הביטוח הלאומי פרסם לאחרונה את דוח העוני לשנת 2022, ממנו עולים נתונים בלתי נתפסים לגבי ממדי העוני בישראל, וגם במודיעין.
על פי הדוח, 1.98 מיליון מתושבי ישראל, כמעט חמישית מכלל האוכלוסייה, נמצאים מתחת לקו העוני – הכנסה של עד 3,076 שקל לחודש לנפש. בראש טבלת היישובים העניים ביותר (מבין אלו הכוללים למעלה מ-80 אלף תושבים), נמצאת מודיעין עילית השכנה, שבה 49.7% מהמשפחות ו-54% מהנפשות בעיר נמצאים מתחת לקו העוני.
במודיעין אמנם הנתונים טובים בהרבה, באופן טבעי כאשר מדובר בעיר המשוייכת לאשכול סוציו-אקונומי 9 (מתוך 10), אבל גם כאן מתבהרת תמונת מצב לא פשוטה, ואף מפתיעה. על פי הדוח של הביטוח הלאומי, מתחת לקו העוני נמצאות 9.5% מהמשפחות בעיר, 5.6% מהנפשות, 4.6% מהילדים ו-9.1% מהאזרחים הוותיקים. בשנת 2022 עמד מספר התושבים במודיעין על 100 אלף, כך שמדובר על 5,600 תושבים הנמצאים מתחת לקו העוני.
כאמור, הנתונים שנחשפו בדוח העוני של הביטוח הלאומי הם חסרי תקדים, הן בכלל המדינה והן במודיעין, כאשר את העובדה כי משפחה בת חמש נפשות המשתכרת בסביבות ה-15 אלף שקל לחודש נמצאת מתחת לקו העוני, ניתן לשייך ליוקר המחיה שהלך והאמיר בשנים האחרונות.
שוחחנו השבוע עם משפחה שכזאת כאן בעיר, שמתקשה לצלוח את המציאות הכלכלית המורכבת בעיר לא זולה למחיה כמו מודיעין, למרות ששני בני הזוג עובדים ובעלי תארים אקדמיים. לבני הזוג ג' ו-ר' (שמותיהם שמורים במערכת), היא עובדת סוציאלית והוא מורה בבית ספר יסודי מחוץ לעיר, יש שלושה ילדים קטנים, שהקטן שבהם הוא רק בן שנה.
"אנחנו בבעיה שרק הולכת ומחריפה עם הזמן, והאמת שאני לא ממש רואה כרגע פתרונות באופק", מספר הבעל. "אנחנו גרים בדירת שלושה חדרים בעיר ומשלמים שכירות זולה יחסית של 4,800 שקל לחודש. שני הילדים הקטנים נמצאים בגנים מסובסדים, אנחנו מחזיקים רק רכב אחד, חיים אורח חיים מאוד צנוע וחסכני, ובכל זאת אנחנו לא מצליחים לסגור את החודש. ביחד אנחנו מכניסים בסביבות 16 אלף שקל נטו, וזה פשוט לא מספיק ולא משנה עד כמה נחסוך".
איך שורדים ככה? ועוד במודיעין?
"שורדים זה מונח יחסי…אנחנו שורפים חסכונות וכל שקל שנכנס הולך בסופו של דבר אל המינוס. ההורים עוזרים כמה שהם יכולים, אבל זה לא ממש נעים לקחת מהם כסף. בכל זאת, אנחנו מתקרבים לגיל 40, שנינו למדנו ושנינו אנשים חרוצים, ולא נעים להיות במצב כזה שאתה לא מצליח לחיות ברווחה יחסית בכוחות עצמך. יש לנו מחשבות לעבור למקום זול יותר, אבל מצד שני אנחנו לא רוצים לעבור לצפון הרחוק או לערבה ולהתנתק לגמרי מהמשפחה שלנו. יש גם מחשבות על הסבה מקצועית לתחומים רווחיים יותר, אבל גם זה לא פשוט. השקענו בלימודים שלנו לא מעט, אנחנו אוהבים את המקצוע שלנו, ועכשיו להתחיל הכל מאפס זה גם עניין בעייתי".
יש עוד אפשרות לצמצם בהוצאות?
"במה אני אצמצם, בארטיק שקונה לילדים כשיוצאים לפארק? אנחנו לא נוסעים לחופשות בחו"ל, לא מחזיקים ברכב יקר, לא קונים כמעט שום דבר שנחשב למותרות. נהייתה בארץ סיטואציה בלתי אפשרית עבור אנשים כמונו, אנשים שכן עובדים אבל במקצועות עם רמת שכר לא גבוהה. כמו שאמרתי, כרגע עוד אין לי פתרונות למצב. אני מקווה שהמדינה תתעורר יום אחד ותמצא את הדרך לתקן את העיוות הזה, ותאפשר למעמד הביניים לחיות כאן ברווחה".
משימה בלתי אפשרית
רואה החשבון אלון טביב ממודיעין, הנוגע בנושא גם בתחום עיסוקו, הוסיף השבוע: "שנת 2023 מסתיימת כאשר המצב הכלכלי של משק מעמד הביניים ממשיך להישחק, ולמעשה מכניס עוד ועוד משפחות מתחת לקו העוני, כאלו שבעבר כלל לא היו שם".
ומה הסיבות לכך?
