אם שגרת החיים הצפופה והלחוצה כבר התישה ואם יש לכם עניין בתחומי האקולוגיה, טבע וקיימות – מתברר כי ממש במרחק נגיעה מהעיר יש אופציית מילוט. אפילו אם היא זמנית. החווה האקולוגית במודיעין מציעה בחודשים האחרונים מסלול התלמדות מעשית הכולל – מלבד נגיעה בשלל תכנים לימודיים בנושאי האקולוגיה, חקלאות וכיוצא בזה – גם עבודה בחווה וחיי קהילה קרובים לאדמה בלב הטבע המוריק העוטף את החווה האקולוגית עם בוא החורף.
כל מחזור נמשך כחודשיים של עבודה, לימודים וחיי קהילה. סדר היום מורכב משמונה שעות עבודה מפוצלות, לימודים עיוניים והכשרות מעשיות. מה לומדים? הרבה. תיכנון פרמקלצ'ר, צמחי מרפא והרבליזם , בנייה אקולוגית ובנית מערכות אקולוגיות, עבודה, בנייה ואמנות באדמה, בישול טבעוני מהשדה לצלחת ומטבח בר קיימא, מיומנויות חיים בטבע, חקלאות אקולוגית ותקשורת מקיימת. במחזור שייפתח במרץ-אפריל מתכננים אנשי החווה להעמיק את רמת הלימודים ולהוסיף קורס מובנה בן 72 שעות לימוד בפרמקאלצ'ר, שבסיומו יקבלו המשתתפים תעודה מארגון הפרמקאלצ'ר הבינלאומי.
המצטרפים לתוכנית מתגוררים ביורט (אוהל מונגולי) יחד עם שלושה משתתפים נוספים, משלמים עבור כל החודשיים 3,000 שקל הכוללים מגורים, הכשרות ושלוש ארוחות צמחוניות ביום שמוכנות במטבח החווה.
המטרה – "לפתוח את הראש"
כרמל צדיק, רכזת האירועים של החווה, איך הגעתם למסלול מיוחד כזה?
"התחלנו את התוכנית במחזור של אוגוסט-ספטמבר, בו אירחנו כאן קבוצה של חבר'ה יהודים מאוסטרליה בני 22-24. הם היו יחד בתנועת נוער יהודית, החליטו שהם רוצים לעשות משהו בישראל ובאו אלינו וזה בעצם היה הפיילוט לתוכנית".
איך מגיעים אליכם משתתפי התוכנית?
"מגיעים באופן אקראי. התוכנית פתוחה לכל מי שרוצה. לא חייבים להיות יהודים או צעירים או חבר'ה מחו"ל, למרות שההכשרה נעשית באנגלית. יש כאן עכשיו מישהי בת חמישים, בחורה ישראלית בת 25, יש פה בחור שבדי בן שלושים שעושה לעצמו מסלול אישי ובוחר תוכניות שונות בארץ, יש בחור צעיר אמריקאי וחייל משוחרר ובחורה אמריקאית שנמצאת איתנו כבר די הרבה זמן בחווה. כל אחד בא מגיל אחר, מקום אחר. בא ולוקח את מה שמתאים לו. אנחנו לא עושים להם גיבוש מיוחד".
אז איך הם מתחברים?
"אנחנו נותנים להם הזדמנות לחוות חיי קהילה אקולוגית. פה חיים את הרעיון הלכה למעשה ויש כאן הזדמנות לראות אפשרות אחרת לחיים. הם מקבלים טעימה של לימודים בהמון נושאים ואחר כך עובדים ורואים איך המתודה שלמדת נעשית בפועל. איך זה מרגיש להיות צמחוני לחודשיים, איך מרגיש להיות צרכן חסכוני בחשמל. מי שבא לתוכנית מקבל הרבה מאוד כלים שיכול לקחת איתו. אנחנו לא אומרים לך 'תהפוך את העולם' אלא 'קח את מה שמתאים לך'. אם אתה גר בעיר, אז אולי תרצה לגדל צמחים על הגג? אולי תמחזר יותר? אולי תנצל מי מזגנים?"
