השקט הבטחוני שנשמר במודיעין לכל אורך "אינתיפאדת הסכינים" הופר השבוע, כאשר פועל פלסטיני מבית סירא, בעל אישור שהיה בישראל שעבד באתר בניה בשכונת הציפורים, החליט לתקוף. גם את מנהל העבודה היהודי של חברת אלמוג כ.ד.א.י  וגם פועל פלסטיני של חברת דונה באתר בניה סמוך. מי שבלמו את התוקף היו פועלים פלסטינים אחרים, שהיו הראשונים שהתנפלו על המחבל ולעצור אותו.

האירוע התרחש ביום שלישי בצהרים. האיש, בן 39, לקח את הפטיש עימו עבד והיכה בראשו של מנהל העבודה. זה נפל פצוע והפועל רץ לאתר בניה סמוך. שם תקף פועל אחר באמצעות מוט ברזל שהניף עליו. הפועל נפגע בידו. אז הבחינו פועלים אחרים במתרחש והתנפלו על המחבל. הם ריתקו אותו לקרקע עד שלמקום הגיע מנהל מחלקת הביטחון בעירייה שמוליק כהן. זה אזק את המחבל עד לבואם של כוחות הביטחון, בהם ניידת ביטחון של העירייה ושוטרי תחנת המשטרה במודיעין.

אמבולנס של מד"א הגיע לרחוב דוכיפת ושני הפצועים קיבלו טיפול רפואי בשטח ומשם פונו לבית החולים תל השומר. מנהל העבודה במצב קשה והפועל הפלסטיני במצב בינוני.

הפלסטיני נלקח מיד לחקירה ובמשטרה מתחזקת ההערכה כי מדובר בפיגוע על רקע לאומני. זאת למרות העובדה שהוא תקף גם פועל פלסטיני. אך בחקירתו הודה האיש כי ביצע את המעשה ממניע לאומני.

בעקבות האירוע הגבירה המשטרה וגם העירייה את הפעילות בעיקר באתרי בניה בניסיון לתפוס שוהים בלתי חוקיים, מבוקר יום רביעי נוספו עוד ניידות בטחון, עם דגש עם מוסדות החינוך הסמוכים  לאתרי בניה. סגן מפקד משטרת מודיעין, רפ"ק דוד אורן, יצא ביום רביעי לסיור בשכונות הציפורים והכרמים יחד עם ראש העיריה חיים ביבס והקב"ט כהן.

"התוקף היה בהלם"

כאמור, הקב"ט שמוליק כהן היה הראשון שהגיע לזירה. הוא מספר: "כשהגעתי לשטח ראיתי התקהלות של פועלים והבחנתי בפצוע בראש ולידו מוט ברזל מוטל על הקרקע. בצד החזיקו פועלים מישהו רתוק לקרקע. הפועלים אמרו לי שהוא תקף את הפצוע, בינתיים הגיעו השוטרים. אחזתי בתוקף ששכב על הקרקע ואזקתי אותו".

ניסית לדבר איתו?

"ניסיתי לדובב את התוקף אבל הוא לא הגיב. כנראה היה בסוג של הלם".

רז שרייבר, סמנכ"ל השיווק של חברת אלמוג כ.ד.א.י, סיפר: "היינו בישיבת עבודה בחיפה כשקיבלנו את הטלפון על מה שקרה באתר בציפורים. זינקנו לרכבים ואני לא זוכר שעשיתי את הדרף מחיפה למודיעין בכל כך מעט זמן".

אתה יודע מי הפועל המחבל?

"מדובר בפועל של אחד מקבלני המשנה שלנו, המחזיק באישור שהיה בישראל. אבל הסיפור קצת משונה, כי אם אתה רוצה לבצע פיגוע אז מדוע לעבוד יום שלם על הפיגומים? הרי את הכסף על יום העבודה הזה הוא לא יראה, אז מה היה ההגיון לחכות לשעת הצהריים כדי לבצע את הפיגוע?".

יש לחץ, אין פאניקה

שעות ספורות לאחר האירוע עצמו, דומה היה שרבים מהשכנים אפילו לא שמעו עליו. בין המבקרים הבודדים במקום פגשנו את מיכל ושני ילדיה, שלא נראו מוטרדים במיוחד: "קודם כל, עד כמה שהבנתי בכלל לא בטוח שזה באמת היה פיגוע. חוץ מזה, גם אם זה כן פיגוע זה לא שהתפוצץ פה אוטובוס או משהו כזה. אני לא טיפוס חרדתי מטבעי והחיים במדינה הזאת גם ככה לימדו אותי שאנחנו משחקים פה במין רולטה רוסית בכל פעם שיוצאים מהבית ולא משנה לאן".

דוד אורן, יעקב כהן, שמוליק כהן וחיים ביבס. בסיור אחרי הפיגוע ( צילום: אינגריד מולר) 

התושב אבי, ששומע את שיחתנו, נשמע הרבה פחות רגוע: "אני בהחלט חי עם חשש מאז תחילת גל הפיגועים הזה. הילדים שלי לומדים ומסתובבים ברחובות שסמוכים לאתרי בנייה וכולנו ראינו כבר לא פעם ולא פעמיים שיצאו מפגעים גם מבין הפועלים עם אישורי הכניסה לישראל, אלו שאומרים לנו שהם לא מהווים סיכון ביטחוני".

איתו מסכימות גם מיכל ונטע, שתי שכנות משכונת הנחלים אותן תפסנו רגע לפני שיצאו לג'וגינג בטיילת הפארק: "לפני כמה שבועות כשהיה את שיא גל הטרור", אומרת נטע. "בעירייה פרסמו שהם עשו כל מיני צעדים ביטחוניים כמו מחסומים וכולי, אבל כולנו יודעים שזה לא באמת מספיק. אם ביבס רוצה למנוע את מה שבטוח יקרה מתישהו, שזה פיגוע בו יירצחו תושבי מודיעין, הוא חייב להפסיק לתת לפועלים מבית סירא וכל הכפרים האלה להיכנס לעיר. גם אם זה ייצור בעיות עם הבנייה של הדירות החדשות".

סיפרה התושבת עלית: "הילדים שלי עוד קטנים ונמצאים בגני הילדים בשכונה ושם בכלל אין שומרים. יש את הקודן ששמו בשערים, אבל תכל'ס, מי מונע ממחבל לטפס מעל הגדר או משהו כזה? מי יכול להבטיח לי היום שלילדים שלי לא יקרה כלום במרחק מטר מהבית? אני ממש לא רגועה ולא חושבת שמישהו עושה את כל מה שאפשר בשביל למנוע את הרגע בו מישהו כאן יירצח".

גם ברשתות החברתיות הרוחות היו מעט סוערות בשעות שאחרי. בתוך דקות ספורות מרגע היוודע האירוע כבר העלו גולשים את המבזקים הראשוניים מכלי התקשורת הארציים, ולאחר מכן את הידיעות שעסקו באירוע. התגובות, כמו בכל פעם בה עולה הנושא הביטחוני לדיון ברשת, היו חצויות. יש את הגולשים שמביעים חרדה, יש את אלו שממהרים לקפוץ על ההזדמנות ולטעון מחדש כי יש לאסור על כניסת פועלים פלסטיניים לעיר ויש את אלו שמנסים להרגיע את האווירה ולשמור על פרופורציות. 

בתמונה: אתר הבנייה דקות ספורות אחרי האירוע ( צילום: אינגריד מולר)