"מויש'ה תוריד את הפח זבל!". הקריאה האלמותית הזאת שנפוצה כל כך בבתים בישראל לא תישמע יותר (כנראה) לפחות בשכונה אחת במודיעין, היא שכונת מורשת וכנראה שגם שבשכונות העתידיות האחרות שייבנו בעיר.
הסיבה היא שבמורשת תהיה, כך לפחות לפי התיכנון ולפי דרישת מהנדס העיר צחי כץ, מערכת משוכללת לפינוי אשפה מהבתים. לא עוד פח הפלסטיק המטפטף מיץ די מסריח על המדרגות, לא עוד שביל שאריות זבל שמתפזר וגולש מעל שפת הפח בחדר המדרגות. הדיירים שייכנסו לגור בשכונת מורשת פשוט יצאו לחדר המדרגות בקומה שבה הם גרים, יצעדו שניים שלושה מטרים עם השקיות, ירימו ידית דקורטיבית הדומה למגירה בארון המטבח ואז יתגלה פתח שהוא מעין צינור איוורור או ארובה שמוטה כלפי מטה. בבניינים רבי הקומות כבר מכירים את ההמצאה כ"פיר אשפה". בשפה המקצועית זה נקרא "מצנחת", משום שדרכה צונחת האשפה מהקומה שממנה השליכו אותה לכיוון נקודת איסוף האשפה התת קרקעית שמתחת לבניין. הדייר המאושר ירים את שקית הפלסטיק שבה האשפה הביתית ופשוט ישליך פנימה בתנועה מהירה, הופ! וזהו.
לא להתבלבל – מערכת פינוי האשפה איננה טוחן האשפה הותיק (ה'דיספואזר') שנמצא כבר בבתים רבים בישראל. אלה מערכות נפרדות ושונות לגמרי. מה שמעניין במערכת פינוי האשפה החדשה היא שבתיכנון הראשוני של שכונת מורשת לא טרחו המתכננים להכניס את המערכת לתוך שיקולי התיכנון. אולי בגלל מחירה הגבוה, או אולי מכיוון שבישראל היא עדיין לא נפוצה ולמעשה רק במקום אחד, בשכונת "יבנה הירוקה" היא עובדת מזה שנתיים, וחווה עדיין חבלי לידה.
* * *
לא חשובות כרגע מה הסיבות שהמתכננים של שכונת מורשת החליטו שבשכונה החדשה ימשיכו התושבים לרדת עם הפח זבל למיכל האשפה. מה שקרה הוא שצחי כץ, מהנדס העיר, ראה את התיכנון המתגבש של השכונה, התייעץ עם יועץ האשפה של עיריית מודיעין (כן יש כזה אדם!) המהנדס חיים צפריר, שהמליץ לו להתקין מערכת פינוי אשפה מתקדמת. על סמך זה הגיש כץ התנגדות לוועדת המשנה לתיכנון ובניה בדרישה לעצור את תיכנון השכונה עד שיוכנסו מספר שינויים תיכנוניים בשכונה ובמרכזן כמובן הכנסת מערכת פנאומטית לפינוי אשפה.
מאחר ומי שמאשר את תיכנון השכונה היא הועדה המחוזית לתיכנון ובניה, דרש מהנדס העיר מהועדה המקומית להגיש את התיכנון לועדה המחוזית עם התוספות שדרש כדלקמן:
" פינוי פסולת / מרכיבי מיחזור – יתווסף פרק להוראות התכנית הקובע כדלקמן: את השכונה תשרת מערכת מתקדמת לפינוי, אצירה, דחיסה ושינוע של פסולת, המתבססת על פינוי מקומי ומרחבי. פינוי הפסולת המוצקה בשטח התכנית יתבצע באמצעות מערך פינוי פנאומטי שיורכב ממצנחות באזור המגורים ובאזור המסחרי, קווי הולכה ומרכז קליטה, דחיסה ושינוע.
מרכז בקרה ותפעול יפעיל את המערך ויפקח עליו, תכנון וביצוע מערך איסוף הפסולת הפנאומטי יתבצע כחלק בלתי נפרד משלב תכנון וביצוע התשתיות, תכנון התשתית כמו גם הקמתה, אחזקתה, והפעלתה של מערכת האיסוף הפנאומטי תכלול את נקודות הקצה הבאות: א. המצנחות ונקודות ניקוי המצנחות וקווי ההולכה הפנימיים בתוך החלקות בבניה הרוויה; ב. נקודות הקצה אשר ישרתו את היחידות צמודות הקרקע. ג. המצנחות ו/או נקודות הקצה כולל קווי ההולכה הפנימיים, אשר ישרתו את מבני הציבור והמרכזים המסחריים. ד. העירייה היא זו שתפקח על פעולות איסוף הפסולת בשכונה במידה ויחידה מבנית כלשהי לא תחובר בזמן אכלוסה לתשתית פינוי האשפה הפנאומטי, אזי יהיה צורך לדאוג בצורה זמנית לפינוי האשפה ממנה באמצעי שינוע אחרים עד לחיבורה לרשת ההולכה המרכזית.
קווי ההולכה יותקנו לאורך צירי התנועה המרכזיים שבשטח התכנית, לכל חלקה בבניה רוויה ציבורית, או מסחרית, יתוכנן חיבור אחד לפחות, ביחידות צמודות קרקע יקבע חיבור אחד למספר יחידות דיור, כאשר המפתח הוא נקודת מוצא אחת לכל 6-10 יחידות, עד למרחק הליכה של 10 מטר.
