מה שמתקפת בקבוקי תבערה על מכוניות בקרבת מחסום מכבים לא עשתה – עשה פיגוע אחד, השבוע בתחנת הדלק "דור אלון" על כביש 443 בדרך לירושלים. לאחר הפיגוע, שאירע ביום שני בצהרים ובו נרצח החייל זיו מזרחי (תושב גבעת זאב), שונו כל הוראות הביטחון התקפות לאזור מודיעין. גם לגבולות העיר עצמה וגם לכביש 443 בקטע שבין מכבים לירושלים. צה"ל העלה את רמת ההתייחסות לכביש 443 כמו לציר 60 ולכבישי אזור גוש עציון (כך גילו גורמים בפיקוד מרכז בשיחה עם דן ליכטמן מחזיק תיק הביטחון בעיריית מודיעין). במקביל – ראש העיריה חיים ביבס החליט להחזיר מיידית את המחסומים בכל הכניסות לעיר מודיעין, שבועיים בלבד לאחר הסרתם, ולהוציא לביצוע מספר צעדים שנועדו להגביר את תחושת הביטחון בעיר.
ליכטמן (אל"מ במיל.) ובעברו קצין בפיקוד מרכז, נמצא בקשר מתמיד עם קציני הפיקוד והוא שמע מהם כי בעקבות פיגוע הדקירה הקשה בתחנת הדלק דור אלון, החליט צה"ל לטפל בכביש ממש כמו שהוא מטפל בצירים הקשים והמסוכנים האחרים ביהודה ושומרון כגון כביש 60 וכבישי גוש עציון המועדים לפורענות.
יותר סיורים, יותר ביקורות
שעתיים לאחר הפיגוע בתחנת הדלק כבר קיימו בכירי העירייה שיחת ועידה טראנס-אטלנטית, שבה השתתפו ראש העיריה חיים ביבס (הנמצא בארה"ב), מנכ"ל העירייה יורם כרמון, ראש אגף השירות יעקב כהן, מחזיק תיק הביטחון דן ליכטמן ועוד גורמי ביטחון. בתום השיחה החליט ביבס, בתיאום עם משטרת מודיעין, כי העירייה תוסיף לתגבר את מנגנוני האבטחה בעיר במטרה להגביר את הביטחון בעיר בכלל ובמוסדות החינוך בפרט.
בין השאר הוחלט על חידוש פעילות המחסומים בשעות הבוקר בכניסות העיר בשיתוף עם משטרת מודיעין. כזכור, המחסומים הוצבו בכניסות לעיר בתחילתו של גל הטרור ולאחר רגיעה מסויימת הם בוטלו. ועכשיו – כאמור – חזרו. כוח האבטחה והפיקוח העירוני הונחה גם הוא להגביר את הנוכחות בצירי התנועה המרכזיים בעיר, כאשר בשעות הבוקר יופעלו המחסומים בכל הכניסות לעיר. כמו כן, מחלקת ביטחון תסייע למשטרת מודיעין באיתור ומניעת כניסת שוהים בלתי חוקיים לעיר, בביצוע ביקורות פתע בתוך אתרי הבנייה, וביצוע מחסומי פתע בכניסות העיר ועוד.
בשלב זה יפעלו בעיר 25 ניידות ביטחון, כולל סיירת הביטחון שבה עשר ניידות שיתוגברו בניידות נוספות אשר יפעלו ברחבי העיר בדגש על פעילות בולטות ומניעה בסמוך למוסדות חינוך. מדובר בארבע ניידות ביטחון שוטף ושמונה ניידות נוספות של מחלקת הביטחון. נוסף להן הוחלט כי מחלקת הפיקוח העירוני תוכפף עד להודעה חדשה למחלקת הביטחון ואף הם יסייעו בשמירת השקט והסדר העירוני, בדגש על הנעשה באתרי הבניה. בסך הכל יפעלו בעיר במהלך התקופה הקרובה 25 ניידות.
