אל תוך הכאוס והזוועה המתרחשת בדרום מאז יום שבת הגיעו גם לא מעט תושבי מודיעין, ביניהם גם אבי דבלינגר, מנהל הסניף המקומי של איחוד הצלה, שסיפר השבוע למודיעין NEWS: "ראינו מראות מזעזעים, שלא ראיתי מעודי".
אל השטח הגיע דבלינגר כבר ביום ראשון, היישר אל זירת הטבח בקיבוץ בארי. "איחוד הצלה מתמקד בכמה מישורים באזור הדרום", הוא מסביר, "פינוי נפגעים – אזרחים וחיילים – וטיפול בשטח. החל ממוצאי שבת ישבנו במשך 24 שעות בכניסה לקיבוץ בארי ולקיבוץ כפר עזה, עם ארבע ניידות טיפול נמרץ ועשרה אמבולנסים, כאשר בכל זמן קצר אנחנו מקבלים מהצבא פצועים בכל דרגות הפציעה. לצערי, היו הרבה שלא המשכנו את הפינוי שלהם כי הם לא היו בין החיים יותר".
עוד מספר דבלינגר על המראות הקשים שראו בדרך. "כל הדרך מקריית גת בואכה לשדרות ונתיבות ראינו בצידי הדרכים רכבים שרופים, גופות בלי סוף, אופנועים של המחבלים, עשרות מהם, מלא תחמושת שהמחבלים השאירו בשטח. היו שם שקים של רימונים, של פצמ"רים, כל מה שרק יכול להיות. נשקים בכל מקום. ראינו מלא ג'יפים וטנדרים שהם הגיעו איתם, בנוסף לכל הרכבים הצבאיים שהם השתלטו עליהם בתחילת הדרך. ראינו מראות מזעזעים. בכל מקום יש אש, הכל בוער. אלה מראות שבאמת לא ראיתי מאודי. סרט הכי קשה שאפשר לדמיין, ועשרות מונים יותר מזה".
בקול נרגש מתאר דבלינגר את האווירה הכאוטית בשטח באותן שעות. "מדובר בשדה קרב הכי מטורף שיכול להיות. ניגש אלי קצין ושאל אותי אם יש לי משאית לפנות גופות. לצערי עניתי לו בשלילה, כי אנחנו לא יכולים להכניס משאית באש חיה, אז התחילו להכניס משאיות שפינו גופות של חיילים ואזרחים. תוך כדי לחימה ראינו שיוצא רכב צבאי גדול שהצליח לחלץ ארבעה בני משפחה בחיים, כאשר אחד מהם רתוק לכיסא גלגלים וקטוע רגליים. נסענו בין היישובים הלוך ושוב, ראינו גופות מפויחות ודברים מזעזעים. אין מקום שאתה מסובב את הראש ולא רואה גופה. ראינו רכבים של אנשים שיצאו לרכוב, שעל גג רכבם יש אופניים, וכל הרכב מחורר".
מה מרגישים אחרי מראות כאלה?
"קשה מאוד. זה מזעזע, אני לא יודע איך לתאר את זה. גם עכשיו אי אפשר לתאר את זה. זה נוראי. גם שני הבנים שלי, צנחנים, נמצאים כרגע בשטחי הלחימה. היה רגע בו אני מתהלך בשטח כינוס בכניסה לבארי, ואני רואה אלונקה עם מישהו מכוסה ורואה נעליים צבאיות אדומות מבצבצות שם. זה הביא לי פלאשבק ונתן לי סטירה ופרופורציות לחיים. זה הזכיר לי את הילדים שלי, שצחצחו את הנעליים הצבאיות האדומות שלהם לפני שחזרו לצבא. זה היה רגע קשה".
