כשנתן כינס את חייליו טרם הכניסה לרצועת עזה הוא חיזק את רוחם, החדיר בהם מוטיבציה וציונות , נסך בהם ביטחון ביכולתם ואמונה בצדקתה של משימתם – הגנה על הבית ועל כל אזרחי מדינת ישראל. אנו בטוחים שכשנתן דיבר אל חייליו הוא לא הבחין בין אזרחי המדינה המשוייכים למחנה השמאל או למחנה הימין, בין דתיים לחילוניים.
בימים אלו, כשמדינת ישראל נמצאת במאבק על זהותה, על רקע פילוג חברתי מן החמורים שידעה המדינה מאז הקמתה, אסור בתכלית האיסור לחבר את השכול עם המחאה הפוליטית משמאל ומימין. יום הזיכרון הוא יום מיוחד ומאחד, יום שבו כל עם ישראל מתייחד עם זכר החללים שחירפו את נפשם והגנו בגופם על כל אזרחי מדינת ישראל, שבזכותם אנו חיים בארץ הזו.
כשאנחנו עומדים מעל קברו של נתן הגיבור שלנו ביום הזיכרון, אנחנו מרגישים שכל עם ישראל איתנו, מחבק ומחזק בלי שום הבדל של גזע או דת. אנחנו לא שואלים את המאות שמגיעים לפקוד את קברו של נתן בבית העלמין במודיעין, ולאחר מכן מגיעים אלינו לבית, מהי השקפתם הפוליטית. בננו נתן וכל חיילי צה"ל וכוחות הביטחון שנהרגו נשלחו להגן על המדינה והבית שלנו על ידי הממשלה, וראוי שנציגי הממשלה, ולא משנה אם זו ממשלת ימין או שמאל או מרכז, יכבדו את זכר הנופלים ביום הזיכרון כבכל שנה, ובמיוחד בשנה זו. ביום זה כולנו צריכים לגלות בגרות ולהתעלות כל אחד ואחת על עצמו. על הפוליטיקאים לא לשאת נאומים פוליטיים, ועל ההורים השכולים או האורחים להתאפק יום אחד בלי הפגנות, בלי מחאות ולכבד את זכר הנופלים והמשפחות השכולות. אנחנו, המשפחות השכולות, חוות את הכאב כל יום וכל היום. יום הזיכרון הוא מעל הכל!
השיח הציבורי מאוד מטריד אותנו בימים אלו. לפחות ביום הזיכרון אנחנו מקווים שיתחשבו ברגשות שלנו וישאירו את השיח הפוליטי מחוץ לבית העלמין. אנו קוראים לכולם מעל דפי עיתון זה: התקופה של פסח, יום השואה, יום הזיכרון, יום העצמאות, תאריך נפילתו של נתן ותאריך יום הולדתו, 4 חודשים ברצף, הם הימים הקשים והנוראים שלנו. אנו פונים אליכם, מימין ומשמאל, ומבקשים – עד כאן. אפשרו ליום הזיכרון השנה לאחד בין קצוות העם כבכל שנה ושנה. את המחלוקות, גדולות ככל שיהיו, אלו שהן לשם שמיים ואלו שאינן לשם שמים, תשאירו לימים שאחרי חג תקומתנו. בטוחים אנו שנתן הגיבור שלנו, וכל חללי צה"ל וכוחות הביטחון שנפלו למען תקומתה והבטחת קיומה של מדינת ישראל, מסתכלים עלינו מלמעלה ואומרים לעצמם: "לא חירפנו את נפשנו לריק. הקרבנו את נפשנו למען קיומה של המדינה, למען אחדות העם, ולא תיארנו לעצמנו שנראה בארץ שלנו קרע בחברה שעלול להביא לידי מלחמת אחים".
