלה לא שיתפנו כי זה היה מוקדם מדי, וביום שני, בהתייעצות עם הגורמים המקצועיים, סיפרנו לו. זה היה קשה מאוד. כולם מקיפים אותו, משפחה וחברים, ומחזקים אותו ואותנו. עכשיו הוא במצב יותר טוב. כמובן שמחכה לו תהליך שיקום ארוך, אבל ברוך השם הוא בסדר".
ומה עבר עליכם באותו בוקר ראשון ללחימה?
"אנחנו היינו בבית ושמענו שהיה אירוע עם נפגעים בנירים מפגיעה של פצמ"רים. ניסינו לתפוס אותו, אבל אף אחד לא ענה לנו. דרך החברה שלו, שהיא גם חיילת שמשרתת בכרם שלום והייתה נעולה בחמ"ל, היא הצליחה לארגן את המידע שהוא במסוק בדרך לבלינסון. עדיין לא הספיקו להודיע לנו ואנחנו כבר היינו בדרך לבית החולים. פגשנו אותו בחדר טראומה ממש כשהוא הגיע, וראינו שהוא בחיים. הוא היה תחת משככי כאבים והספיק להגיד לי 'אבא, אני אוהב אתכם ואני בא הביתה'. אנחנו מקווים שבקרוב הוא ישתחרר, אבל ההחלמה תיקח עוד הרבה זמן. הוא מחזק את כולנו ואנחנו מוקפים, כמו כל עם ישראל, מכל הכיוונים".