מגבלות הוטלו גם על פעילויות של תנועות הנוער בעיר. החניכים יורשו לקיים מעתה את פעילותם השוטפת רק בתוך מבנים סגורים ומגודרים של מוסדות חינוך ועם הצבת שומר חמוש לאבטחת הפעילות.
סריקות בגני הילדים
מזה מספר שבועות אוסרת העירייה על כניסת גורמים זרים למוסדות החינוך ללא אישור קב"ט העירייה וללא תיאום מראש של ההורים עם צוות בית הספר או הגננת. פעילות העירייה בנושא אבטחת מוסדות החינוך מתחילה בשעות הבוקר המוקדמות והיא נמשכת גם לאחר שעת הלימודים, בגנים ובשעות הערב. בנושא גני הילדים, הסיירים יגבירו את הביקורות והסריקות המקיפות בתוך גני הילדים לפני תחילת יום הלימודים, במהלכו ובסיומו. כמו כן מבצעים הסיירים בדיקות אקראיות לעוברים ושבים ועוד מספר פעולות שמטרתן למנוע מקרי פח"ע.
בעירייה ביקשו לציין כי מחלקת הביטחון של העירייה זמינה בכל עת ולכל פנייה בטלפון 08-9726190 או במוקד העירוני 106, וכן במוקד ביטחון 08-9726217.
התושבים נקראים לעירנות
בשיחת טלפון מארה"ב אמר ראש העיריה חיים ביבס: "בשבועות האחרונים אנו חווים עלייה משמעותית באירועי הפח"ע בכל הארץ. במסגרת זו אנחנו עושים את מירב המאמצים להגביר את האבטחה ברחבי העיר על מנת לשמור על ביטחון התושבים אנחנו, אני מבקש מכולם לגלות עירנות ולדווח למוקד העירוני או המשטרה על כל פעילות חשודה, אך מנגד לנהוג באחריות ושיקול דעת כדי שנעבור כולנו בשלום ובבטחה את הימים הלא פשוטים שעוברים על כולנו".
ליכטמן הוסיף: "לצערי, המצב הביטחוני החמור נמשך והאיומים והסיכונים עדיין לא השתנו. לכן אנחנו, באמצעות מחלקת הביטחון של העירייה ומשטרת מודיעין נערכים להתמודד עם אותם איומים באמצעות תגבור הנוכחות והפעילות של המאבטחים והשומרים והגברת הכוננות והערנות של כלל עובדי העירייה. מה שקרה בכביש 443 מקרין על הנעשה בעיר ואני מבקש מהציבור לשמור על עירנות ובמידה והם רואים פעילות חשודה לעדכן באופן מידי את משטרת מודיעין ואת המוקד העירוני".
"עוד לא אינתיפאדה"
סא"ל (במיל) אלון אביתר ממכבים, איש חיל המודיעין ומומחה לנושא הפלסטיני, אישר כי שמע מגורמי ביטחון שאכן על כביש 443 צה"ל מגביר את הפעילות הנראית בעין כדי להרתיע מחבלים פוטנציאליים. "ילד בן 16 שיוצא לדקור לא יודע שיש סביבו פעילות מודיעין חשאית וסמויה, אבל אם הוא יראה סיורים של הצבא ונוכחות צבאית מסיבית על הציר הוא יחשוב פעמיים", אמר לנו. "הכביש למעשה משמש כחלון הראווה של המדיניות הישראלית בשטחים ולכן אנחנו צריכים לשדר נחישות בכל הקשור לכביש. כי אם זורקים בקבוקי תבערה ואין תגובה הולמת, ברור שהפלסטינים יעלו מדרגה ויעברו לאמצעים קשים יותר כמו ירי. אנחנו צריכים להעביר את המסר לפלסטינים שכביש 443 הוא מחוץ לתחום הטרור, וישראל יודעת איך להעביר מסר כזה".
אתה משתמש בכביש?
