מי שעבר לפני כשבועיים, באחד הבקרים, בצומת שילת פגש במראה נדיר. עצוב אמנם, אבל בכל זאת מסקרן. אחרי הכל, לכמה מכם יצא לפגוש מקרוב את הטורף הגדול בישראל? באותו בוקר התגודדו סקרנים לא מעטים סביב גופתו של צבוע מפוספס, שנפגע מרכב חולף בלילה שלפני באזור מכבים ונגרר תחת שלדתו עד לצומת שילת.
הסיטואציה של תושבי מודיעין המתגודדים סביב גופת חיית בר נדירה המחישה כמה מעטים מודעים לייחודה של מודיעין בהקשר זה. בניגוד לערי גוש דן הטובעות בבטון ואספלט (וגם השרון והשפלה) – מודיעין מוקפת בשטחי טבע פתוחים המהווים בית למגוון רחב של חיות בר. עולם אקולוגי שלם מתקיים במרחק נגיעה מהעיר ולעיתים חודר גם לתחומיה. עולם שהולך ונעלם עם המשך הבנייה של השכונות החדשות ואזורי התעשייה.
חתולי הבר עוד כאן
"מודיעין יושבת בשטח שהוא מאוד ערני מבחינת בעלי החיים", מסבירה דקלה בן יעקב, מנהלת הקהילת של החברה להגנת הטבע במודיעין. "היא יושבת על המסדרון האקולוגי הארצי, שזה אומר רצועה ירוקה שיורדת מאזור הגבעות הצפוניות עד לדרום, דרך פארק ענבה. מודיעין נמצאת ממש במרכז אחד השטחים הפתוחים הגדולים ביותר הקיימים באזור המרכז. לכן אוכלוסיית בעלי החיים כאן הייתה מאוד מגוונת. אבל כיום לצערי היא הולכת ונדחקת לתוך שטח יותר ויותר מצומצם, ככל שהעיר מתפתחת וגדלה".
את בעלי החיים שחיו כאן בעבר, וחלקם עדיין איתנו, אפשר לחלק לשלוש משפחות: יונקים, עופות וזוחלים. "מבחינת יונקים", מפרטת בן יעקב, "המינים הנפוצים סביב מודיעין הם גיריות, דורבנים, חתולי בר, נמיות, צבועים, חזירי בר וצבי ארץ ישראלי. הצבי למשל הוא בעל חיים שמרוכז כאן בצורה משמעותית. הם חיים בעיקר בגבעות הדרומיות ובגבעת שר. יש שועלים, שאותם רואים גם בתוך העיר לפעמים, וגם את התנים רואים בתוך העיר."
יש כאן עדיין חתולי בר?
"לא הרבה, אבל יש עדיין בגבעות סביב העיר. זה בעל חיים שאי אפשר לבלבל בינו לבין חתול רחוב רגיל. יש לו אוזניים משולשות והוא נראה חייתי ופראי יותר מחתול רגיל. גם גיריות יש פה עדיין. תדעו לזהות אותן לפי הצבע – בצבעי שחור-לבן, דומות קצת לבואש, עם כף רגל קטנה ועדינה שמזכירה בצורה כף רגל של תינוק. יש פה גם קיפודים כמובן, וגם צבועים. בעיקר באזורים הפתוחים מאוד כמו יער בן שמן והגבעות הדרומיות. את החיות הקטנות יותר – קיפודים וצבים, שנמצאים כבר על סף הכחדה ופעם היינו נתקלים בהם ממש באופן קבוע, אפשר למצוא היום בתיתורה, אבל לא במספרים גדולים".
