עמק הצבאים של מודיעין, אזור הטבע הבלתי מופרע הייחודי המתפרש ממחסום מכבים בדרום ועד למודיעין עילית בצפון, עומד בפני איומים רבים, ובכללם בשנתיים האחרונות גם של מגורים בלתי חוקיים בלב השטח.
כזכור, במהלך השנתיים האחרונות צצו באזור הנושק למודיעין עילית ובגבעות המשתפלות מכפר האורנים, מספר נקודות בהן נבנו באופן בלתי חוקי מבני מגורים. במקום בוצעו עבודות לפריצת דרכים, הוצב גידור ופאנלים סולאריים, ואותם מתיישבים מתגוררים בקראווילות, והכל תוך פגיעה חמורה בחיי הבר באזור. בחברה להגנת הטבע ופעילי סביבה מקומיים מנהלים מאבק עיקש בתופעה, ובמינהל האזרחי הוציאו צווי הריסה. עם זאת, הדרך עד לפינוי אותם מתיישבים עוד ארוכה ככל הנראה.
השבוע אנו חושפים לראשונה את מי שעומד מאחורי אותו מפעל התיישבות בלתי חוקי. מדובר על רובי עמית, תושב מודיעין עילית שסיפר כי היה ממייסדי ארגון "השומרים" בעיר, כיתת כוננות שהחלה לפעול בשיתוף פעולה עם צה"ל לאחר ה-7 באוקטובר. לדבריו של עמית, המודה בפה מלא כי אכן ההתיישבות בלב הטבע היא בניגוד לחוקי המדינה, המניע שלו הוא אידיאולוגי וביטחוני.
השבוע סיפר עמית כי באמצעות חברה נרכשו כ-280 דונם באזור, הן מחוץ לגדר ההפרדה והן בתוכה, כחלק מ"גאולת קרקעות" מפלסטינים. "בשנות ה-90' עשו במשרד המשפטים מיפוי והחליטו מה אדמות מדינה ומה לא. אדמות אלו הוכרזו כאדמות פרטיות שהחוק שחל עליהן הוא החוק העותמאני. בעצם, החוקים שחלים עליהן הם לא חוקי מדינת ישראל, מה שגרם להפקר גמור. בחלקות שלנו בתוך מודיעין עילית פתאום קם בית כנסת או ישיבה, שופכים משאיות פסולת ושפוכת עפר, מיישרים שטח ועושים אני לא יודע מה. רבנו עם העירייה, אבל אני מרגיש חסר אונים. או שאתפוס את השטח שקניתי או שלא יהיה לי כלום".
כאמור, לדברי עמית אחד מהמניעים העיקריים שלו הוא הנושא הביטחוני. "אחת הבעיות שלנו היא חדירת פלסטינים דרך גדר ההפרדה. רק אתמול, הייתי שם, שני חבר'ה חדרו. שבוע שעבר נתפסו 15 כאלה. אנחנו שם לילה-לילה כדי למנוע את הנושא הזה. אני ישבתי בזמנו עם יפתח נורקין (תא"ל, מפקד עוצבת 'געש' כיום. ע"ק), והוא הסכים איתי שככל שתהיה התיישבות קרובה לגדר, זה ימנע את החדירות האלו. ולכן, בנקודות אסטרטגיות החלטנו להושיב אנשים עם כלבי שמירה. זה עושה רעש, אבל זה ייתן שקט ביטחוני ומענה בזמן אמת".
ואלה האנשים שיושבים כיום באותן התנחלויות בלתי חוקיות בלבו של הטבע?
"כן, אלה אנשים שלנו. מעבר לזה, יש שם פולשים בכל מיני זולות, כל מיני חבר'ה שאנחנו עצמנו פנינו למינהל האזרחי בעניינם ודבר לא נעשה. השליכו לנו פסולת בניין שם ואף אחד לא עושה כלום. הבנו שאם אנחנו לא נשים אנשים משלנו שיהיו עיניים בשטח, אף אחד אחר לא ידאג לנו. במקביל, אני פניתי לוועדת תכנון והבאתי את קמ"ט חקלאות לסיור בשטח. יש לנו תכנון לעשות שם חקלאות".
אבל למה הם גרים שם בניגוד לחוק?
"נכון, אסור לנו להציב מגורים, אבל אחרי שהצבנו מגורים ופנו מי שפנו למינהל, ובאו אלינו ונתנו לנו צו הפסקת עבודה, אני הולך למינהל ומודיע להם שאני בעל הקרקע. הם אומרים לי שאין לי היתר למבנה, ואני עונה שאני רוצה לבקש היתר. הם עונים 'טוב, אז תגיש'. על פי החוק העותמאני, אם יש למישהו צו הריסה/הפסקת עבודה, והוא הגיש בקשה לתכנון, אז לא ניתן לבצע כל אכיפה בשטח עד לסיום ההליך. אז אנחנו עושים את זה. בסוף, אני לא באמת מעוניין לא בזה ולא בזה. אני לא רוצה נערים עם כלבים, אני רוצה שקט ושהחלקות יישמרו. אני רוצה לעבד אותן ושלא ייהרסו. אני רוצה לשקם את המטעים שם. עברתי וניקיתי את האזור, מה שגם מונע שריפות. אני רוצה להביא לשם עדרי בקר. אני רוצה להשתמש בשטחים ששילמתי עליהם כחוק ולא נותנים לי לממש את הזכויות שלי, אז אנחנו נאלצים לעשות את זה בדרכים מה שנקרא עקיפות".
ובכל זאת, מדובר בשטח טבעי ייחודי, עם בעלי חיים בסכנת הכחדה, מהאחרונים באזור, ועצם הנוכחות שלכם בשטח פוגעת בהם.
"אני אשאל אותך שאלה: כאשר הוקם כפר האורנים, גם על חתיכת טבע כזאת, זה לא הפריע. כאשר מוקם עכשיו התחמ"ש (תחנת המשנה של חברת החשמל, בצדו הדרומי של האזור. ע"ק), על טבע ועל עתיקות, לאף אחד זה לא מפריע, אז אולי במקום להיות מה שנקרא משני צדי המתרס, אתם תלמדו אותנו מה נכון ומה לא נכון לעשות? מה יכול להועיל ומה ולא?".
להועיל זה קודם כל לא לבנות שם ולא לשכן שם אנשים.
"אבל יש מציאות שטופחת לנו על הפנים, שמדי ערב חודרים שם פלסטינים. אתה יכול להתעלם מהמציאות הזאת?".
אני יכול לצפות מהצבא לתת מענה ראוי לבעיה.
"ובינינו, אתה ישן בשקט מאז ה-7 באוקטובר? בוא נהיה אמיתיים. אני מבין שיש פה אלמנט של פגיעה בדברים מסויימים, אבל יש פה חלקות פרטיות, אנשים עם זכות שימוש בהן, שעל פי החוק העותמאני ניתן לבנות עליהן. ואם זה החוק, ואנחנו אנשים מכבדי חוק, אז בוא ניכנס למשבצת של החוק. אני מבין שיש השלכות, ואם למי שזה באמת מפריע, ויודע להסביר לנו מה באמת הבעיה ולא סתם כי אני חרדי, אנחנו נשמח לעבוד בשיתוף פעולה ולקבל רעיונות וללמוד על מה צריך לשמור ומה צריך לעשות".







