אי שם באמצע שנות התשעים של המאה הקודמת, כאשר עלו הדחפורים הראשונים על גבעות יהודה ועקרו סלעים ועצים בדרך למה שהפכה להיות העיר מודיעין, האם מישהו חשב על הנמייה, הצבוע המפוספס, הגירית המצויה והצבי הארץ ישראלי? כל אלה חיו כאן בשקט ובשלווה, לפני שהגיעו משאיות עמוסות ברהיטים ומכשירי חשמל ופרקו את מי שהפכו להיות המודיעיניים הראשונים. המסלעות הפכו לכבישים, שטחי הבר נעלמו מתחת למדרכות, והעצים הירוקים התחלפו בעמודי חשמל. העיר מודיעין קמה והחלה לגדול בקצב מסחרר. בספירה האחרונה נמצאו כאן 85 אלף תושבים, והיד עדיין נטויה. מספר התושבים המתוכנן, לפי המתאר הראשוני של המועצה הארצית לתכנון ובנייה, עומד על 250 אלף בני אדם. בעלי החיים, שקודם היה זה אזור המחייה שלהם, החלו לסגת לאחור, להצטמצם לשטחים יותר ויותר קטנים, וחלקם אף עומדים על סף היעלמות. רגע לפני שהכרך משתלט באופן סופי על הטבע ומכלה אותו, יצאנו לבדוק את המצב הנוכחי: אילו בעלי חיים עדיין כאן אתנו, אילו מהם הסתגלו לחברת בני האדם והחלו לחדור לשטח האורבני, ומה הם האמצעים הנדרשים כדי לשמור את אופייה הייחודי של מודיעין, כעיר גדולה שמתקיימת על שולי הטבע. את חומט הפסים, אגב, כבר פגשתם?
סקר בעלי החיים האחרון – בשנת 2007. העירייה לא מתעניינת מה קרה מאז?
"מודיעין יושבת בשטח שהוא מאוד עירני מבחינת בעלי החיים", פותחת בהסבר דקלה בן יעקב, מנהלת קהילת 'החברה להגנת הטבע' במודיעין, "היא יושבת על המסדרון האקולוגי הארצי, שזה אומר רצועה ירוקה שיורדת מאזור הגבעות הצפוניות עד לדרום, דרך פארק ענבה. מודיעין נמצאת ממש במרכז אחד השטחים הפתוחים הגדולים ביותר הקיימים באזור המרכז. לכן אוכלוסיית בעלי החיים כאן הייתה מאוד מגוונת, אבל כיום לצערי היא הולכת ונדחקת לתוך שטח יותר ויותר מצומצם, ככל שהעיר מתפתחת וגדלה".
את בעלי החיים שחיו כאן בעבר, וחלקם עדיין איתנו, אפשר לחלק לשלוש משפחות: יונקים, עופות וזוחלים. "מבחינת יונקים", מפרטת בן יעקב, "המינים הנפוצים סביב מודיעין הם גיריות, דרבנים, חתולי בר, נמיות, צבועים, חזירי בר, צבי ארץ ישראלי. הצבי למשל הוא בעל חיים שמרוכז כאן בצורה משמעותית. הם חיים בעיקר בגבעות הדרומיות ובגבעת שר. יש שועלים, שאותם רואים גם בתוך העיר לפעמים, וגם את התנים רואים בתוך העיר".
יש כאן עדיין חתולי בר?
"לא הרבה, אבל יש עדיין בגבעות סביב העיר. זה בעל חיים שאי אפשר לבלבל בינו לבין חתול רחוב רגיל – יש לו אוזניים משולשות, והוא נראה חייתי ופראי יותר מחתול רגיל. גם גיריות יש פה עדיין. תדעו לזהות אותם לפי הצבע – הם שחורים-לבנים, דומים קצת לבואש, ויש להם מין כף רגל קטנה ועדינה, מזכירה בצורה כף רגל של תינוק. יש פה גם קיפודים כמובן, וצבועים, בעיקר באזורים הפתוחים מאוד, כמו יער בן שמן והגבעות הדרומיות. את החיות הקטנות יותר – קיפודים וצבים, שנמצאים כבר על סף הכחדה ופעם היינו נתקלים בהם ממש באופן קבוע, אפשר למצוא היום בתיתורה, אבל לא במספרים גדולים".