יער בטון במקום עצים
את מספר חיות הבר באיזור איש אינו יכול להעריך במדוייק. הסקר האחרון (שנערך על ידי החברה להגנת הטבע, רשות הטבע והגנים והקרן הקיימת לישראל) התבצע בדצמבר 2007. מאז עברו שינויים רבים ומלט רב נשפך על האזור. כנראה שהשינויים הללו לא ממש היטיבו עם בעלי החיים והצמחייה. לפי נתוני הסקר מלפני שמונה שנים, שבמהלכו ביצעו החוקרים – זואולוגים, אדריכלי נוף וחוקרי טבע – תצפיות על בתי הגידול ותנועת היונקים בשטחים הסובבים את מודיעין, התבררו הנתונים המספריים הבאים:
נכון לסוף 2007 נספרו כאן 84 תנים, 104 שועלים מצויים, 137 צבאים, 87 דורבנים, תשעה צבועים מפוספסים, שתי ארנבות מצויות, שתי גיריות מצויות, שלושה חתולי בר, חמש נמיות ושני קיפודים מצויים. כמובן שמדובר במספר בעלי החיים שנמצאו בלבד. החיות טרם התפקדו למרשם האוכלוסין.
מסקנות החוקרים אישרו את הידיעה שככל שההפרעה העירונית גדולה יותר כך יורדת עוצמת פעילות היונקים. ככל שהשטח טבעי יותר, מרוחק יותר, גדול ורציף יותר, כך עולים הסימנים לפעילות בעלי החיים הללו, ולכן ככל שהעיר גדלה ומתרחבת קטן הסיכוי לראות בסביבתה את אותם בעלי חיים.
החוקרים העלו שתי בעיות שכבר ב-2007 התגלו כמפרות את האיזון האקולוגי ומשנות את מערך בעלי החיים היונקים החיים בשטחים הפתוחים סביב העיר: בעיה אחת היא ריבוי אתרי הפסולת, כולל מכולות האשפה הפתוחות בשולי השטחים הבנויים, ואתרי פסולת ביתית ופסולת בנייה. אתרי פסולת שכאלה, הסבירו החוקרים, גורמים להתרבות של "יונקים מלווי אדם": תנים, שועלים, חולדות ועכברים. התרבות של בעלי החיים הללו לא רק מפרה את האיזון האקולוגי של האזור אלא גם מגבירה את הסיכון להתפרצות מחלות כמו כלבת.
בעיה שנייה היא תהליכי הפיתוח המואצים המתבצעים על בסיס נחל ענבה ויובליו. הנחל משמש, כמעט לכל אורכו, כתשתית לסלילת כבישים (אז עוד לא נסלל לאורכו כל כביש 431), מסילת ברזל ופארק תיירות, ובשל כך הולכים ונעלמים מהאזור בתי גידול המתקיימים בסביבת מקורות מים, על מגוון הצומח ובעלי החיים המתקיימים בהם, ונראה כי אלה הם בעלי החיים שנפגעו מתהליך העיור יותר מכל מין אחר.
זוחלים, אבל פחות
לא רק יונקים חיים סביבנו ובינינו, אלא גם זוחלים. "אם מתייחסים למשפחת הזוחלים נראה באזור שלנו נחשים מכל הסוגים", מפרטת בן יעקב. "אם זה זעמנים שחורים שהם לא ארסיים, חומט שהוא אמנם לטאה אבל נראה כמו נחש עם רגליים. בתיתורה למשל אפשר למצוא חרדונים, נחשים וזוחלים מסוגים שונים".
בסקר של שנת 2007 נערכו 65 תצפיות לזיהוי מיני הזוחלים באזור. בסקר אותרו 13 מיני זוחלים שונים: מין יחיד של צב, ארבעה מיני נחשים ושמונה מיני לטאות. בין השאר התגלו כאן החרדון הצפוני המצוי, קמטן, נחושית עינוגית, נחושית נחשונית, חומט פסים, חומט מנומר סורי, שממית בתים, מניפנית מצויה, נחשיל חד ראשי, שלון טלוא ראש, זעמן זיתני וזעמן שחור. החוקרים גם גילו שלושה רצפים עיקריים שבהם שוכנים הזוחלים המקומיים: אזור הגבעות הדרומיות, אזור סובב שעלבים כולל גבעת שר, ויחידות הנוף הנמצאות מצפון לכביש 431 ומרכז "ישפרו". רצף זה כולל גם את גבעות דרום גמזו, עמקי נחל ענבה וח'רבת רגב בואך יער בן שמן.
