מגיל 17 מחכה אלויה שיר לפרסום ולפריצה הגדולה * היא התקבלה ל"דה ווייס", ואחר כך גם ל"כוכב הבא", אבל ברגע אחרון קיבלה סימן מבורא עולם לוותר על התהילה, ואף לסרב להצעת הנישואין שקיבלה 

היא רק בת 24, אבל רבים מכם בוודאי מכירים את השירים שלה, גם אם אין לכם מושג שזו היא. היא התקבלה ל"דה ווייס" ול"כוכב הבא", אבל גם אם תנסו להיזכר בה לא תצליחו, למרות שהשיר שלה ביוטיוב זכה למיליון צפיות. זהו סיפורה הלא שגרתי של אלויה שיר.  

זאת אני

אלויה ליאן שיר ממודיעין, היא האמצעית מבין חמישה אחים שלכולם שמות מקוריים מהתנ"ך (ענווה, שוהם, יהוא, ובניהו) וכולם נולדו בהפרש של שנה זה מזו. "נולדנו בנס", היא אומרת "הרופאים אמרו לאמא שלי שיש לה בעיית פריון, ולאחר ייאוש ניסתה את הדבר האחרון, ללכת לרבי מלובביץ' עליו השלום. הוא נתן לה ברכה ואמר לה שהכל בסדר וההריון ייקלט בעוד שלושה חודשים, וכך היה.."  

היא למדה בעירוני ב', ולמוזיקה הגיעה לראשונה בכיתה ח', כששרה עם חברים בבית הספר וחברה החמיאה לה. רק אז הבינה את מה שהמורה שלה מכיתה ו' הבינה כבר מזמן: שיש לה את זה. "התחלתי לשיר קאברים לשירים של זמרים מוכרים. הייתי כותבת להם מילים ושרה. אחי היה מקליט אותי במחשב הביתי. בהמשך התחלתי לשיר שירים מקוריים שלי ולשלוח אותם לאנשים באייסיקיו. השירים התגלגלו, ובגיל 16 וחצי חברה התקשרה אלי ושאלה אותי אם אני יודעת ששיר שכתבתי, "מוקדש רק לך", שהקדשתי בזמנו למישהו שיצאתי איתו חמש שנים, נמצא ביוטיוב. נכנסתי לאתר וגיליתי שיש לו 200 אלף צפיות. ידעתי שהשיר עבר בין אנשים ושהוא מוכר, אבל לא היה לי מושג כמה הוא תפס. התברר שמי שהעלה אותו לא ידע מי המבצעת ומה שם השיר, ולכן קרא לו "איך בקלות בך התאהבתי". בגלל שבקובץ המקורי היה כתוב "סופי", כי זו הייתה הגרסה הסופית של השיר, חשבו שלזמרת קוראים סופי. היום הוא כבר הגיע לכמעט מיליון צפיות. מגיל 17 אני במלחמה על ההכרה, שיידעו שזו אני."

בגיל 17 החליטה לנסות להגשים את חלום התהילה, ונרשמה לאודישנים לכוכב נולד. "לא התקבלתי. הסגנון שלי היה אז מזרחי דכאוני. שנתיים רצופות ניסיתי ללא הצלחה, ואז בשנה השלישית הסגנון שלי השתנה. התבגרתי. החלטתי לנסות ללכת לתבורי'ס. התקבלתי והגעתי עד לשלב חצי הגמר. זו הייתה חוויה מדהימה והרגשתי מעולה. פתאום היו לי המון מעריצים, הכירו אותי. כשזה נגמר החלטתי להמשיך וללכת על זה בכל הכוח. המשכתי לכתוב ולהלחין ובגיל 22 הלכתי לאודישנים ל"דה וויס". התקבלתי, אבל בניגוד לאחרים שמתקבלים וחותמים על החוזה בלי לקרוא, אני ואבי, שהוא  עורך דין, קראנו את החוזה והבנו שאם אחתום על זה אהיה משועבדת להם. ויתרתי על זה."

