בשנים האחרונות התפשטה בישראל מגיפה הפוגעת בצורה קשה בעצי הדקל הכל כך נפוצים באזורנו. על פי הדיווחים השונים בכלי התקשורת, עשרות אלפי עצים כבר נפגעו, כאשר בחלק  גדול מהמקרים לא נותרה ברירה אלא לכרות אותם. מי שמציעים כיום פתרונות לבעייה, הם אנשי משתלת וונדי בשילת.

מקור המגיפה הפוגעת בדקלים הוא חדקונית הדקל האדומה, חיפושית גדולה יחסית שפלשה אלינו בשנת 1999 מדרום מזרח אסיה דרך ירדן ומצרים. ב-16 השנים שהיא כאן גורמת החדקונית לנזקים בלמעלה מעשרים מיני דקלים ומאיימת על רוב הדקלים בארץ. החדקונית ההרסנית הזו פוגעת בשדרות נוי ומכלה מטעים שלמים של דקל תמר, מסבה נזק נופי בישובים רבים שדקלים מעטרים את רחובותיהם ונזק כלכלי עצום לחקלאים. חדקונית הדקל האדומה, שגודלה הוא כ-3.5 ס"מ היא חיפושית תוקפנית וחזקה במיוחד. התפשטותה למרחקים גדולים מתרחשת בעיקר על ידי העברת חומר צמחי נגוע (חוטרים ודקלי נוי), אבל היא יודעת גם לעוף, ומצליחה לגמוע מספר ק"מ ביממה.
בדרום מזרח אסיה תקפה חדקונית הדקל האדומה בעיקר דקל קוקוס, ואילו באירופה ואגן הים התיכון בכלל ובישראל בפרט, יש לה העדפה ברורה לדקל קנרי, אבל לא רק. כשאין קנרי בסביבה, היא אינה בוחלת במיני דקלים אחרים, ותתקוף ללא רחם גם דקל תמר, וושינגטוניה או דקל טבעות. החדקונית מתיישבת בעץ, מטילה את ביציה באזורי מסתור שונים שהיא מוצאת בו (עד 300 ביצים בודדות בפרק זמן האורך כחודש וחצי), וכעבור ימים ספורים בוקעים הזחלים אשר מכרסמים ומכלים את הדקל בהדרגה מבפנים.

סוגי הדקלים שהיא תוקפת נבדלים זה מזה באזורי הפגיעה ובסימני הנזק שניתן לזהות. בדקל קנרי, לדוגמה, הפגיעה היא על פי רוב בצמרת העץ שבה מתפתחת אוכלוסייה של עשרות עד מאות חיפושיות, והנזק מתבטא בנפילת הכותרת. בשלבים הראשונים, ניתן בדרך כלל לראות סימני כרסום בכפות. בדקל תמר לעומת זאת, ניתן יהיה להבחין לעיתים בנוזל בעל ריח רע המופרש מהגזע, במחילה עם סיבים לעוסים, או לשמוע את פעולת הכרסום של הזחלים בעץ. במקרים אחרים יכול העץ פשוט ליפול בפתאומיות.
אלון יד שלום, בעלי משתלת וונדי, מסביר כיצד תגנו על הדקל שלכם מאותה חיפושית: "בתקופה זו נפוצה החדקונית בכל הארץ. כל פעולת גיזום או פציעה כל שהיא ברקמת העץ יגרמו לשחרור חומרים נדיפים המושכים את החיפושית להטלה. מחודש מרץ עד דצמבר מתעופפות החיפושיות ונוחתות על עצי הדקל. הנזק שנגרם עד כה הוא עצום, שדרות דקלים בערים, ודקלים בודדים בגינות הפרטיות מתמוטטים ואין דרך לשקם אותם. הנזק מתבטא בפגיעה בסימטריות של העץ, בקריסת הלולבים ובכירסום בסיסי הכפות, התייבשותם ונשירתן של הכפות לקרקע תוך חודשיים, כך שהגזע נותר ערום מכפות. לא ניתן לאתר סימנים מוקדמים. הדרך המומלצת לטיפול ומניעת נזקי חדקונית הדקל האדומה היא באמצעות הגמעת קודקוד הדקל בחומרי הדברה מומלצים (כל 3 חודשים( או לחילופין בהזרקת חומר בשם 'פרפקט' לגזע בארבע נקודות פעם בשנה". 

בתמונה דקל שנפל כתוצאה מנזקי החיפושית (צילום ארכיון)