בעלי הכנף נדחקים
קבוצה שלישית של בעלי חיים המלווה את העיר מודיעין היא משפחת בעלי הכנף. מתברר שחובבי הציפורים ימצאו דווקא באזורנו מגוון רחב של מינים, קבועים ונודדים. "מודיעין נמצאת באמצע ציר הנדידה של הציפורים", מסבירה בן יעקב, "ולכן אפשר לראות כאן חסידות, שרקרקים, ואפילו עופות דורסים כמו בזים וחיוואים".
חוקרי הסקר של 2007 מצאו כאן 42 מיני בעלי כנף שונים, המהווים כשמונה אחוז מכלל המינים הידועים בארץ. המינים שנצפו משוייכים ל-22 משפחות שונות של ציפורים ושמונה סדרות שונות של עופות. בין השאר התגלו כאן אנפית הבקר, חיוואי, נץ מצוי, עקב עיטי, בז מצוי, תור צווארון, צוצלת, יונת סלעים, סיס הרים, נקר סורי, שחרור, פשוש, סבכי שחור ראש, עורבני, סלעית קיץ, ועוד. 47% מכלל מיני בעלי הכנף שהתגלו באזורנו הם מינים שחיים כאן באופן קבוע, כל השאר הם ציפורים ועופות נודדים.
"מודיעין בהחלט יושבת במיקום מאוד אסטרטגי מבחינה זואולוגית, וחבל שככל שהעיר מתרחבת וגדלה בעלי החיים – כולל בעלי הכנף – נדחקים לשוליים", אומרת בן יעקב. "אי אפשר להתנגד לפיתוח ולקידמה, אבל אם לא ננקוט צעדים לשימור כל אותם בעלי חיים סביבנו, הם פשוט ייעלמו, וחבל".
סופו של "המסדרון האקולוגי"
במהלך השנה האחרונה נערך מיני-סקר נוסף, במסגרת פרוייקט של החברה להגנת הטבע בו נסקרו אזורים מסויימים בסביבות העיר. נתונים מספריים מוגמרים עדיין אין, אולם לאנשי החברה להגנת הטבע המסקנה הברורה היא כי אוכלוסיית חיות הבר באזור מודיעין הולכת וקטנה. "מאז שנת 2007 העיר גדלה בצורה מאוד משמעותית", מספרת בן יעקב. "אזורי המחייה הצטמצמו וברגע הזה אנחנו רואים את השפעת העיר על אוכלוסיית החיות במובן של הרבה יותר דריסות, בעיקר של צבועים, גיריות, שועלים ודורבנים. למעשה יש דחיקה גדולה יותר ויותר של בעלי החיים. מה שמאפשר להם לחיות פה באזור זה רצף השטחים הפתוחים שמסביב לעיר, רצף שחשוב לשמר. זה לא גודל שטחי המחייה שחשוב, אלא גם הרצף שלהם שמאפשר לחיות מעבר בין אזורים. הישרדות החיות תלוייה במעבר זמין בין אזורים, אחרת אין התרבות עם קבוצות אחרות והעמידות הגנטית נחלשת. כתוצאה מצמצום שטחים המחייה אנחנו רואים פחות חיות בר מסביב, זה ברור. אם עד לפני שלוש-ארבע שנים בשטחים הפתוחים שמסביב לישפרו יכולת לראות עדרי צבאים, הרי שהיום זה כבר מחזה די נדיר".
יש בעלי חיים שנפגעים במיוחד מהבנייה, למשל באזור שכונת הציפורים החדשה?
