בצהרי יום שישי האחרון עמדתי על דרך הביטחון ההיקפית של היישוב מכבים וצפיתי לכיוון הכפר הפלסטיני בית סירא, שבקו אווירי נמצא אולי חצי קילומטר מבתי מכבים. לפתע פילחה את האוויר בשלווה המנומנמת קריאות התפילה של המואזין מהמסגד של בית סירא, שבנוי כהעתק מושלם של כיפת הסלע המוזהבת שבהר הבית.
הקריאות בערבית לבוא ולהתפלל נמשכו דקות ארוכות. "אתה שומע? זה ככה כל יום, אני מתעורר בכל בוקר בארבע וחצי עם המואזין, זה חלק משיגרת חיינו כאן", אומר לי דני רוזנפלד תושב מכבים, שיחד סיירנו על הגדר ההיקפית של מכבים. את דני לקחתי לסיור כדי שיראה לי את מה שחלק מתושבי מכבים אומרים כבר זמן רב, חלקם בגלוי וחלקם "מתחת לשפם", שמכבים יושבת על קו התפר וצריך להתייחס אליה ככזאת, אבל אף אחד לא ממש רוצה להשקיע בנושא הרגיש הזה, בטח לא עיריית מודיעין לפי דברי התושבים.
הכפר שהפך לעיירה
רוזנפלד, שעד לפני חודשיים היה חבר מועצת העיר, ביקש לפני שאני בא לסיור שאציץ בתקציב העירייה לשנת 2014 בעמוד ההכנסות של אגף השירות. שם יש סעיף שמספרו: 227000990 שכותרתו: "מרכיבי ביטחון מכבים". רוזנפלד: "הסעיף הזה כולל העברת של 145 אלף שקלים מדי שנה ממשרד הביטחון והוא נועד לתחזוקת הגדר ההיקפית שסביב היישוב. אבל כמו שזה נראה, לא משקיעים בגדר הזאת ובטח לא 145 אלף שקלים בשנה".
שתי גדרות נושקות זו לזו נמשכות לאורך גבולה המזרחי של מכבים, ששוכנת ממש על הקו הירוק, חלקה בתחום שטח ההפקר שנקבע עוד בין ירדן וישראל, במסגרת הסכמי שביתת הנשק לאחר מלחמת השיחרור. באותה רצועה של שטח ההפקר הוקמו כפר אורנים בצפון, בואכה מכבים ועד לטרון, שטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים.
מכבים, המזרחית ביותר מבין שכונות העיר מודיעין, הוקמה בשנות התשעים כאשר הכפר השכן בית סירא היה כפר קטנטן של חקלאים שחיו בעיקר בחושות ולא היו מעורבים בפעילות אנטי ישראלית. עם השנים הכפר התפתח, מודיעין הוכרזה לעיר ולפתע צמחו בתים בכפר שהתרחב למימדים גדולים, וכיום גרים בו כבר אלפי אנשים, בבתי אבן. כדי לחסום גניבות מבתי מכבים הוקמה גדר היקפית סביב מכבים: גדר חשמלית, עם מערכת אתרעות שהודיעה על כל נגיעה בגדר, ממש כמו הגדרות באזורי הגבול השונים כמו בקעת הירדן וגבול לבנון.
את הגדר הקים בזמנו אלוף פיקוד העורף האלוף יוסף מישלב, שהיה במשך אותם שנים האחראי על מיגון היישובים ביהודה ושומרון. מאז מעביר משרד הביטחון סכום כסף שנתי לצורך תחזוקת הגדר מתוך הכרה במרכיבי הביטחון שמכבים זקוקה להם עקב הקירבה הרבה לקו הירוק ולקו התפר.
"יש עוד גדר"
פנינו לעיריה כדי לקבל הסברים וזו התשובה שהתקבלה מהדובר: "בעקבות השלמת הקמת גדר ההפרדה בין מדינת ישראל לשטחים עודכנה מדיניות הביטחון והאבטחה בעיר ע"י גורמי הביטחון בעירייה. במסגרת זו הוחלט כי הגדר המקיפה את מכבים ורעות תישאר גדר רגילה ולא גדר חכמה הנותנת חיוויים על נגיעה בה. גדר ההפרדה מרוחקת 100 מטרים בלבד מהגדר ההיקפית והיא כוללת סיורים צבאיים, חיווי נגיעה, צילום ומעקב המתבצע ע"י הצבא באופן שוטף ומקיף ולכן אין צורך בגדר נוספת.
"למרות זאת הושארה הגדר המתפקדת כמכשול רגיל נוסף ובמקום מתבצעים סיורים שוטפים דרך קבע של סיירי העירייה. חשוב לציין כי למרות הקרבה לשטחים ולגדר ההפרדה נשמר השקט הביטחוני באזורנו ולא נרשמו כל אירועים חריגים הפוגעים בביטחונם של תושבי מודיעין, מכבים רעות. תקציב 'מרכיבי ביטחון מכבים' כולל תקצוב אחזקת התאורה ההיקפית, ריסוס וגיזום הצמחייה הצמודה לגדר, תחזוקת השער החשמלי בכניסה למכבים, תחזוקת הגדר ההיקפית, אחזקת מחסן הנשק, אחזקת רכב הביטחון המסייר סביב מכבים ועוד".
המשטרה נקראה לייעץ
חבר מועצת העיר אייל הנדלר, תושב הרובע, דוחה את טענות העירייה: "בכל יישוב על קו התפר ובודאי יישוב שנמצא מול כפרים פלסטינים יש גדר היקפית ביישוב פרט לגדר ההפרדה, לכן הטענה שיש ממילא גדר הפרדה היא לא טענה נכונה. יש הזנחה של הגדר ואפשר בתקציב קטן לתקן את הדרוש תיקון למען ביטחון תושבי מכבים. אסור להסתפק בגדר ההפרדה, יש לנו כאן מכת פריצות מכפרי הסביבה ויש בעיות בטיחות גדולות, מי שאחראי על גדר ההפרדה הוא הצבא ועל היישוב מכבים צריכה להיות אחראיות המשטרה והרשות המקומית שלנו וצריכים לבצע עבודת חשיבה יסודית לגבי הבעיה".
בישיבת ועד הרובע שהתקיימה בשבוע שעבר ושעסקה גם בנושא הביטחון האישי במכבים ורעות, השתתף גם מפקד משטרת מודיעין סגן ניצב אמיר קליין שאמר למשתתפים כי "כל אמצעי שיותקן או יוצב יסייע לביטחון. לגבי המחסום בכניסות למכבים ורעות הדגיש קליין כי "אם המאבטחים במחסום יעשו את עבודתם כפי שצריך ויקבלו תידרוך כיצד לתחקר ומה לשאול את הנכנסים, זה ייסייע מאד להגברת הביטחון".
צילום פרטי
