תשע ומשהו שעות לפני מותך בקרב, התקשרת כמנהגך. בחלומות הגרועים ביותר שלי לא הייתי מעלה על דעתי שזוהי שיחתנו האחרונה ושמשפחתך, פקודיך, מפקדיך וכלל יקירי ליבך ישמעו ממני דברים לזכרך.
דולב, אני מתנצל מראש על כך שלא אצליח לספר באופן שלם, את סיפור גבורתך ולתאר אדם מיוחד ואהוב כמוך- בעל אישיות יוצאת דופן ואיכויות נדירות כאדם, כמפקד, כאיש משפחה וכקצין. כל מי שהכיר אותך הכיר את השילוב הייחודי שהיה בך, באישיותך ובערכיך. פשוט אהבו אותך דולב- כמו שאתה. מעטים הקצינים שקיים בהם השילוב של חכמה טבעית וחכמה של לב באופן שבו התקיימו בך.
זכיתי לפקד עליך בשנה האחרונה כמפקד האוגדה שלך. ואתה יד ימיני- קצין האג"ם שלי- מחוברים 24/7. עבור אוגדה 80 ועבורי היית מתנה של ממש- אבן חן נדירה ומיוחדת במובנים ובמימדים רבים. זר לא יבין זאת. מרגע גיוסך, כל הווייתך נסובה סביב חטיבת גבעתי. החטיבה הסגולה שכה אהבת. בה גדלת והתעצבת אני יודע שהאופן שבו לחמה החטיבה ב"צוק איתן" היה גורם לך לאושר רב ותחושת גאווה עצומה.
השאיפה להיות ראשון ולהוביל הייתה טבועה באישיותך באופן בסיסי ועמוק. כך היית וכך מצאת את מותך. ידעת כי החיבור שלך לאנשים הוא סוד המנהיגות ורתמת את לבבותיהם. תמיד, בכל מקום ובכל הקשר. לא במקרה הספר האחרון שחילקת בסוף תפקידך היה הספר "הסוד טמון באנשים".
היכולת להתחבר לכל אדם באשר הוא הייתה יכולת נדירה, יוצאת דופן וברורה כשמש אצל דולב:
חיילים, חיילות, לוחמים ותומכי לחימה, קצינים בסדיר ובמילואים הכל הדרגות והרמות ועד למפקדים הבכירים ביותר איתם בא במגע. נדמה שהצלחת בכישרונך הנדיר לפצח כל פעם מחדש, בכל מפגש, את אותה נוסחה סודית וייחודית הפותחת את הלב העומד מולך ודרכו נגעת גם בלב וגם בראש.
מיכל, זכית בחבר ובבן זוג נדיר והוא זכה בך. החוסר הוא עצום לך ולילדים, האובדן לא ניתן לתיאור.
המושג "חלל" מקבל משמעות אחרת כשחושבים על החובר ועל החור שנפער בעצם נפילתו של דולב. במובן הבסיסי כל כך של בן זוג ואבא, ילד אח וחתן.
אני משוכנע שדולב היה מבקש מאיתנו שני דברים. הראשון, שנמשיך בדרכינו למען עם ישראל לקידום ביטחון המדינה, עוצמתה ועוצמת אנשיה. השני, שנתמוך, נסייע ונהיה בשביל מיכל, הילדים והמשפחה בכל דבר שיידרש ותמיד.
זו צוואתך דולב, ואני יודע ומרגיש זאת בכל נימי נפשי.
(צילום פרטי)