את מספר בעלי החיים שחיים כאן היום אין איש שיכול להעריך במדוייק. הסקר האחרון שנערך על ידי 'החברה להגנת הטבע', 'רשות הטבע והגנים' ו'הקרן הקיימת לישראל', התבצע בדצמבר 2007. מאז עברו שינויים רבים ומלט רב נשפך על האזור, וכנראה שהשינויים הללו לא ממש היטיבו עם בעלי החיים והצמחייה. לפי נתוני הסקר האחרון, שבמהלכו ביצעו החוקרים – זואולוגים, אדריכלי נוף וחוקרי טבע – תצפיות על בתי הגידול ותנועת היונקים בשטחים הסובבים את מודיעין, התבררו הנתונים המספריים הבאים:
נכון לסוף 2007 התגלו כאן 84 תנים, 104 שועלים מצויים, 137 צבאים, 87 דרבנים, תשעה צבועים מפוספסים, שתי ארנבות מצויות, שתי גיריות מצויות, שלושה חתולי בר, חמש נמיות ושני קיפודים מצויים. מסקנות החוקרים היו שככל שההפרעה העירונית גדולה יותר כך יורדת עוצמת פעילות היונקים. ככל שהשטח טבעי יותר, מרוחק יותר, גדול ורציף יותר, כך עולים הסימנים לפעילות בעלי החיים הללו, ולכן ככל שהעיר גדלה ומתרחבת קטן הסיכוי לראות בסביבתה את אותם בעלי חיים. החוקרים העלו שתי בעיות שכבר ב-2007 התגלו כמפרות את האיזון האקולוגי, ומשנות את מערך בעלי החיים היונקים החיים בשטחים הפתוחים סביב העיר: בעיה אחת היא ריבוי אתרי הפסולת, כולל מכולות האשפה הפתוחות בשולי השטחים הבנויים, ואתרי פסולת ביתית ופסולת בנייה. אתרי פסולת שכאלה, הסבירו החוקרים, גורמים להתרבות של יונקים מלווי אדם – תנים, שועלים, חולדות ועכברים. התרבות של בעלי החיים הללו לא רק מפרה את האיזון האקולוגי של האזור אלא גם מגבירה את הסיכון להתפרצות מחלות כמו כלבת. בעיה שנייה היא תהליכי הפיתוח המואצים המתבצעים על בסיס נחל ענבה ויובליו. הנחל משמש, כמעט לכל אורכו, כתשתית לסלילת כבישים (אז עוד לא נסלל לאורכו כל כביש 431), מסילת ברזל ופארק תיירות, ובשל כך הולכים ונעלמים מהאזור בתי גידול המתקיימים בסביבת מקורות מים, על מגוון הצומח ובעלי החיים המתקיימים בהם, ונראה כי אלה הם בעלי החיים שנפגעו מתהליך העיור יותר מכל מין אחר.