"התמורות האחרונות שעברנו מתחילת תקופת הקורונה, ובמיוחד בשנתיים האחרונות, הביאו אותנו למצב ששוק העבודה מבחינת גיוס עובדים היה בשפל המדרגה. מצד אחד פיטרו והוציאו לחל"ת, אבל כאשר רצו לגייס בחזרה לרבים מכוח העבודה לא הייתה מוטיבציה לחזור, וחלק חישבו מסלול מחדש. בזמן הזה כושר ההשתכרות לעיתים ירד עד לכדי לא היה, נראה שהמצב בגיוס עובדים התחיל להתאושש למקום קצת יותר שפוי בחצי שנה האחרונה. סיבה נוספת היא האינפלציה בשנתיים האחרונות, אשר עלתה בלמעלה משמונה אחוזים ושיקפה עליות חדות במחירי השירותים, הסחורות והנדל"ן, וכן עליית ריבית בנק ישראל אשר נתנה עוד מכה קשה לנוטלי ההלוואות שחוו עלייה מאוד משמעותית בהחזר החודשי".
והציבור לא מוצא את הפתרונות?
"בודדים המקרים שאני מכיר בהם אדם רגיל ונורמטיבי יידע איך להתנהל בסיטואציה כלכלית כה מאתגרת, ויידע אילו פעולות גידור יוכל לעשות על מנת למזער נזקים או להגדיל הכנסותיו בצורה כה אפקטיבית שיוכלו להקטין את הגידול בהוצאות התא הכלכלי המשפחתי שלו. זה בגדר הבלתי אפשרי, שכן לאדם שהוא שכיר אין את היכולת לדרוש מהמעסיק העלאת שכר כה משמעותית. גם אצל חלק ניכר מהעצמאיים אין עוד שעות אקסטרה ביממה לייצר עוד הכנסות. למעשה, משפחה בישראל ששני ההורים עובדים ומשתכרים רואה איך משנה לשנה ההכנסות שלהם גדלות במעט, המיסים גדלים וההוצאות רק גדלות יותר, וכך נכנסים לתזרים מזומנים שלילי. לצערי, אני פוגש מקרים שאנשים מתחילים לקצץ בהוצאות של דברים חיוניים כגון תרופות וטיפולים רפואיים, כדי שיהיה להם אוכל וגג לראשם כי זה יותר דחוף. לדעתי חייבים לייצר מודל תמרוץ חדשני דרך הפחתת מיסים לשוק העבודה, גם מצד העובדים וגם מצד המעסיקים. זה יזרים עוד יכולות התאוששות לתנועת הכספים בשוק החופשי, ואני משוכנע שבסוף המדינה לא תפסיד מזה אלא להיפך, רק תרוויח מזה שיש פחות קצבאות וסובסידיות לממן למשפחות הנכנסות מתחת לקו העוני. המדינה תקבל לא פחות ואולי אפילו יותר מיסים, כי זה יניע יותר חזק את מנוע הכלכלה".
מרינה שדה, ראש אגף השירותים החברתיים בעיריית מודיעין, התייחסה השבוע לנתונים המפתיעים: "הנתונים של דוח העוני האחרון של הביטוח הלאומי מעידים על כך שאחוז האנשים החיים בעוני בעיר מודיעין הוא בין הנמוכים בארץ. נתונים סומכים נוספים ומעודכנים לחודש אוקטובר 2023 הם אחוז מקבלי דמי אבטלה – 1,015 תושבים, ומקבלי הבטחת הכנסה – 55 תושבים. עם זאת, באגף השירותים החברתיים מוכרות ומטופלות כ-200 משפחות ופרטים במצוקה כלכלית, לרבות אזרחים ותיקים, שמקבלים סיוע בתחומים השונים כדי מצד אחד להקל על היומיום, ומאידך לחזק ולקדם את מצבם בטווח הרחוק יותר ולהביא לשיפור ושינוי במצבם. הסיוע החומרי ניתן ברובו על בסיס מבחני הכנסה וזכאות בהתאם למדיניות משרד הרווחה, וכמובן על פי המשאבים העומדים לרשותנו".
עוד מוסיפה שדה כי "שירותי הרווחה ברשויות המקומיות מטפלים בפרטים ובמשפחות שנקלעו למשבר חיים בתחומי חיים שונים, כמו ירידה בתפקוד של אזרח וותיק, צרכים מיוחדים, גירושין, אלימות במשפחה, ילדים ובני נוער בסיכון, התמכרויות וכו'. לצד אותם משברי חיים, ישנן משפחות המתמודדות עם מצוקה כלכלית, אובדן וקשיי תעסוקה, הכנסות נמוכות, קושי במיצוי זכויות, ואף היעדר ביטחון תזונתי ועוני. המשפחות הללו מלוות ע"י עובד סוציאלי שבוחן את צרכי המשפחה ומסייע במתן שירותים שונים, וכן בסיוע חומרי בתחומים שונים לפי הצורך. בין השירותים המרכזיים שניתנים באגף לשיפור מצב כלכלי: בטחון תזונתי – סיוע קבוע במזון ותלושי מזון (כ-100 משפחות), ובנוסף כ-500 משפחות שמקבלות סיוע בחגים (פעמיים בשנה); סיוע חומרי – ביגוד, מכשירי חשמל, ריהוט, הוצאות רפואיות וכד'; סיוע במימון טיפולים רגשיים או אבחונים נדרשים; ייעוץ בשי"ל (שירות ייעוץ לאזרח) וליווי פרטני ומשפחתי במרכז מיצוי זכויות; שילוב במסגרות יום הכוללות ארוחות ומענים רגשיים כגון מועדונים ומרכזי יום לאזרחים וותיקים, שמאפשרים לקבל מענים חיוניים ביום-יום, וכן מועדוניות לילדים ונוער ומעונות יום שבנוסף לארוחות ומענים נוספים במחירים מוזלים או ללא תשלום, מאפשרים להורים לעבוד גם בשעות אחה"צ ובכך לשפר את מצבם הכלכלי; הפנייה לגורמים מומחים ותומכים לשיפור מצב תעסוקתי ושיפור ניהול משק כלכלי.