"אני עצמי משתמש בכביש בתדירות גבוהה מאד, ואני חושב שאסור לנו לנטוש את הכביש. אבל כל אדם עושה בסוף את החשבון האישי שלו אם לנסוע על הכביש או לא. אלא שברמה הלאומית המדינה חייבת להפגין נחישות בכל הקשור לכביש 443, כי לא מדובר בעוד כביש בשטחים אלא בציר אסטרטגי, אולי החשוב ביותר בשטחי יהודה ושומרון. הכביש שמוביל לירושלים. חשיבותו לא נופלת מכביש 60".
אנחנו כבר בשלב האינתיפאדה או שזה עדיין רק "גל" של טרור?
"אני לא רואה שזאת אינתיפאדה, כי לאינתיפאדה יש מאפיינים ברורים שלא קיימים כאן".
כמו מה למשל?
"אינתיפאדה היא יותר המונית, עממית, מאורגנת ע"י אירגוני טרור, והיא גם מתפרשת על שטחים נרחבים. כאן הטירוריסטים הם בודדים, ללא אירגון מאחוריהם ובאירועים בדרך כלל תחומים לשטחים מוגדרים, כמו ציר 60 באזור גוש עציון וחברון. לכן אנחנו לא בעיצומה של אינתיפאדה, אבל כן בתוך גל טרור לא פשוט, שאני לא רואה את סופו".
בהיבט העירוני שלנו, רבים מתושבי מודיעין נוסעים כל יום לירושלים. מה הם צריכים לעשות היום?
"שכל אחד יעשה את החשבון שלו. אני חושב שצריך להמשיך ולהשתמש בכביש ולהפגין נוכחות ונחישות. לדעתי נראה מעכשיו יותר פעילות אופרטיבית של צה"ל לאורך הכביש. ובכלל – הסיפור כאן מאד ברור ושם המשחק זה הרתעה. אם נרתיע אותם, נוריד את גובה הלהבות. אם ננטוש את הכביש, זה לא טוב מבחינתנו לכן הכביש חייב להיות פעיל ובשימוש יומיומי".
אז מתי גל הטרור ייגמר?
"אני לא רואה כרגע איך זה דועך, אבל אני גם לא רואה שזה מתדרדר לאינתיפדה רחבת היקף. לחמאס ולפתח נוח שהמצב יימשך כך, וטוב שאנחנו לא משדרים פניקה ולא מטילים סגר ועוצר ומאפשרים לפלסטינים להיכנס לעבוד בישראל. זה משדר נחישות".
מתדלקים, בלי לצאת מהרכב
יום אחרי הפיגוע שבו נרצח החייל זיו מזרחי בתחנת הדלק, אפשר היה לחוש את המתח באוויר, במקום, וזו אינה קלישאה. רוח מקפיאה נושבת בשעות הבוקר והתחנה כמעט ריקה מאדם. מספר המכוניות שעוצרות בתחנה לתדלק שואף הבוקר לאפס. זאת מאשרים המתדלקים, שעומדים חסרי מעש.
את מתחם התחנה גודשים בעיקר חיילים, המפטרלים הלוך ושוב עם אפודים ואצבע על ההדק. קבוצת קצינים בכירים מקיימים במקום תדרוך וצופים על סביבות התחנה. הם ממהרים להתרעם עלינו כאשר אנו מצלמים אותם באמצע התדרוך.
כמה דקות קודם לכן, כשאנו עוצרים לתדלק, יוצאים מהרכב ומשוחחים עם המתדלק הערבי שמספר שלא היה אתמול בתחנה בזמן הפיגוע, ניגשת אלינו אחת החיילות במקום. "מה שלומכם"? היא אומרת, וממשיכה: "בבקשה להמתין בתוך הרכב". המתדלק ואנו מסתכלים עליה מופתעים, מחייכים מול הסיטואציה המוזרה.
