מחיר הדמים הכבד שהביאה עימה המלחמה יצר גם גל הנצחה לנופלים ברחבי הארץ. מה שהחל במדבקות הזיכרון הנמצאות כיום בכל פינה, המשיך גם עם הקמת שלל פינות הנצחה בחיק הטבע בידי המשפחות השכולות.
גם במודיעין ישנן כמה כאלו, אולם עם הזמן שחולף מתברר כי יש מי שלא שומרים עליהן, ובמקרים מסויימים אף משחיתים אותן. כך קרה השנה, בחודש אפריל, בפינה שהוקמה לזכר סרן נתן כהן ממודיעין בגבעות הדרומיות, כאשר מבקרים השאירו במקום ערימות אשפה ומי שהתגייסו למבצע ניקיון היו מתנדבי תחנת המשטרה המקומית.
כעת מתברר כי פינות הנצחה נוספות לזכר הנופלים ממודיעין נפלו קורבן. אחת מהן היא הפינה שהוקמה ביער בן שמן, בפאתי הפארק הטכנולוגי, לזכרו של רס"ם (במיל') איתי פרי, בן 36 בנופלו, שתמונתו עם הציור שציירו עבורו ילדיו כבשה מדינה שלמה. את הפינה הקימו חבריו של פרי, שאף הציבו במקום ספסלים וכיסאות המשקיפים לעבר הנוף, אולם המקום לא נשאר פסטורלי למשך זמן רב.
בשבוע שעבר הגיע למקום יהונתן פרטוש, צעיר תושב מודיעין, שנדהם לגלות כי המקום מטונף ומלא בזבל ושאריות אוכל שהשאירו אחריהם מטיילים. פרטוש החליט לקחת יוזמה וניקה את המקום בעצמו, ולאחר מכן העלה לרשתות החברתיות פוסט כדי להעלות את המודעות לנושא. בשיחה השבוע עם מודיעין News אמר פרטוש: "לצערי, זאת תופעה לא נדירה. זה מקום שאבא שלי הכיר לי ואנחנו מאוד אוהבים את היער. הגעתי לשם עם הכלב שלי וראיתי שהמקום היה על הפנים, מלא בזבל. נראה שמישהו עשה שם ארוחה והשאיר את המפה על השולחן עם כל האוכל שהיה עליה. הכל נפל על הרצפה וזה היה דוחה. אי אפשר היה לשבת שם. אני מאוד מאמין שכשמשהו מציק לך, אז יש לך יכולת לשנות. פתחתי את הבגז' ומצאתי שקית גדולה, והתחלתי לאסוף את כל הלכלוך כדי שהמקום ייראה טוב יותר. העובדה שזאת פינה לזכר חייל תושב העיר שלנו עוד יותר עצבנה אותי. אין טעם לעשות פינות כאלו אם הן נראות כמו מזבלה. בשביל המשפחה של איתי, שתהיה להם פינה ראויה להגיע אליה, פשוט ניקיתי והעליתי את הפוסט".
עוד הוסיף השבוע פרטוש כי "זה מבאס שאנשים לא שומרים. צריך פשוט לקחת את הזבל איתך. אם היה שם פח צפרדע זה היה עוזר, אבל קודם כל האחריות היא עלינו. צריך לדאוג שהפינה תהיה נקייה. אם אתה רואה שהפינה מלוכלכת, אפשר להקדיש חמש דקות ולנקות. זה בשביל המשפחה של החלל ולזכרו, בואו לא נשכח את זה. בעיניי זאת חובה מוסרית של כולנו".
פינת הנצחה נוספת שהושחתה לאחרונה היא הפינה שהוקמה בחוף געש לזכרה של גילי אדר, בת 24 מהיישוב לפיד שנרצחה במסיבת הנובה. הוריה, אורנה ואלדד, הקימו את הפינה במיקום שבתם אהבה במיוחד, אולם לפני כשבוע הם גילו כי המקום הושחת בזדון.
"פחות מחודש לפני האזכרה של גילי המופלאה", כתב אביה של אדר בפייסבוק, "למישהו היה מאוד חשוב להשחית את שלט ההנצחה שלה, על הספסל מול הים, באחד המקומות הכי יפים בארץ. נתקין שלט חדש כמובן, אבל אי אפשר להימלט מהמחשבה שאם גם שלטי הנצחה משחיתים כאן, החברה שלנו חולה. מאוד חולה".
השבוע אמר אדר למודיעין News כי "אוי ואבוי לנו אם הגענו לימים שמחללים אתרי הנצחה. מה אני אגיד, זה כואב. אנחנו על הרגליים, מתמודדים ולא נשברים. הספסל שוקם ונמשיך לדאוג לו. באים לספסל הרבה זוגות אוהבים וחברים שאוהבים להיות בדיוק איפה שגילי אהבה להיות. לא ישברו אותנו כל כך מהר. מישהו לא רוצה שנזכור את ה-7 באוקטובר, מישהו שלא מתגאה במה שקרה. הם השחיתו את השם שלה ואת התמונה, ואתמול חידשנו את הספסל ושיפצנו אותו".
רווית נאור, חברת המשפחה, הוסיפה: "אורנה ואלדד לא עוסקים בשכול ובעצב. אל תטעו, הוא חלק מהם 24/7, אבל בדומה לבת המופלאה שנלקחה מהם, הם עסוקים רק בטוב. מפיצים ומנציחים את משנת האהבה והאור של גילי שלהם. ובין מאות הפרויקטים, הם הציבו ספסל אל מול הים, באחת הנקודות היפות בארץ , מול השקיעות בגעש. השבוע, רגע לפני השנה החדשה, הוריה גילו שלמישהו היה נורא חשוב להשחית את השלט. ונדליזם רע ומכוון. מישהו שמחק את התאריך ואת שמה, וחרט ברוע חריצי שנאה לאורך תמונתה. ראיתי והלב שלי התרסק, הדמעות שטפו אותי והגולה בגרון עלתה ועלתה והציפה באחת את כל מה שראיתי וחוויתי לפני שלוש שנים. ותהיתי מי היה מסוגל לעשות את זה, ולמה? אנשים שחיים בינינו. נראים כמונו, שיברכו שנה טובה ואולי עוד שבוע אפילו יצומו לכבוד כיפור. אני לא בטוחה שאנחנו ראויים לגילי ולכל אותם אלפי צעירים וזקנים ולוחמים וחסרי ישע שאיבדו את חייהם במלחמה. אלדד ואורנה המופלאים יחליפו את השלט וכבר בחגים תוכלו לשים בווייז את הנקודה ולבוא למקום ולהתעטף באותה אופציה של אהבה. כי גילי אדר הייתה בטח מחייכת בסלחנות, ומוצאת משהו טוב לומר וממשיכה להפיץ אהבה".