הצבי הארץ ישראלי ממש מיואש
לא רק יונקים חיים סביבנו ובינינו, אלא גם זוחלים. "אם מתייחסים למשפחת הזוחלים נראה באזור שלנו נחשים מכל הסוגים", מפרטת בן יעקב, "אם זה זעמנים שחורים שהם לא ארסיים, חומט שהוא אמנם לטאה, אבל נראה כמו נחש עם רגליים. בתיתורה למשל אפשר למצוא חרדונים, נחשים וזוחלים מסוגים שונים". ב-2007 נערכו 65 תצפיות לזיהוי מיני הזוחלים באזור. בסקר אותרו 13 מיני זוחלים שונים: מין יחיד של צב, ארבעה מיני נחשים ושמונה מיני לטאות. בין השאר התגלו כאן החרדון הצפוני המצוי, קמטן, נחושית עינוגית, נחושית נחשונית, חומט פסים, חומט מנומר סורי, שממית בתים, מניפנית מצויה, נחשיל חד ראשי, שלון טלוא ראש, זעמן זיתני וזעמן שחור. החוקרים גם גילו שלושה רצפים עיקריים שבהם שוכנים הזוחלים המקומיים: אזור הגבעות הדרומיות, אזור סובב שעלבים כולל גבעת שר, ויחידות הנוף הנמצאות מצפון לכביש 431 ומרכז 'ישפרו'. רצף זה כולל גם את גבעות דרום גמזו, עמקי נחל ענבה וח'רבת רגב בואך יער בן שמן.
קבוצה שלישית של בעלי חיים המלווה את העיר מודיעין היא משפחת בעלי הכנף. מתברר שחובבי הציפורים ימצאו דווקא באזורנו מגוון רחב של מינים, קבועים ונודדים. "מודיעין נמצאת באמצע ציר הנדידה של הציפורים", מסבירה בן יעקב, "ולכן אפשר לראות כאן חסידות, שרקרקים, ואפילו עופות דורסים כמו בזים וחיוואים". חוקרי הסקר מצאו כאן 42 מיני בעלי כנף שונים, המהווים כשמונה אחוז מכלל המינים הידועים בארץ. המינים שנצפו משוייכים ל-22 משפחות שונות של ציפורים ושמונה סדרות שונות של עופות. בין השאר התגלו כאן אנפית הבקר, חיוואי, נץ מצוי, עקב עיטי, בז מצוי, תור צווארון, צוצלת, יונת סלעים, סיס הרים, נקר סורי, שחרור, פשוש, סבכי שחור ראש, עורבני, סלעית קיץ, ועוד. 47% מכלל מיני בעלי הכנף שהתגלו באזורנו הם מינים שחיים כאן באופן קבוע, כל השאר הם ציפורים ועופות נודדים. "מודיעין בהחלט יושבת במיקום מאוד אסטרטגי מבחינה זואולוגית, וחבל שככל שהעיר מתרחבת וגדלה בעלי החיים – כולל בעלי הכנף – נדחקים לשוליים", ממשיכה בן יעקב, "אי אפשר להתנגד לפיתוח ולקידמה, אבל אם לא ננקוט צעדים לשימור כל אותם בעלי חיים סביבנו, הם פשוט ייעלמו, וחבל".
אילו בעלי חיים כבר הולכים ונעלמים?
"הצבי הארץ ישראלי, למשל, לא יישאר אם נבנה באזור הגבעות הדרומיות, זה אזור המחייה העיקרי שלו כאן. יש דרכים לשמר את אוכלוסיית הצבאים ולעודד אותה, כמו שעשו בעמק הצבאים בירושלים, שם מנסים לשחזר את האוכלוסייה שהייתה ונעלמה. היתרון הגדול של מודיעין הוא שאפשר לגור בעיר, ובמרחק הליכה קצר נמצא הטבע. אם זה יער בן שמן שאפשר למצוא בו חיות מסוגים שונים, ואפילו ינשופים. זה האוצר של תושבי מודיעין, וחייבים לשמור עליו".
ושאלה פוליטית: מי היה פה קודם?
יש בעלי חיים שנפגעים במיוחד מהבנייה, למשל באזור שכונת הציפורים החדשה?
