בג"צ ביטל השבוע את הצו להריסת בית המחבל שרצח אשתקד את אלמוג שילוני, חייל תושב מודיעין, בתל אביב. המחבל הוא נור א-דין אבו חשיה משכם. מערכת הביטחון ביקשה להרוס לאחר האירוע את בית משפחתו, קיבלה צו המאפשר לעשות זאת, אך לא הפעילה אותו.
בג"צ קבע כי הצו יבוטל מכיוון שלא הופעל. השופט מני מזוז פירט: "החובה לפעול במהירות הראויה היא מהמרכזיות במינהל תקין. היא נובעת מהחובה של כל עובד ציבור לפעול בהגינות. הפרת חובה כזו עלולה, בנסיבות מסוימות, למנוע הפעלתה, בין בשל מיצוי המועד להפעלת הסמכות ובין משום ויתור ומניעות". השופט צבי זילברטל הוסיף: "חוששני כי הפעלת הסמכות על ידי המשיב כשנה לאחר מעשיו הרצחניים של אבו חשיה ממילא לא תוביל לתוצאה ההרתעתית המבוקשת והלגיטימית. משכך, ובעיקר נוכח האינטרסים שייפגעו מהריסת הבית בשיהוי ניכר, עמדתי היא כי הפעלת הסמכות בשלב זה תהיה בלתי סבירה ובלתי ראויה".
השופט אליקים רובינשטיין הציע פיתרון ביניים, שלא התקבל: "דומני כי הפתרון של הריסה חלקית מאזן באופן הולם בין הזמן שחלף בין האירוע להוצאת צו ההריסה וציפייתם של בני הבית, לבין התועלת שיש בהריסה חלקית של הבית לשם השגת הרתעה".
את הוריו של אלמוג, יוסי ומיכל, הותירה החלטת השופטים בהלם. "אנחנו פשוט המומים", סיפרה מיכל. "מרגע ששמענו על ההחלטה אנחנו בהלם. קיבלנו מבול של טלפונים ואנחנו מתראיינים לכל כלי התקשורת. אנחנו בהלם מהמדינה הזאת, שאלו ההחלטות שהם מקבלים ואי אפשר לערער על זה".
אילו תחושות עולות בכם היום?
"מבחינתי זה כאילו רצחו את אלמוג פעם נוספת, וגם אותי לא פחות. ציפינו שההריסה תצא לפועל, כמובן. זאת המדיניות של הממשלה עכשיו, לא? להרוס בתי מחבלים. עכשיו השופטים מדברים על האיחור בביצוע? מה עם האיחור בהרשעה? המשפט של המחבל עדיין לא הסתיים אפילו. עורכת הדין שלו דוחה את הדיונים כל פעם מחדש בכל מיני תירוצים. השבוע שוב דחו עד לסוף דצמבר. זה לא ייאמן שככה מתנהלים פה הדברים. זה עינוי סיני בשבילנו. באחת הפעמים שעורכת הדין ניסתה לקבל עוד דחייה המחבל אמר לה שכיף לו בכלא, שמבחינתו הוא מוכן להודות ולסיים עם המשפט. אתה מבין, נותנים לו בית מלון חמישה כוכבים, המשפחה שלו חוגגת בשכם ואנחנו דוקרים אותנו בסכין כל רגע".
בתמונה: אלמוג שילוני המנוח. "ומה עם עיכוב ההרשעה"? (צילום באדיבות המשפחה)
