בין האגפים הפעילים ביותר בעיריית מודיעין מאז פרוץ המלחמה היו אגפי הרווחה והקהילה, שנתנו מענה מסביב לשעון. מרינה שדה, מנהלת אגף הרווחה, סיפרה השבוע למודיעין News:"שירותי הרווחה בעיר הופכים להיות בזמן חירום למכלול אוכלוסייה. יש צוותים שונים, יש מטה שהוא חמ"ל, מצטרפים חלק מהשפ"ח (שירות פסיכולוגי חינוכי) והעובדים הסוציאליים. בעקבות המלחמה הקמנו מחדש את המטה שמאפשר לנו להגיע לכל הנתונים על האוכלוסיות במידה ונופל טיל תוך מספר דקות. אנחנו יכולים לדעת כמה תושבים יש באזור הזה, כמה אנשים נכים וכו'. מטה המכלול יפעל עד שהמלחמה תיגמר".
על הפעילות בשעת חירום מספרת שדה כי "רוב הפניות הן של אזרחים ותיקים, חלק ממשפחות עם צרכים מיוחדים, והבקשות מגוונות מאוד: מקשיים שהדלת של הממ"ד לא נסגרת, או היום בבוקר טופלה פנייה של גברת שצריכה להיות בשכיבה ורוצים להכניס את המיטה לממ"ד. דברים טכניים לחלוטין, ואנחנו במלחמה מטפלים בהכל ודואגים לסייע לתושבים".
"חילקנו מזון וארוחות חמות לאותן משפחות או קשישים שמצאנו לנכון להביא להם אוכל חם", מסבירה שדה, "ונקודתית, כל דבר שאדם זקוק לו בזמן מלחמה ואין לו. זה יכול להיות גם שיחות להפגת בדידות או בסיוע לקשיש שהמטפלת שלא לא הגיעה והוא מודאג מי יעשה לו קניות ומי יבשל. אנחנו מפעילים הרבה גם את בני המשפחה, שצריכים לדאוג להורים שלהם. לחלק מהמבוגרים יש ילדים בעיר, ואנחנו מכירים גם את אלה שאין להם. יש לנו בתוך המכלול גם סיוע רגשי מרחוק, שמורכב מפסיכולוגים, שמקבל פניות מכל התושבים מכל הגילאים. המטרה שלנו היא כמה שיותר להקיף את האוכלוסיות, לעודד אותם להתמודד לבד אבל גם ללוות אותם בקשיים. אנחנו משתדלים מאוד שלא יהיה אף תושב שזקוק למשהו מסוים ולא נהיה שם בשבילו".
בנוסף, באגף הרווחה ערוכים גם למקרה של נפילת טיל בעיר. "אנחנו מכינים את הצוותים שיירדו לשטח במידה וחלילה תהיה נפילה של טיל בעיר", היא מסבירה, "במקרה כזה עובדים סוציאליים ופסיכולוגים יגיעו למרכז פינוי שנקרא 'מסר' (מרכז סיוע ראשוני), שבו נתמוך באוכלוסייה וניתן את התמיכה הרגשית לקבוצות או ליחידים. הצוותים של הרווחה יטפלו בכל הצרכים שמעבר לאוכל וחיתולים שהעירייה נערכת אליהם. יש לי צוות גדול שיגיע לשטח, וכן צוות של אובדן ושכול במידה ונדרש בזמן אמת למסור הודעות במידה ויש הרוגים. יש צוות בריאות שמייצר קשר מול בתי החולים וקופות החולים ומקבל רשימות פצועים. גם עכשיו יש פצועים בעיר, אנשים שנפגעו בדרך לממ"ד. אנחנו מקבלים את המידע ויוצרים איתם קשר".
עוד נערכו השבוע באגף הרווחה לפתיחה מחודשת והדרגתית של מסגרות היום שהם מפעילים בעיר. "נסגרו מרכזי יום למבוגרים, מועדונים חברתיים כמו קפה אירופה לניצולי שואה, מסגרות לצרכים מיוחדים, מועדוניות ילדים וכו'", מסבירה שדה, "היום בבוקר ניתנה הנחיה מראש העיר שניתן להתחיל לפתוח בהדרגה מסגרות, וכל הבוקר עסקנו באיזה מסגרת אפשר לפתוח בתנאי שיש מרחב מוגן סמוך ושכוח האדם נמצא. במרכז יום לאנשים בירידה תפקודית פיזית יש מקום ל-60 אנשים, אבל המרחב המוגן מכיל רק 30. לכן אנחנו מארגנים 30 איש ביום שיגיעו ברוטציה".
