סאגת משפטו של הרב יעקב צ'יקוטאי נגד עיריית מודיעין ומשרד הפנים מסרבת לגווע. לפני מספר חודשים פסק בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב נגד צ'יקוטאי בתביעתו לקבל הפרשי שכר והכרה במעמד כרב העיר מודיעין, תביעה שהגיעה לסכום של כ-1.7 מיליון שקל. מיד כשהתברר כי צ'יקוטאי הפסיד מיהרה פרקליטתו להגיב בשמו כי הוא יגיש ערעור על הפסיקה לערכאה גבוהה יותר ואכן בחודש פברואר הגיש צ'יקוטאי את הערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים. פתיחת הדיונים בערעור המסקרן נקבעה לעוד עשרה חודשים – מרץ 2018.
כמעט חמש שנים נמשך המשפט שבו תבע צ'יקוטאי, הרב של מכבים-רעות, את עיריית מודיעין. המשפט הזה היה על תארים, כבוד ובעיקר כסף. צ'יקוטאי רצה הכרה כ"רב עיר" על כל המשמעויות הכספיות הכרוכות בכך, כולל השוואת שכרו לרב העיר הרב אליהו אלחרר. הוא נימק את התביעה בכך שאיננו "רב רובע" או "רב שכונה" וכי הוא מבצע עבודה של רב עיר.
העירייה התנגדה לתביעתו (שהיתה אמורה לעלות הרבה מאד כסף למשלם המיסים). צ'יקוטאי לקח את העניין לבית הדין לעבודה ותבע במצטבר 1.7 מיליון שקל. הסכום שמשקף את "שוויו" לאורך כל התקופה שבה קיבל לטענתו שכר נמוך מדי.
השופטת רוית צדיק מבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, שבפניה התנהל התיק, דחתה את כל טענותיו של ציק'וטאי, תוך שהיא חושפת בפסק הדין את המתרחש בעיר בתחום הדת. ובמיוחד – מה המשמעות של קירבה וייחוס משפחתי לאנשים כגון אריה דרעי והרב המנוח עובדיה יוסף, שהרב צ'יקוטאי נשוי לבתו.
ביולי 2012 הגיש צ'יקוטאי תביעה נגד עיריית מודיעין, משרד הפנים ומשרד הדתות, בה טען כי "הינו מופלה לרעה מבחינת תנאי שכרו אל מול הרבנים הנוספים המכהנים בעיר מודיעין מכבים רעות, (הרב לאו והרב אלחרר)" . בכתב התביעה הדגיש הרב צ'יקוטאי כי "אף שמעמדו בפועל הינו כשל רב עיר, הוא אינו מתוגמל בהתאם לכך". הוא טען כי יש להשוות את תנאי שכרו לתנאי שכר של רב עיר שמקבל שכר בסך של 31,394 לחודש, לרבות תוספות השכר מכוח תפקיד רב עיר. כמו כי נטען שהינו זכאי לתשלום הפרשי שכר כאמור באופן רטרואקטיבי (7 שנים) וכן לפיצוי בגין עוגמת נפש בסך מאה אלף שקל. צ'יקוטאי גם טען כי עיריית מודיעין מעכבת את קיומו של הליך בחירות בעיר ולכן היא מנועה מלטעון כי הוא לא נבחר לרב עיר ואינו זכאי לזכויות כרב עיר.
בפסק הדין כתבה השופטת: "התובע לא נבחר לתפקיד רב עיר ולא מצאנו כי יש בטענות הנוספות אותן העלה כדי להצדיק את טענתו, על כל המעמד והזכויות הנלווים לכך".
עכשיו יצטרכו שלושת דייני בית הדין הארצי לעבודה לדון בעניין ולהחליט לגבי עתידו המקצועי של הרב צ'יקוטאי. אגב – מעבר לדיון בבית הדין הארצי לעבודה, אין לרב כבר אפשרות ערעור נוספת והמוצא היחיד העתידי הוא הגשת עתירה לבג"צ נגד העירייה.
בתמונה הרב יעקב צ'יקוטאי. ניפגש במרץ 2018 (צילום ארכיון)