בגלל המלחמה האחרונה

כשפרץ בקיץ שעבר מבצע "צוק איתן" הבינה אלויה שיש בעולם יותר מתהילה ופרסום, והתחילה לנסות למצוא את האמת. "מעולם לא שמעתי אזעקה של מלחמה. ראיתי מה קורה בדרום, אבל עד שהרגשתי את זה לראשונה לא הבנתי מה זה. הרגשתי שקורה משהו מפחיד ואני צריכה למצוא את האמת. למה שונאים אותנו? למה קורים ליהודים כל הדברים הנוראיים האלה? התחלתי לחפש ולברר, להבין את ההיסטוריה שלנו עם הפלסטינים. כאב לי על האחים שלי שמתים במלחמות. יצאתי להפגנות והתחלתי לדבר עם אנשים שארגנו הפגנות. יצאתי להפגנות בעד החיילים, בעד השמדת הטרור ושם הכרתי את בן הזוג שלי. שנה לפני כן לא האמנתי שאני אהיה עם בחור כזה. ציצית בחוץ, חרדי סטייל ברסלב, זו הייתה פעם ראשונה שאני מדברת עם אחד כזה. הרגשתי כאילו אני מדברת עם חייזר. התחברתי אליו על רקע הדעות הפוליטיות. הוא הציע לארגן עוד הפגנה. בפועל הוא רצה שניפגש. אני הייתי עם גופיה ומכנסיים ולא הבנתי מה הוא עושה איתי, כשהייתה בינינו כימיה ממש טובה ניסיתי להבין איך ממשיכים. אני חיית מסיבות, תל אביב, אלכוהול, והוא אחר. המשכתי לחפש. פתאום התחיל האיום של דעאש. התיישבתי מול האינטרנט וחיפשתי. איכשהו מכל זה הגעתי ליהדות. היום הדרך ברורה לי. אז זה היה נראה לי מקרי. פתאום הבנתי מה זה להיות יהודייה. יש לי מהות. הגעתי לאמת. אני לא רק מישהו שאוכל ושותה."

להסתכל לאמת בעיניים

במקביל לתהליך ההתחזקות ההדרגתית, הלכה אלויה לאודישנים של התוכנית "הכוכב הבא" והתקבלה. "מאודישן לאודישן התחזקתי עד שהגעתי לאודישן האחרון כשכבר שמרתי שבת ממש והתחזקתי. שלושה ימים לפני הראיון עם אסי עזר חשבתי לעצמי שאני מתחזקת, אבל במקביל קול באישה ערווה. אני אעשה צחוק מעצמי? מבורא עולם? חבר שלי ישב לידי וחיפש את המקור למצווה באינטרנט. הוא השאיר את המחשב פתוח ויצא. חשבתי אם להסתכל או לא. יצר הרע כמעט גרם לי שלא, אבל עברתי עליו, הסתכלתי, ראיתי והבנתי. החלטתי ללכת בכל זאת לראיון ולחשוב על זה. אסי עזר שאל אותי אם מותר לי לשיר בפני גברים. אמרתי שאני לא אשיר שירי נאצה אלא אקח את זה לכיוון של קדושה. עבדתי על עצמי בעצם. ההפקה מאוד אהבה אותי וכולם היו נחמדים אבל כשהגעתי הביתה הרגשתי צבועה. חבר שלי הציע לי ללכת לרב אמנון יצחק ולשאול אותו מה לעשות. הלכנו, ואישרו לנו להגיע למדרש ולדבר איתו אחרי. הגענו לשם, הוא היה שם והכניס אותנו למשרד שלו באופן מפתיע. בדרך כלל זה לא ככה. הוא הסביר לי בפירוט למה לאישה אסור לשיר בפני גבר. הייתי גם בהתלבטויות נוספות לגבי החבר שלי ושאלתי גם על זה. זה היה ביום חמישי ואמרתי לעצמי שאני חייבת סימן מבורא עולם כדי שאדע מה לעשות עם הבן זוג שלי ועם השירה. כל כך חיכיתי לפרסום  הזה. הגעתי למצב שאני יותר חזקה מהחבר שלי. כבר היו חיכוכים והרגשתי שזה לא נכון ואני רוצה ללכת עם בורא עולם עד הסוף. אם צריך ללכת מהחבר ומהשירה אז אני עוזבת. ביקשתי סימן מבורא עולם. ביקשתי סימן על טבעי".