כאמור, עובדי האגף עסוקים מאז פרוץ המלחמה מסביב לשעון. "מיום שישי התחלנו לשחרר קצת, בעיקר בלילות", מסבירה שדה, "היו עובדים שעבדו בלילות כי המצב חייב אותנו להיות במרכז ההפעלה של העירייה למקרה שיקרה משהו. מרכז ההפעלה של העירייה פתוח 24/7. יש היערכות מאוד טובה שאני מקווה שלא נזדקק לה. כולם מוכנים לכל אירוע שיקרה בעיר בכל המכלולים – הנדסה, תשתיות, חינוך. כל המכלולים שבסופו של דבר יצטרכו בזמן אמת לנהל אירוע אמיתי, כולל פינוי אוכלוסיות והעברה לבתי מלון ומתן מענים בסיסיים לאנשים שיצאו ללא כלום מהבית. העיריה מוכנה לתת את המענים האלה בכל מצב".
גם באגף הקהילה בעירייה היו עסוקים מאז תחילת המערכה. "יש לנו הנחיה מראש העירייה שבעתות חירום פותחים באגף קהילה את מוקד החירום לאזרחים ותיקים", מסבירה זיוה אסא, מנהלת האגף. "זה התחיל בקורונה, המשיך ב'חרבות ברזל' ועכשיו במלחמה הנוכחית. אנחנו בעצם פותחים במרכז האלה בבית יד לבנים מוקד של עמדות טלפוניות ומחשבים, מעבר לכמות הרגילה שקיימת ביום-יום. המוקד מאויש בעיקר על ידי עובדי עירייה שנקראים לעבוד בחירום, ומיועד רק לאזרחים ותיקים. יש כ-9,000 אזרחים בגילי 70+ בעיר".
אותם עובדי מוקד החירום עוברים קודם לכן הכשרה באגף, מספרת אסא. "במחזור הזה של המוקד שיפרנו דבר נוסף, כלקח מ'חרבות ברזל' שהיו אזרחים ותיקים שחששו לענות לשיחות טלפון כי היו מספרים לא מזוהים וחלקם חששו שמדובר ברוגלות. לכן מה שנעשה באמצעות האחראי על התקשורת בעירייה, שהמספרים בגלגול הזה מזוהים להם עם מספרים שהם אמורים להכיר של המחלקה, כי רבים מהם מגיעים לפעילויות שלנו ויודעים לזהות את המספרים. מוקד החירום נפתח ביום שבת בבוקרו של תחילת מבצע 'שאגת הארי', והתחלנו בתהליך של התקשרות לאזרחים ותיקים במוצאי שבת מתוך התחשבות שיש בקהילה שומרי שבת".
דבר נוסף שנעשה הוא העמדת קו חירום לרשות האזרחים הוותיקים, במספר 053-2204972. "אנחנו שואלים אותם האם הם מסתדרים", מסבירה אסא, "האם הם נכנסים לממ"ד והכל בסדר. מהשיחות שקיימנו במספר מקרים המתקשרים הרגישו שיש מצוקות של בדידות, של קשיים כי המטפלים לא מגיעים. בהרבה מקרים האזרחים הוותיקים פוחדים לנסוע, וכשאין בני משפחה באזור הם מתמודדים עם חרדות מסוגים שונים. אנחנו, במסגרת מכלול אוכלוסייה, מעבירים את הפניות האלה במיידי לצוות של עובדות סוציאליות שעוסק בגיל השלישי, כדי שהן יבחנו כיצד ניתן לתת מענה לפניות אלה".
עוד מספרת אסא כי בחלק מהמקרים יצאו לסייע בשטח אבות הבית של אגף קהילה, נוער וצעירים. "אני יכולה לומר שנכון להיום אנחנו עומדים על בערך 8,500 שיחות יוצאות שבוצעו. לצערנו, ישנם תושבים שלא קיימים לגביהם מספרי טלפון בכלל במאגר או מספרי טלפון שגויים, וזה הזמן לבקש מאזרחים ותיקים בעיר לעדכן את המחלקה על מנת שהמאגר יהיה מעודכן".