אז המטרה היא בעצם לפתוח להם את הראש…
"כן, לקבל השראה. הם יכולים כמובן לקחת את זה גם יותר רחוק. אולי יקיימו גינה קהילתית לילדי השכונה. כל בן אדם ייקח את זה למקום שלו. מבחינתנו המטרה היא להפיץ את הבשורה, לפתוח לאנשים את הראש. אנחנו פה – זה כל החבילה. אבל אפשר גם בקטן יותר".
מה עוד קורה בחווה כעת?
"יש פה תוכנית נוספת בשם 'אקו ישראל', שנמשכת חמישה חודשים והיא יוזמה של הסוכנות היהודית וחברת 'מסע' שמביאות לכאן קבוצות של יהודים בגילאי 18-30. כל קבוצה מונה בין 10-16 חבר'ה, שמקבלים מלגות ומענקים מהמדינה וחיים כאן. הם לומדים באופן מעמיק יותר, מתערים בקהילה ישראלית שזה הדבר החשוב להם ויוצאים לשלושה טיולים גדולים של שבוע הליכה וקמפינג".
את פרויקט "מסע" ייסדו לפני שמונה שנים ממשלת ישראל והסוכנות היהודית במטרה לחזק את הקשר של צעירי התפוצות עם מדינת ישראל ולהעמיק את תחושת השייכות שלהם לעולם היהודי. הפרויקט מאפשר לצעירים יהודים מחו"ל להגיע לשנת התנדבות ולימודים בישראל בכמאתיים מסלולים שונים, המשלבים היכרות עמוקה עם החברה הישראלית, לימודי יהדות ועברית, סיורים ברחבי הארץ, התנדבות ואפילו התמחות מקצועית.
פרויקט "אקו ישראל" מאפשר למשתתפים להכיר מקרוב את הציונות, את היהדות ואת התפיסה האקולוגית באופן חווייתי דרך חיים בקהילה מעורבת עם ישראלים בעלי עניין משותף. המהות של הפרויקט משלבת ערכים סביבתיים וערכים חברתיים בתפיסה רחבה והוליסטית, שלפיה האדם חיי חיים הוגנים הממזערים את הנזק לסביבה.
החמור כבר לא בודד
ממשרדה של כרמל אנחנו יוצאים לסיבוב בחווה לחפש אחרי החבר'ה מתוכנית ההתלמדות. החווה שוקקת חיים, כאשר בפינה אחת אנו מוצאים סב עם נכדתו שבאו לעבד את החלקה המשפחתית שהחווה משכירה ובפינה אחרת ילדי גן עובדים על ערוגה משלהם עם אביגיל המדריכה. הסיור בחווה הוא כמו מסע של הפתעות, כאשר בכל פינה מתגלה משהו מעניין נוסף. במרכז המלאכות הבנוי מאדמה הם עושים שימוש יצירתי בכל מה שניתן שלא לזרוק לפח, מרכז צמחי המרפא מדיף ריח צמחי תבלין ובו הם מייצרים סבונים ומשחות, בכל מקום פזורות חלקות קטנות בהן צומחים צמחי תבלין וגם ערוגות ירקות, המשמשות כ"סופרמרקט" עבור העמלים במטבח על הכנת הארוחות. כך הם לא צריכים לצאת אל השדות של החווה הנמצאים סביבה כדי לקטוף חסה לארוחת הצהריים. בשלב כלשהו מתגלה מבנה דמוי בונקר המחופה חלוקי נחל. "אחרי צוק איתן הבנו שאנחנו צריכים ממ"ד. בינתיים זה הפך למעין בית הוביט", מספרת כרמל.
בין פינת שהוכשרה במיוחד לצפייה בחיות הבר ללול התרנגולות עומד לו גם חמור בודד שלעיתים מסכים לעזור בחרישת האדמה. לא מזמן סיימו אנשי החווה את מבצע המסיק במטע הזיתים שלהם, שסיפק להם אספקת שמן זית לחצי שנה הקרובה. עוד מתגלים המון עצי פרי, בגידול אורגני כמובן, שלולית/ביצה מעוטרת בצמחי לוטוס המשמשת לפלטור מים אפורים ומיכל מוזר למראה שהוא בעצם מערכת ביו-גז, אליו מכניסים זבל ומקבלים חזרה קומפוסט משובח ועל הדרך גם זוכים לכמות גז המספיקה לארבע שעות בישול.
