חיים בלאיש, סא"ל במיל' וראש מינהל שפ"ע (שיפור פני העיר) המיתולוגי יצא לפני מספר חודשים לגמלאות. ערב פרישתו הוא דיבר עם המשנה לראש העירייה ומחזיק תיק השירותים החברתיים, עמיעד טאוב, על עשייה חברתית והתנדבות, ועמיעד ביקש לגייסו לתרום מניסיונו להקמת בוסתן וגינת ירק במרכז היום השיקומי-תעסוקתי במודיעין, ויחד הם חברו לטובה ביבר, מנהלת המרכז שמפעילה עמותת אקי"ם.
מדובר במרכז יום ותעסוקה המיועד לצעירים ובוגרים עם נכויות פיזיות ו/או התפתחותיות בינוניות וקשות. המרכז נפתח בחודש ספטמבר האחרון בשיתוף פעולה בין האגף לשירותים חברתיים בעירייה לבין ארגון אקים שזכה במכרז, והוא נמצא ברחוב לאה אימנו, צמוד למרכז מוריה.
מהיוזמה הזאת נולד הבוסתן של בלאיש, מתחם מוריק הכולל עצי פרי, גינת תבלינים, שלל ירקות וחממות, ובעיקר ביקור שבועי בהתנדבות של חיים במקום, הכולל טיפול בצמחייה ולימוד משותף עם לקוחות המרכז על כל עץ ושיח.
"לפעמים יש שיחות שהופכות למשהו מציאותי", סיפר השבוע טאוב, "ישבתי עם בלאיש ודיברנו על זה שהוא יוצא לפנסיה. אמרתי לו: 'עם כל הכשרונות שלך, בואו נגייס אותך'. טבע ופרחים זה הדבר הכי טוב לאנשים עם צרכים מיוחדים. הוא אמר 'בשמחה', התאהב במקום והדיירים התאהבו בו. הוא מלמד אותם על הפרחים והם עוזרים לו. זה מדהים. הוא מתנדב בהמון מקומות והוא באמת משהו מיוחד. ישראל הטובה".
חיים בלאיש סיפר על הפרויקט המיוחד: "סיכמנו עם טובה ביבר ועם טאוב שנקים להם בוסתן ונלווה את הצמח ואת העץ מלמטה ועד למעלה, כולל פירות וכולל העשרה חברתית בנושא של עץ. למשל השקדיה, אפשר ללמוד ממנה המון. זה עולם ומלואו. ככה אנחנו עושים עם כל עץ. נכון להיום יש לי הצלחה מאוד גדולה. כל עץ נותן את הפרי שלו. יש לנו גם משחקים שמעשירים את הידע. כיף להם הקטע של הקטיף. הם מאוד מתרגשים כשעולים על סולם, קוטפים את הפרי ולאחר מכן נהנים מממנו. נולדה לי נכדה לא מזמן והם כתבו לי מכתבי ברכה מרגשים. לא האמנתי שאגיע לרמות כאלה. אני מקבל שם יותר ממה שאני נותן. אני מתנדב בכל מיני מקומות נוספים בארץ, אבל כמובן 'שעניי עירך קודמים', ופה בבוסתן בשכונת מוריה אני מאוד נהנה. אולי נרחיב זאת למקום נוסף במודיעין אם העירייה תסייע".
והוא מוסיף: "לא מזמן היה אחד שביקש עץ מיוחד. הגעתי מוקדם בבוקר ושתלתי את העץ שהוא ביקש, וכשהוא הגיע וראה את העץ לא ניתן לתאר את ההתרגשות של כל המעון שהוא קיבל את העץ שרצה. במקביל, יש גם גינת ירק שיש מישהי שאחראית עליה, וכשעובדים במשותף הכל נראה אחרת. האווירה מצוינת. כשאני מפספס שבוע אני ממש מרגיש שאני מתגעגע למקום, וכשאני מגיע וקוראים לי בשמי זאת התרגשות גדולה".