אבל העובדים בתחנה נראו מתוסכלים וסירבו לשתף פעולה עם שאלות העיתונאים החטטניים. "לא יודע מה קרה אתמול, לא הייתי פה", אומר אחד מהם וממהר להתרחק. לידנו נמצא כתב העיתון "מעריב השבוע" מלווה בצלם. גם הם משוטטים בין המבקרים המועטים ומנסים לקושש את שני העמודים שהוטל עליהם למלא בעיתון של מחר. שניהם קופאים מקור בחולצות קצרות, אחרי שיצאו בבוקר מתל אביב. "איזה קור אצלכם. מחוץ לארץ", אומר הצלם.
המבקרים היחידים שעוצרים בתחנה מגיעים לבית הקפה הקטן שפועל במקום. את המקום מנהלת תמי בורדה-מזרחי. לאחר שהיה במקום פיגוע בקיץ דיברנו איתה ואז היא אמרה כך: "אני לא שמאלנית ולא ימנית. אני שפויה. אנחנו כאן והם כאן ואף אחד לא ייזרק לים. כולנו רק רוצים לקום בבוקר, להתפרנס ולחזור למשפחות שלנו. במקום להעצים ולהאדיר את הדו קיום, אנשים כאן מחרבנים את זה".
"לא יודע עד מתי נשרוד"
השבוע, כשנכנסנו שוב לקפה-שאחרי-פיגוע, היא מקבלת את פנינו ואומרת: "ראית איך סידרתי לך עוד ביקור אצלנו?". כאשר דיברנו באוגוסט האחרון סיפרה תמי שהיא בהחלט מרגישה את החרדה מהמצב הביטחוני, בעיקר בנוגע לילדיה שמסתובבים ברחובות מודיעין. השבוע סיפרה שלא פחדה להגיע לעבודה: "ביום שאפחד לצאת מהבית וללכת לעבודה, עדיף שאקנה כרטיס טיסה ואעלה על מטוס. למרות שהיה הזוי היום, כשהגעתי בבוקר כשעוד היה חשוך וכל מי שהיה כאן זה חיילים חמושים".
עד כמה השפיע הפיגוע הקודם על תנועת הלקוחות?
"השפיע, בוודאי. הייתה ירידה משמעותית שאחר כך התאזנה. עכשיו נראה את הלקוחות. נראה אם ימשיכו להגיע. דווקא היום מהבוקר מגיעים אנשים. אני די מופתעת".
בבית הקפה יושב גם אבי רצקי, תושב מודיעין ובעלי המסעדה הסמוכה, שעובד במקום כבר עשר שנים. רצקי, שהתחיל את דרכו במקום בדוכן פלאפל ושדרג למסעדת אוכל ביתי, נראה כועס, אולי גם מיואש. הוא מביט בכותרות הראשיות בעיתונים הפזורים ומקלל לעצמו בשקט. "במקרה לא הייתי כאן אתמול בזמן הפיגוע. היה לי איזה סידור אז חזרתי למודיעין והעובדים שלי נשארו במסעדה. איך שהגעתי למודיעין התקשרו אלי העובדים וסיפרו לי מה קרה".
איך אתה הושפעת מהפיגוע הקודם?
"אצלי הייתה ירידה של חמישים אחוז בכמות הלקוחות. חמישים אחוז! בהתחלה אף אחד לא עצר פה. אחר כך זה התאזן ועם התחלת גל הטרור הנוכחי שוב ירד. הייתה עכשיו הפוגה של איזה שבועיים והנה בא הפיגוע הזה אתמול".
איך שורדים פגיעה כזאת?
"לא יודע. באמת שלא יודע עד מתי אפשר לשרוד. יש ילדים ומשכנתא וחשמל ומים וכל שאר ההוצאות. לא יודע עד מתי נוכל לשרוד את המצב הזה".
בתמונה: המכונית שנפגעה השבוע מכדור טועה בהגיעה למחסום מכבים (צילום יהונתן שאול)