זה הכל מלמעלה

את הסימן לו חיכתה קיבלה אלויה ביום שישי: "קרה משהו שהרבה לא יאמינו לו, אבל חייבים לפרסם את הנס. זו הייתה תקופה קשה עבורי. שנים חיכיתי לפרסום. שנים חיכיתי לרגע שבו אוכל להגיד מול כולם שאני שרתי את השירים, שאין "סופי" ואין כלום. עד שהגעתי לזה נתתי הכול בידי בורא עולם. זו החלטה ממש קשה. זה לוותר על הופעה בפריים טיים של ערוץ 22. החבר שלי יצא לבית כנסת ואני נשארתי בבית. התארגנתי לשבת ופתאום הרגשתי שמישהו נמצא איתי בחדר. תחושה הזויה. כשסיפרו לי דברים כאלה לא האמנתי לזה, ופתאום אני חווה את זה. נכנסתי למקלחת ושוב הרגשתי את זה. לא היה לי נעים להתלבש. ההרגשה המשיכה והרגשתי צורך לשיר לבורא עולם לפני הארוחה ולפני שהחבר חוזר. שרתי "לך דודי" והרגשתי מחוברת כל כך. ביקשתי סימן עכשיו, גם לגבי השירה וגם לגבי בן הזוג. כשהחבר חזר, עשינו קידוש, ישבנו על הספה והוא התחיל לדבר על חתונה. אמרתי לו שאני רוצה אבל… התכוונתי להגיד שההורים לא יסכימו, אבל פתאום כוס הקידוש נפלה בלי שהייתה בה אפילו טיפת יין. כשזה קרה הסתכלתי על הכלבה שלו שישבה על הכורסה והיא מיד הסתתרה מתחת לשולחן מתה מפחד והסתכלה בפחד נוראי על הכיוון שממנו הכוס נפלה. הרגליים שלנו היו על הספה בכלל. זה היה הזוי. פתאום הבנתי שזה הסימן שביקשתי. באותו רגע זלגו לי דמעות. כשכוס קידוש נופלת אין חתונה. היה לי ברור שזה הסימן. היה לי ברור שקל וחומר שזה גם לגבי הקול באישה ערווה. חכמים אומרים שכשאדם רוצה לחזור בתשובה בורא עולם הולך לפניו ומפנה לו את הדרך ונותן לו סימנים. ישבתי בשבת והחלטתי לוותר על הכול בשביל בורא עולם. אם אני צריכה לשמור נגיעה ולחבר שלי זה קשה אז אני אעזוב אותו. התפשרתי איתו על המון דברים. הוא היה בן 31 והיו לו חיים לא קלים. כשזה הגיע לכוס שנפלה הבנתי שזו סייעתא דשמיא ושאסור לי להתפשר. ביום א' שלחתי להפקה מסרון ובו אמרתי שאני אאלץ לוותר בגלל ההתחזקות שלי. כבר היה להם תאריך שבו אני אמורה להופיע. הודעתי להוריי. הם קיבלו את זה קשה. חשבו שהשתגעתי. היו בטוחים שהחבר גרם לזה. העניין שכבר הייתי יותר מחוזקת ממנו. זו לא תחרות כמובן, אבל הייתי במקום אחר."

לא מעט לחץ הופעל עליה מכל הכיוונים, אבל אלויה לא ויתרה  והמשיכה עם האמת שלה. "הם ניסו לשכנע אותי ונתנו לי דוגמאות של בנות דתיות ששרו שם. הם לא יודעים שנרשמו על קול באישה ערווה המון דברים עמוקים. גם בת דתייה שהולכת לשם, לא עושה את זה בשביל בורא עולם. אנשי תקשורת שרואים אישה דתייה רואים את זה כטרף, שיקולי רייטינג, לא ממקום רע, אבל ההשלכות הן רעות כי בנות אחרות לוקחות מזה דוגמה. בגללן יש כל מיני כתות הזויות כמו נשות הכותל. אלה דברים שנגרמים בגלל התקשורת. התורה היום הגיעה למצב שאנשים לא מבינים את האמת ואיפה האמת. מה שהנשים האלה עושות זה לא נכון. הן חוטאות ומחטיאות. הן נותנות דוגמה לבנות תמימות בדת שחיו בבית דתי ולא חקרו אלא הלכו כעיוורות, אבל אומרים דע את ה' אלוקיך. אתה צריך לחקור ולבדוק. אם לא תחפש לא תדע שאני קיים אבל מי שמחפש יגלה את האמת. ההורים חטפו סטירה אבל אני הלכתי עם האמת עד הסוף. ב"כוכב הבא" אין חוזים. הכול פתוח. זה היה פיתוי שהיה קשה לי לסרב לו, אבל הגעתי לאמת ואמרתי לא."

