אלפיים שנה אחרי שהמכבי האחרון עזב את איזור מודיעין "ומקום קבורתו לא נודע" כפי שאומר הביטוי, ברשות העתיקות הודיעו השבוע באופן חגיגי כי השאלה כבר אינה עומדת על הפרק. ביום שני בבוקר כינסו אנשי הרשות מסיבת עיתונאים מיוחדת באתר "חורבת הגרדי" הצמוד לשמורת נאות קדומים וקבעו: כאן אכן נקברו בני משפחת החשמונאים המקורית. האתר שזכה לשם העממי "קברות המכבים" (הנמצא 800 מטר דרום מזרחית לחורבה) ייצטרך לוותר על הכבוד.

החיפוש אחר מקום קבורתם של מתתיהו הכהן, אשתו וחמשת בניו, נמשך מזה למעלה ממאה שנים. כבר במאה ה-19, ראשוני הארכיאולוגים שחפרו בארץ ישראל בימי שלטון האימפריה העותמנית חיפשו את המקום. בשנים האחרונות החליטו ברשות העתיקות לפתור את החידה אחת ולתמיד ובשבועות האחרונים נערכה במקום חפירה נרחבת, שחשפה מחדש מתחם קבורה גדול שלצידו מבנים ומתקנים נוספים. מתחם הקבורה שנחשף כולל שלושה כוכים מרוצפי פסיפס, שאחד מהם מעוטר בצורת צלב. זו הפעם הראשונה שנחשף בישראל כוך קבורה מעוטר בצלב. יש להדגיש, וגם אנשי רשות העתיקות מודים בזה, כי למעט מטבע אחד המתוארך לתקופה החשמונאית, לא נמצאו באתר ממצאים שיכולים להיות מקושרים בוודאות לימי המכבים.

את השכנוע העמוק שלהם כי בכל זאת מדובר במקום הקבורה המדובר מסבירים ברשות כי המכבים היו מקודשים לנוצרים כבר בראשית ימי הנצרות, ובוודאי שבימי הביזנטים. מעבר לכך, אבני המבנה המקוריות והקברים נשדדו עם הזמן והאבנים האדירות שהרכיבו את המבנה שימשו לבניית הערים לוד ורמלה.

מה עושה כאן צלב?

עמית ראם, ארכיאולוג מחוז ירושלים ברשות, הסביר לאנשי התקשורת שהגיעו למקום את ייחודו של האתר: "מדובר באתר יוצא דופן וחריג בארכיאולוגיה של מודיעין והסביבה. היה כאן מתחם קבורה שמסביבו ארבעה בסיסים מאסיביים, שהיוו את הבסיס לעמודי גזית בגובה של שלושה מטרים. עליהם היה קירוי של לוחות אבן אדירים וככל הנראה מעל הייתה קומה שנייה למבנה. בכוכים שחשפנו הונחו הגופות או ארונות הקבורה. אגב, בימי מלחמת השחרור נערך כאן קרב קשה וממש כאן, מעל לכוך הקבורה, גילינו עמדה של חייל ישראלי עם ציוד ומחסניות".

הצלב שנחשף בכוך הקבורה לא אמור לסתור את התיאוריה כי כאן נקברו המכבים?

"לכאורה כן, אבל ידוע לנו שהמכבים נחשבו קדושים עבור הנצרות המוקדמת. לא מן הנמנע שכבר בימי הביזנטים הם חיפשו את אתר הקבורה המלכותי, מצאו וקידשו אותו בפסיפס ועיטורי צלבים".

יש הסבר אחר מדוע הביזנטים הקימו כאן כזה מונומנט ללא קשר למכבים?

"אזור מודיעין משופע באתרים מהתקופה הביזנטית .מכנסיות ועד מצודות. אין שום אתר מאותה תקופה שדומה למה שחשפנו כאן ומעבר לכך – אין שום סיבה הגיונית שיקימו כאן בלב הגבעות הצחיחות אתר קבורה גדול ומפואר כזה. לא היה כאן כלום מלבד הדרך ממישור החוף לירושלים שעברה כאן. זאת הפעם הראשונה שאנחנו נתקלים בארכיטקטורה כזאת".