"אין שטח פתוח שיש בו צמחייה ואין בו בעלי חיים. המערכת האקולוגית גם בנויה כך שיש יחסי גומלין בין בעלי החיים. באותו אזור תמצאי את אותה חיפושית ואת אותו עכביש שמשלים אותה בצורה מסויימת. אין דבר כזה שיהרסו אזור טבעי ולא ייפגעו בבעל חי כלשהו. חלק מהחיות מתעשתות בזמן, מבינות שהשטח שלהם נעלם, ומתרחקות. הבעיה היא שהעיר כל הזמן מתרחבת, השטח הטבעי מצטמצם, ולאט-לאט לא נותר לחיות לאן לסגת. אי אפשר למנוע את התפתחות העיר, אבל חייבים לעשות את זה בזהירות וביעילות. כשבונים את שלב א', חייבים כבר לחשוב על שלבים ב' ו-ג' כדי שלא נגיע למצב של גוש בטון סביבנו".
למה אין נתונים עדכניים על מצב בעלי החיים כאן כיום?
"בהחלט הגיע הזמן שהעירייה תיקח על עצמה לעשות סקר נוסף משני סוגים: אחד של אתרי טבע שצריכים לשמר כמו התיתורה למשל, והשני של בעלי החיים והצמחייה באזור. בשנים האחרונות לא נעשה סקר כזה, אז אין נתונים עדכניים על אוכלוסיית בעלי החיים כיום, אני רק יודעת אילו מינים וצמחים אני רואה פחות ופחות. חייבים לעשות סקר נוסף שכזה לפני שהעיר ממשיכה להתפתח, כדי לדעת אילו אזורים חייבים לשמר. זה יאפשר לעשות ממשק איכותי ומשלים יותר של בעלי חיים, שטחים פתוחים וטבע שעוטפים את העיר".
יש בעלי חיים שבכל זאת הצליחו להסתגל לבני האדם?
"יש מינים מסויימים – כמו חזירי בר, תנים, שועלים. אלו חיות שמסתגלות מהר יותר לאוכלוסיית בני אדם. הם אמנם נדחקים לשוליים, אבל מבינים מהר מאוד שכדי להשלים את התזונה שלהם כדאי להם להתקרב לבני האדם. לכן רואים גם בתוך העיר את החיות האלו. יש בזה יתרון וחיסרון, כי הם לומדים לשרוד ולחיות, אבל מצד שני זה יוצר חיכוכים. חזירי הבר, למשל, הם לא תוקפניים מטבעם, אבל הם תוקפים כמו כל בעל חיים אחר כשנכנסים להם לטריטוריה. חזירי הבר נפוצים מאוד באזור יער בן שמן, שילת וכפר רות, והשאלה היא מה קורה כאשר חזיר בר נכנס לי לחצר האחורית בבית. מבחינתו זו הטריטוריה שלו, והשאלה התמידית היא מי היה כאן קודם?".
יש מצב לצב?
אין ספק שבעלי החיים היו כאן קודם. אזור המחייה שלהם עוטף את כל מודיעין, מכבים-רעות. "כל השטח שמקיף את מודיעין הבנויה של היום הוא אזור המחייה של בעלי החיים", מסכמת בן יעקב, "וצריך להתחשב גם בהם". איך ממשיכים את תהליכי הפיתוח העירוניים ומתחשבים באוכלוסיית בעלי החיים? החוקרים שערכו את הסקר האחרון באזור מציעים מספר פתרונות תכנוניים. ראשית, הם ממליצים לבטל כל תוכנית בנייה באזור הגבעות הדרומיות וגבעת שר, תוך יצירת מעמד חוקי שיגן על האזור. בנוסף, הם ממליצים על בניית גשרים אקולוגיים שיאפשרו לבעלי החיים לעבור מתחת או מעל לכבישים, ולהימנע ממפגשים הרי אסון עם מכוניות. ההמלצה העיקרית של כל חוקרי הטבע היא לא לפגוע במסדרונות האקולוגיים, ולתכנן בנייה ופיתוח בצורה שלא תפגע במערך השטחים הפתוחים ובעלי החיים המתקיימים בתוכם. האם המלצות אלו יילקחו בחשבון, או שבקרוב מאוד לא יוכלו עוד ילדי מודיעין ליהנות מצפייה אקראית בצבי, בז או אפילו בצב מצוי? לא נותר לנו אלא לקוות.
