יודע אב שכול

רותי בוסידן
חיים צמח, יו"ר בית יד לבנים במודיעין, מציין 19 שנים לנפילת בנו בדרום לבנון, מסביר מה עושה המלחמה למשפחות השכולות הוותיקות וקורא לכולם לחבק את המצטרפים החדשים למעגל השכול
צילום: פרטי

19 שנים חלפו מאז נפל סמ"ר עוז צמח ממודיעין בבינת ג'ביל במהלך מלחמת לבנון השנייה, והאזכרה השנתית תעמוד בשבוע הבא גם בסימן מלחמת "חרבות ברזל".

השבוע סיפר חיים צמח, אביו של עוז ויו"ר בית יד לבנים במודיעין, מה עושה המלחמה והמחיר הכבד שלה למשפחות השכולות הוותיקות, ועל פעילות בית יד לבנים בעיר מאז תחילת המלחמה. "כששואלים אותי 'מה יהיה?'", אומר צמח, "אני אומר 'אולי יהיה טוב'. בסך הכל, המצב הזה שאנחנו נמצאים בו הוא לא הגיוני. משפחה שכולה חווה אסון, ולא משנה מתי זה קרה. בכל פעם ששומעים 'הותר לפרסום' זה מרטיט את נימי הלב. מרגישים שעוד פעם זה קורה".

עוד מספר השבוע צמח כי "בתחילת המלחמה השתתפתי בהלוויות של בני העיר שנפלו, אבל אחרי כמה הלוויות לא יכולתי יותר לשאת בנטל הכל כך קשה. להסתכל למשפחות בעיניים ולנסות להיכנס להן למחשבה ולדעת לקראת מה הם הולכים. הם עדיין לא יודעים. חלל זה חור גדול שהם יצטרכו לשאת אותו כל החיים. מה שהיה לפני לא דומה בכלל למה שיהיה אחרי. למעגל הזה הצטרפו כמובן הורים, אחים, סבים וסבתות. לכולם כואב. אנשים שלא חוו את האסון שואלים מה צריך לעשות כשנפגשים עם משפחה שכולה. אני אומר 'סייג לחוכמה שתיקה'. לפעמים אנשים לא יודעים מה להגיד, ובמצב כזה עדיף שלא יגידו. אפשר גם רק לתת חיבוק. מה שהכי כואב לי כאב שכול זה שבמהלך השבעה באים המון אנשים מכל קצוות הארץ, ואחר כך אנשים פשוט נעלמים ונאלמים. ואני אומר, מה הבעיה של אדם מהיישוב פעם בשנה להקדיש שלוש-ארבע שעות למשפחה שכולה? החיבוק והנוכחות מאוד משמעותיים למשפחות ששילמו מחיר מאוד יקר. לכן אני אומר, ואפילו דורש מאלה שראו לנכון להציף את הבתים בהלוויות ובשבעה, שינסו להשקיע שלוש-ארבע שעות פעם בשנה, זה כלום בשבילם, ולמשפחה זה עושה המון. אני שומע את זה מהרבה משפחות שכולות".

לאחרונה נבחר צמח לכהן חמש שנים נוספות בתפקיד יו"ר בית יד לבנים במודיעין, ועל שיתוף הפעולה עם העירייה הוא מספר: "מודיעין נותנת מקום מאוד מכבד לזיכרון הנופלים בכל מה שקשור להנצחה והנחלת המורשת. אפשר להגיד שהשמים הם לא הגבול לכל הבקשות הלגיטימיות של המשפחות. לעיתים הן אפילו לא צריכות לבקש, והן מקבלות דברים שבערים אחרות יכולים להסתכל במבט משתאה".

מה השתנה בפעילות של יד לבנים מאז חרבות ברזל?

"בעקבות המצב שאליו נקלענו בשנתיים האחרונות היינו חייבים להגדיל את אלמנטי ההנצחה בבית, אם זה בתמונות נוספות ואם זה במגירות נוספות לזכר החללים. יש לנו 32 משפחות של המלחמה הנוכחית, אבל אי אפשר לתת ל'חרבות ברזל' קדימות לעומת שאר המלחמות. משפחות שכולות הן משפחות שכולות, ואני כיו"ר יד לבנים, ביחד עם כל הוועד, עושה פעילויות מגוונות עבורן. עיריית מודיעין יכולה להיות גאה בפעילות המשמעותית למען המשפחות. כולם נרתמים לעשייה, אם זה במשעולים ואם זה בהנצחה אקטיבית ופסיבית ובפעילויות ביד לבנים. כל משפחה שכולה באשר היא יכולה לעשות שימוש ביד לבנים, אם זה להנצחה, אזכרה וכיוצא בזה. כל מי שיש לו משהו לתרום לפעילות, מוזמן לפנות ולהציע".

כתבות נוספות

הרבה יותר מ"להוריד את הכלב"

גינות הכלבים במודיעין הפכו בשנים האחרונות לקהילות של ממש, בהן מתחברים בעליהם של ההולכים על ארבע, חוגגים ומבלים יחד, משקיעים בציוד לגינה ואפילו יוצאים לפעמים עם רומן חדש

הזמן שלו לפרוח

אחרי שעשה את המסלול הבלתי ייאמן מעוצמה מודיעין ועד לליגת העל, יואב ויטלם מסכם הופעה סופר מרשימה במדי נבחרת העתודה ומפרגן לכדורסל בעיר

לב של אבן

איך מעז מנהיג ציבור במדינת ישראל, שבעיניי רבים לא נחשב קיצוני, לקרוא לבוחריו להדוף כל ניסיון להתגייס חלילה ולהתייצב מתחת לאלונקה, כשמי שנושאים אותה כורעים תחת העומס

הרבה יותר מ"להוריד את הכלב"

גינות הכלבים במודיעין הפכו בשנים האחרונות לקהילות של ממש, בהן מתחברים בעליהם של ההולכים על ארבע, חוגגים ומבלים יחד, משקיעים בציוד לגינה ואפילו יוצאים לפעמים עם רומן חדש

המשך קריאה »

הזמן שלו לפרוח

אחרי שעשה את המסלול הבלתי ייאמן מעוצמה מודיעין ועד לליגת העל, יואב ויטלם מסכם הופעה סופר מרשימה במדי נבחרת העתודה ומפרגן לכדורסל בעיר

המשך קריאה »

לב של אבן

איך מעז מנהיג ציבור במדינת ישראל, שבעיניי רבים לא נחשב קיצוני, לקרוא לבוחריו להדוף כל ניסיון להתגייס חלילה ולהתייצב מתחת לאלונקה, כשמי שנושאים אותה כורעים תחת העומס

המשך קריאה »