שי לוי, תושב מודיעין, נסע בשבוע שעבר לירושלים על כביש 443. במכונית היתה גם אמו, שאותה החזיר לביתה בבירה בתום ביקור אצל הנכדים במודיעין. כשעברו את המחסום הסמוך למחנה עופר הותקפה המכונית במטר אבנים, שנפצו את שמשתה הקדמית. לוי הצליח לפעול בתושיה והמשיך בנסיעה. הוא ואמו עברו חוויה קשה והשבוע בחר לוי לשתף בה את קוראי "מודיעין News".

לוי מספר כי "דקה לאחר שעברתי את מחסום צה"ל בדרכו ממודיעין לירושלים פגעה האבן בשמשה הקדמית של המכונית. לאחר מספר שניות עיכלתי מה קרה. תחילה שמעתי בום ולא הבנתי מה זה, ואז לחצתי על הגז ונסעתי. לא הייתה ברירה אחרת. הרי לעצור את הרכב זה היה טיפשי. אמי, שישבה לידי, נפגעה בכתף כשהמראה הפנוראמית נפלה עליה מההדף של פגיעת האבן ברכב. אמא שלי הייתה מאד לחוצה. זה היה יכול להיגמר אחרת. במצב כזה כל אחד יכול לאבד שליטה על הרכב ברגע. זה יכול להיגמר במוות".

מה עשיתם כשהגעתם לירושלים?

"תחילה הלכנו לטרם שיטפלו באמי ומשם הלכתי לתחנת המשטרה להגיש תלונה. אני חייב לציין שהתייחסו אלי מאד יפה ואפילו שלחו לשם מיד כוחות לשם סריקה. אבל זה לא עוזר. הם אמרו שזה בטח ילד בן 16 שזורק אבנים ובורח מהמקום. זו לא ימנע ממקרים כאלו לחזור. לצערי אני לא הראשון ולא האחרון שזה יקרה לו".

תמשיך לנסוע בכביש הזה?

"אמא שלי מפחדת להגיע למודיעין בגלל זה ולא מוכנה לנסוע יותר משם. נצטרך כנראה לנסוע דרך כביש מספר אחת. אבל זה ממש לא מקובל מבחינתי. לא יתכן שנפחד לנהוג בכביש כל כך מרכזי. כביש אחד פקוק ובעייתי יותר. ואנחנו לא צריכים להתעסק מלברוח מהבעיה אלא להתמודד איתה. צריך שהעירייה או המשטרה או המדינה יימצאו פתרון לאורך זמן. אני בטוח שהם יודעים מה צריך לעשות פשוט לא מוכנים להשקיע בזה ומתפללים שלא יקרה אסון. עד שהוא כן יקרה והם יגידו היינו צריכים לעשות משהו בנדון".

"בירושלים חוטפים כל יום"

שאול אריאלי, חוקר הסכסוך ישראלי-פלסטיני ואחד המומחים המובילים בארץ בכל הקשור בתוואי הגבול וגדר ההפרדה, סבור כי "בהסתכלות מערכתית, המדינה משקיעה במידה המתאימה היקף של תקציב וכוחות לאורך הכביש. בשבוע חולפים על כביש 443 350 אלף איש לכל כיוון, אם יש אירוע של ידויי אבנים פעם בשבוע או פחות מכך כשמסתכלים על היחס הזה זה מקבל פרופורציה אחרת. תמיד אפשר לתגבר את הכוחות, אבל זה יהיה חסר פרופורציה וכבר עכשיו משתמשים במגוון אמצעים למנוע מקרים מסוג זה. גם על ידי גדר למניעת התקרבות של אנשים, מערך תצפיות וסיורים ובלאו כי אין באזור הזה תנועה פלסטינית. נכון שאת אותו נהג שנפגע לא מעניינת הסטטיסטיקה, אבל יש גבול למידת ההשקעה שהמדינה יכול להשקיע וכפי שהמצב היום נראה כי היא מצליחה להחזיק את הכביש ולספק בטחון לנוסעי מאות אלפי הרכבים העוברים בו בשבוע".

אז אין צורך לדעתך בניסיון למצוא פתרון שימנע לחלוטין הישנות של מקרים כאלה, לרוב "יוצאים מזה בזול", אבל זה גם יכול להיגמר במוות…

"לדעתי השקיעו בכביש 443 בנושא הבטחוני יותר מכל כביש אחר ביהודה ושומרון. יש מקומות בירושלים שבימים אלה חוטפים אבנים כל יום וכל היום, כך שאירוע בודד או מספר מקרים בודדים לא אמורים לשנות את ההיערכות. אני מאמין שאם תהיה הסלמה בכביש וזליגה מירושלים לאזור שלנו יתגברו כוחות גם כאן". 

(צילום: שי לוי)