המערכת השכונתית תהיה מורכבת מקווי הולכה של אשפה מקומות הבניינים לעבר נקודת ריכוז תת קרקעית מתחת לכל בניין ומשם בצנרת לנקודת ריכוז שכונתית שתהיה בקצה השכונה. לשם, בנקודת הריכוז, יגיעו משאיות הפינוי שיפנו את האשפה לאן שצריך לטיפול סופי בהשמדתה. מהנדס העיר קבע בהמלצותיו כי "שינוי המערכת הפנאומטית לכל פתרון אחר יהיה בסמכות הוועדה המקומית".
* * *
צחי כץ מהנדס העיר, מה הביא אותך להמליץ דווקא במורשת על מערכת שכזאת?
"הרעיון הוא שהשכונה תהיה נקיה מתנועת משאיות אשפה ברחובותיה, חסל סדר מריבות בין בני זוג מי יוריד את הזבל לפח האשפה של הבניין, זה ישפר את נושא איכות הסביבה בשכונה, ימנע ריחות, ליכלוך, אשפה שמתפזרת ואפילו מחלות וזיהומים".
אם הרעיון כל כך טוב מדוע להנהיג אותו רק בשכונת מורשת?
"לא אמרנו שזה יהיה רק במורשת, כשנגיע לתיכנון של שכונות אחרות נבחן כמובן את האופציה הזאת".
ומה לגבי שכונת נופים?
"שכונת נופים כבר תוכננה ונמצאת לפני בנייה, כך שלא ניתן לפתוח עכשיו את התיכנון ולהוסיף מערכת כזאת".
מבחינת המציאות, המערכת היא עובדה קיימת במורשת?
"המצב הוא שאנחנו מודיעים למעשה ליזמים ולקבלנים שירכשו שם מגרשים, שאנחנו מכניסים אופציה כזאת שיידעו שבתנאי המכרז הם יכולים למצוא סעיף המחייב אותם בבניית מערכת פינוי אשפה פנאומטית והם צריכים לקחת את זה בחשבון".
מה המשמעות מבחינתם? הרי העלויות הכספיות למערכת פנאומטית כזאת היא מאות אלפי שקלים לבניין מגורים…
"לא תהיה לזה משמעות כספית לקבלנים כי במקום עלויות הקמת המערכת הם יחסכו את בניית חדרי האשפה במרתף הבניין, כך שזה מתקזז אחד עם השני".
והקמת מערכת כזאת לא תעכב את לוח הזמנים של בניית הבניין? חפירת הפיר, הנחת הצנרת והתקנת המצנחות… זה לוקח זמן.
"ממש לא, זה לא יעכב את הבניה".
* * *
המהנדס חיים צפריר, יועץ האשפה של עיריית מודיעין, מספר על הצלחה של מערכת דומה בשכונת "יבנה הירוקה": "המערכת ביבנה עובדת כבר שנתיים. היא מתוכננת לארבעת אלפים יחידות דיור וכבר היום מחוברות אליה אלפיים חמש מאות יחידות דיור. כמובן שגם שם יש מה לשפר והמערכת עדיין בשלבי קליטה עם חבלי לידה אבל התוצאה משביעת רצון והיא עובדת יפה".
כשעלה עניין תיכנונה של שכונת מורשת על שולחן השירטוטים ברשות מקרקעי ישראל המליץ צפריר לעיריית מודיעין לאמץ את המערכת המתקדמת. אמנם בנופים היתה החמצה כי העירייה לא הספיקה להוסיף את המערכת לתיכנון, כך גם בציפורים. צפריר מסביר כי "כשבניין עומד אי אפשר כבר להוסיף את המערכת, כי מערכת פינוי אשפה מטבעה היא המערכת הראשונה שצריכים לחפור בשטח. אחר כך חופרים את מערכת הביוב ושאר התשתיות אבל ברגע שמתחילים לבנות את הבניין עצמו זה כבר מאוחר".
באתר החברה מסביר המהנדס צפריר את היתרונות והחסרונות: "המצנחת או בשמה היותר מקובל 'שוט אשפה' מאפשרת שתי אופציות לפינוי: אשפה אורגנית ואשפה יבשה. גם מבחינה השוטים ישנו 'שוט חכם' ו'שוט רגיל', כששוט חכם הרבה יותר מורכב ומצוייד במערכת לניטרול ריחות מהצנרת, וביכולת לחוש את האשפה כשהיא מגיעה לקרקעית וכמובן שליטה ובקרה טובים יותר. בשוט החכם יש מתקן לניתוב האשפה לפי סוגיה, והוא כולל גם מחסום אש. בסך הכל עלותו של שוט חכם אחד בבניין בן 15 קומות לדוגמה הוא 152 אלף שקלים כשמול זה את אותה עבודה יעשו שני שוטים רגילים שעלותם הכוללת 172 אלף שקלים והם תופסים בכל קומה עוד שטח של 2.5 מטרים רבועים, מול השטח ששוט חכם יתפוס משטח הקומה".
בתמונה פיר אשפה. כיום נחלת רבי קומות, בעתיד בשכונות החדשות (צילום Photo Bucket)