כאמור, אנשי רשות העתיקות משוכנעים כי הגיעו לפתרון החידה, אולם מודעים עדיין לצורך בהוכחה החותכת כי אכן כאן נקברו מתתיהו ובניו. את החפירה הנוכחית מימנה הרשות בעצמה, אולם הם משוכנעים כי האתר גדול בהרבה ממה שחשפו עד כה ומבקשים מימון ממשלתי להמשך החפירה בניסיון להביא את אותו "אקדח מעשן" ולמצוא את מה שיכולה להיות אחת התגליות הארכיאולוגיות החשובות והמעניינות באתר בארץ ובעולם.

מאה שנות חיפושים

בתודעה הישראלית התקבע אתר "קברות המכבים" ביער בן שמן כמקום קבורתם של בני משפחת חשמונאי, אולם למרות שם המקום היה מוסכם על אנשי המקצוע כי לא מדובר באמת במקום קבורתם של המכבים אשר פתחו במרד החשמונאים. השתלשלות מקרים היא זאת שהביאה ללידת המיתוס, כאשר בשנת 1909 יצאו תלמידי גימנסיה הרצליה לטיול חנוכה באזור מודיעין. כאשר הגיעו אל הכפר הפלסטיני מידיה, שלפי אחת הסברות הוא "צאצא" של הכפר החשמונאי מודיעים. כאן גילו כי תושבי המקום מכנים את הרכס שמדרום לכפר (שהוא היום החלק של יער בן שמן הנמצא מצפון לכביש 443) בשם "קובור אל יהוד" קברות היהודים.

רועי הצאן הערביים הובילו את התלמידים אל המקום, בו נגלו לעיניהם תשעה קברים חצובים בסלע ובתחתיתם פירים נוספים. אותו טיול חנוכה הפך למסורת בה הודלקו משואות מדי שנה במקום, ובשנת 1945 קבעה תנועת מכבי העולמית את האתר כנקודת הזינוק ל"מירוץ הלפיד". מאז התקבע המיתוס בתודעה הישראלית.

למרבה הצער, חפירות ארכיאולוגיות במקום העלו בוודאות כי לא מדובר במקום מנוחתם של הלוחמים היהודיים. ארכיאולוגים קבעו כי מדובר בקברים מהתקופה הביזנטית, ככל הנראה של חיילים בצבא הקיסר ובכל מקרה מראה המקום אינו תואם את הכתוב בספר המכבים. בתיאור המקראי מסופר כי שמעון המכבי בנה במקום שבעה מבנים דמויי פירמידה עבור אביו, אמו ואחיו שנפלו במערכה מול האימפריה הסלווקית.

החיפושים אחר שבע הפירמידות המפוארות שמשקיפות אל הים נמשכים כבר למעלה מ-140 שנים. החוקר הצרפתי ויקטור גרן, שחפר באזור בשנת 1870, התמקד במבנה שמכונה כיום "חורבת הגרדי", שבצמוד אליו נערכה כיום החפירה, והוא מרוחק כ-800 מטרים מתשעת "קברות המכבים" על שביל הכורכר המוביל לכיוון נאות קדומים. מדובר במבנה אבן בעל תקרה קמורה שמתוארך, על פי דעת החוקרים, למאות הרביעית עד השביעית לספירה. במרכזו של המבנה נמצא קבר שהמסורת הערבית משייכת לשיח' ע'רבאווי. חוקר צרפתי נוסף, שארל קלרמון-גאנו, שחקר את המבנה ב-1874 הסתמך על איזכור העיר "מודיעים" בפסיפס מידבא שהתגלה בירדן. ממצאים מתקופת החשמונאים שהתגלו בסמוך לקבר השיח' חיזקו את ההשערה כי קברי החשמונאים אכן נמצאים באזור.

האתר זכה לכינוי "הגרדי" על שם יוחנן, בכור בניו של מתתיהו החשמונאי. כיום, פוקדים את האתר מאמינים שרואים בו את קברו של מתתיהו הכהן הגדול.

בשנת 1996 חלה התפתחות נוספת במחקר. במהלך הרחבת כביש 443 במרחק של 200 מטרים מ"קברות המכבים" נחשפו שלושה חללי קבורה עם גומחות חצובות ובהן היו מונחות 22 גלוסקמות (ארונות קבורה) שנשאו שמות ביוונית ובעברית. בין השמות: שמעון, שרה, מרים ומנלאוס וגלוסקמה נוספת שנשאה את המילה "חשמנ..".  למרות ההתרגשות הגדולה, האפשרות שמדובר בקברי המכבים נפסלה כיוון שבתקופת החשמונאים לא קברו בגלוסקמות.

(צילום: אינגריד מולר)