"אין שטח פתוח שיש בו צמחייה ואין בו בעלי חיים. המערכת האקולוגית גם בנויה כך שיש יחסי גומלין בין בעלי החיים. באותו אזור תמצאי את אותה חיפושית ואת אותו עכביש שמשלים אותה בצורה מסויימת. אין דבר כזה שיהרסו אזור טבעי ולא ייפגעו בבעל חי כלשהו. חלק מהחיות מתעשתות בזמן, מבינות שהשטח שלהם נעלם ומתרחקות. הבעיה היא שהעיר כל הזמן מתרחבת, השטח הטבעי מצטמצם, ולאט-לאט לא נותר לחיות לאן לסגת. אי אפשר למנוע את התפתחות העיר, אבל חייבים לעשות את זה בזהירות וביעילות. כשבונים את שלב א' חייבים כבר לחשוב על שלבים ב' ו-ג' כדי שלא נגיע למצב של גוש בטון סביבנו".
עוד לא מאוחר לתקן
אין ספק שבעלי החיים היו כאן קודם. אזור המחייה שלהם עוטף את כל מודיעין רבתי. "כל השטח שמקיף את מודיעין הבנויה של היום הוא אזור המחייה של בעלי החיים", מסכמת בן יעקב, "וצריך להתחשב גם בהם".
איך ממשיכים את תהליכי הפיתוח העירוניים ומתחשבים באוכלוסיית בעלי החיים? החוקרים שערכו את הסקר האחרון באזור מציעים מספר פתרונות תכנוניים. ראשית הם ממליצים לבטל כל תוכנית בנייה באזור הגבעות הדרומיות וגבעת שר, תוך יצירת מעמד חוקי שיגן על האזור. בנוסף הם ממליצים על בניית גשרים אקולוגיים שיאפשרו לבעלי החיים לעבור מתחת או מעל לכבישים ולהימנע ממפגשים הרי אסון עם מכוניות. ההמלצה העיקרית של כל חוקרי הטבע היא לא לפגוע במסדרונות האקולוגיים, ולתכנן בנייה ופיתוח בצורה שלא תפגע במערך השטחים הפתוחים ובעלי החיים המתקיימים בתוכם.
"מודיעין נמצאת בשלב מאוד קריטי של עדכון תוכנית המתאר שלה", מסבירה בן יעקב. "זה שלב בו מקבלי ההחלטות יכולים להחליט מה ייבנה בשלב ב' ואיזה שטחים יישמרו פתוחים, איפה יבנו מעברים לחיות ומה יהיה הקונספט של העיר. יש למודיעין יכולת לעשות דבר ייחודי שכבר לא קיים במרכז הארץ. יש פה שטח פתוח שאפשר לחשוב איך משמרים אותו לפני שהורסים ואז מתחילים לחשוב איך בכל זאת אפשר להציל".
מה עיריית מודיעין צריכה לעשות?
"קודם כל להצמיד את הבנייה החדשה לעיר עד כמה שניתן. מעבר לזה, מלבד מעברים תחתיים מתחת לכבישים צריך לתכנן גם מעברים עיליים. יש חיות כמו צבי למשל, שלא ישתמשו במעברים התחתיים. אפשר לתכנן את הכבישים צרים יותר ומוארים פחות. צריך לחשוב על הכל עוד בשלב הפיתוח והתכנון".
יש בעירייה מודעות ונכונות לשמירה על בעלי החיים שסביב העיר?
"אני מאוד מקווה שכן. אנחנו כל הזמן בשיח מול העירייה על הנושא. אנחנו נמצאים בכל הפגישות עם אנשי המקצוע ומאוד מקווים שהמהלך עדכון תוכנית המתאר העירונית יאפשר שמירה על השטחים הפתוחים ועל חיות הבר, דבר שממנו כולם ירוויחו. גם החיות וגם התושבים, ברמת התיירות ואיכות החיים".
בתמונה: צבוע מפוספס בצילום נדיר על רקע בתי רעות ( צילום דורון אלפיה)