תסבירי מה מהות האיסור של קול באישה ערווה?

"הגבר שונה מהאישה ביולוגית. החשיבה וההתנהגות שונה. נשים צריכות להתחבר למקור שלהן. מעבר לשוני הביולוגי, יש תאוות שונות. גבר חושב 90% מהזמן על מין. אישה לא. אישה חושבת על כמה לא טוב לה ומחפשת על מה להתלונן. הקול משתנה כששרים, אבל המנעדים יוצאים משורש הנשמה בזמן השירה, וזה חשוב להבין. בשירה הנשמה היא ששרה דרך הגוף והתאוות יוצאות על גבי המילים. הדברים האלה יכולים להביא לכך שגבר נקשר לאישה בזמן שירה וזה יכול להביא לעניינים בעייתיים. גם אישה ששרה על ענייני קדושה בצורה טהורה, גבר עלול לגלות פתאום שהוא חושק באישה ששרה בגלל צבע הקול שלה, למרות שלא רצה, זה האיסור. אני סולדת מהמחשבה שגבר יחטא בגללי. אני חטאתי בעבר והיום אני עושה תשובה על זה, השם ישמור. אני סולדת מזה וגם אם יש נשים דתיות ששרות ונחשפות לזה, עדיף להימנע מהחטאת הרבים".

אבל הרומן של אלויה עם  המוזיקה עדיין לא הגיע לקצו. בעודה מחפשת עבודה נתקלה אלויה בביה"ס של יואב גרא. "אחרי חודשיים בערך ישבתי וחיפשתי עבודה. אף פעם לא הייתה לי בעיה למצוא עבודה ופתאום אני שולחת כל יום קורות חיים כמו משוגעת במשך חודשיים ואין טלפונים. החלטתי לבקש מאבא שלי לעזור לי בשכר לימוד כדי שאוכל להתחיל ללמוד. התחלתי לחפש לימודי מוזיקה, והלכתי לביה"ס של יואב גרא. אחרי מספר ימים קיבלתי הודעה מלשכת התעסוקה שהודיעה על קורס מטעם משרד התמ"ת בעריכת סאונד בהשתתפות עצמית של 600 ₪ בלבד. תפסתי את הראש ולא האמנתי. הייתי כל כך מאושרת. בנאדם שחוזר בתשובה רואה את ידי ה' בכל הדברים הללו. קיבלתי הפניה ויום למחרת הלכתי לשם וגיליתי שזה אותו ביה"ס של יואב גרא."

אדם חילוני יגיד שאלו צירופי מקרים.

"ידי ה' בכל דבר. אנשים דתיים אומרים שאני ב"אורות" שתכף זה יירד לי ואני אחזור להיות "כופרת עם כיפה", מה שיש היום הרבה. אני רואה את זה אחרת. מי שמחפש את האמת מוצא אותה. אין רע בעולם הזה. הכול מוביל אותנו לטוב. צריך להודות לבורא עולם על הכול. אפילו על האוויר, על היופי שנתן בעולם. בנאדם עובר תאונה, הלכה לו רגל, שיודה שלא מת."

מה את מתכננת לעשות אחרי הלימודים?

"אחרי הלימודים אשתמש בידע שאצבור במטרה להופיע. רק מול נשים ונערות. אם אדם מבקש מעמקי ליבו זה יקרה. אני רוצה לזכות את הרבים ולשיר לנשים ונערות ולעזור להן להתחבר. אני לומדת לנגן בפסנתר משמיעה. אני אקים אולפן ביתי ואקליט את עצמי ואפתח את זה כמה שיותר רחוק ורחב בארץ ובחו"ל. יש בי משהו מיוחד שאני חייבת לפתח ולהתמיד בו."

עד שתגיע לעולם כולו, מתנדבת אלויה ומופיעה בפני נשים המשתתפות בסדנאות של "הידברות" של  הרב זמיר כהן.

( צילום אינגריד מולר)