קהילה חיה ומתחלפת
החווה במודיעין היא למעשה החווה האקולוגית החינוכית הגדולה בישראל, ואנשיה בונים אותה נדבך אחר נדבך כבר 13 שנים. תקצוב מהעירייה או המדינה אין, ולדברי כרמל צדיק הם מתקיימים בקושי. החווה צמחה מתוך חזונו של איש החינוך, יצחק גזיאל, שהאמין כי הדרך היעילה ביותר להנחיל ביותר להנחיל את ערכי הקיימות הייתה על ידי יצירת סביבת לימוד מעשית, כזו שלא הייתה קיימת בחינוך הישראלי עד אז. כמרכז המדגים קיימות, החווה שואפת לעצמאות אקולוגית על ידי שימוש באנרגיה סולרית, טיפול עצמאי בפסולת, איסוף מי גשמים ומערכת מים אפורים, בנייה אקולוגית במגוון טכניקות, מחזור וחקלאות אורגנית.
בחווה גרה קהילה מתחלפת של בני שירות וצעירים מרחבי הארץ ומהעולם, החיים ומיישמים את עקרונות הקיימות ומעבירים את זה הלאה. מרבית ממשאבי החווה מופנים לפרויקטים חינוכיים וחברתיים המתנהלים במקום, בבתי ספר ובגני ילדים במודיעין וברחבי הארץ. בנוסף, החווה מספקת שירותי יעוץ למספר גדל והולך של אנשים פרטיים, מוסדות, עמותות, עיריות ומועצות בנושאי חינוך סביבתי וקיימות מעשית. בכל שנה מגיעים לחווה למעלה מ-10 אלפים מבקרים, המשתתפים במגוון הקורסים והפעילויות הנערכים במקום.
מה אומרים החברים
את החבר'ה מההכשרה המעשית פגשנו לבסוף ביציאה מכיתת הלימוד לאחר שיעור. מיכל רייך היא המבוגרת שבחברים, בת חמישים מהוד השרון.
איך התגלגלת לכאן?
"האמת שעבדתי הרבה שנים בהיי טק ותמיד חלמתי רק על להתעסק בטבע ובחקלאות, להיות קרובה לאדמה. מכל מיני סיבות קיבלתי עכשיו הזדמנות לקחת פסק זמן של כמה חודשים בין העבודות. שמעתי על התוכנית והחלטתי להצטרף".
ואיך מרגיש לך להיות כאן עם החבר'ה הצעירים?
"אני מאוד נהנית מהחברה המגוונת וגם מהלימודים. בעיקר נהנית מהמגע הישיר עם הטבע והאדמה. מה שכן, בסוף היום אני חוזרת הביתה.יותר נוח לי ככה".
עוד אנחנו מוצאים את דייויד לפידוס בן ה-25 שהגיע מארצות הברית. "אחי היה בתוכנית 'אקו ישראל' וחזר הביתה כולו נלהב", הוא מספר. "הוא הדביק אותי בהתלהבות והסתקרנתי אז החלטתי לבוא לחודשיים כדי לחוות את החיים בישראל. רציתי גם לחזק את החיבור שלי ליהדות ועל הדרך ללמוד חקלאות ובנייה אקולוגית. זה מאוד מעניין אותי, במיוחד צמחי מרפא והחיים בחווה הם לגמרי cool".
לוקאס ברגמן משבדיה, בן שלושים, נמצא בישראל כבר תקופה לא קצרה. "הגעתי לכאן במסגרת תוכנית של מסע שנקראת 'מסלול אישי' שנתנה לי מילגה. עד עכשיו הסתובבתי בארץ בכל מיני מקומות שקשורים לעולם האקולוגיה והקיימות. הייתי ביישוב הרדוף וגם בלוטן שבערבה והחלטתי לבוא לכאן להתלמדות של חודשיים כדי לטעום גם מהלימודים וגם מההתנסות המעשית שיש כאן".
צילום החוה האקולוגית
