מאות תושבי מודיעין ליוו הבוקר את סמל יהב מעיין בדרכו האחרונה בבית העלמין בעיר, לאחר שלוחם חטיבת הנח"ל נפל אתמול בפיצוץ מטען בבית חאנון שברצועת עזה, יממה לפני שהיה אמור לצאת לחופשת רגילה בת שבוע.
אמו של יהב, גלי דגני מעיין, ספדה לו בלוויה: "אתה הגיבור שלי, הגיבור של כולם. אני עדיין לא מאמינה לאותה דפיקה בדלת אתמול בערב, שפיצלה את חיי לשניים. "ביקשתי ממך 'עזוב אותך מקרבי, כל דבר שתרצה אשיג לך', אבל הבנתי שאתה רוצה לתת לצבא. כמה היינו גאים יחד איתך בטקס הכומתה. יהב, כל כולך אור. תמיד 'הכול בסדר, אימא'. מחודש יוני היית שם ולא התלוננת. כבר שבוע ימים שהבטן שלי מתהפכת וקוראת לך להתקשר. יש שם הודעה אחת שלא תקבל, עם וי אחד. יהב שלי, ליבי נדם כשליבך נדם. אוהבת אותך".
האב השכול ניר הוסיף: "יהבולי שלי, ילד שלי, לא ידעתי איך בכלל להתחיל לכתוב הספד. אבא לא כותב הספד לבנו. לפני 19 שנים הגעת לעולם, טוהר אינסופי, הבן הבכור שלי עם העיניים המלוכסנות. אני זוכר את המשחק הראשון של בית"ר שלקחתי אותך אליו, היית בן 9 ומאז זה בער בך. קמתי בבוקר וקיוויתי שתגיד לי שזה חלום, שתגיד לי 'טמבל, נראה לך שזה אמיתי?'. ילד שלי, סליחה שלא הצלחתי להציל אותך, לא הצלחתי לשמור עליך. עד סוף העולם אני לא אעזוב אותך. תזכרו את יהב שלי ותחבקו את האהובים שלכם, תחייכו. זו הצוואה שלו, תהיו ראויים לו".
מעיין, בן 19 בנופלו, הותיר אחריו ארבעה אחים ואחיות. בני המשפחה סיפרו כי בחטיבת הנח"ל רצו שהוא ייצא לקורס מפקדים, אולם הוא סירב והעדיף להמשיך לשרת כלוחם. אחותו גאיה אמרה בלוויה: "אני גאה להיות האחות הקטנה שלך. איך הלכת לי ונעלמת לי, לאיפה? זה לא מגיע לך, אתה אמור לשבת מול הסוני ולצרוח עם החברים שלך, לא שם. מה אגיד לילדים העתידיים שלי כשישאלו איפה דוד שלהם? אולי בגלגול אחר אזכה לראות אותך שוב".
