שירותי הכשרות במודיעין עומדים בפני רפורמה, הצפויה בעיקר להביא להוזלתם. כלומר – ירידה בתעריפי פיקוח הכשרות שמשלמים בעלי העסקים בעיר למשגיחי הכשרות. בימים אלה עוסקת המחלקה לשירותי דת בעיריייה בדיונים פנימיים בסוגיית הכשרויות, כשבמרכז ניצבת השאלה: כמה צריכים לשלם בעלי העסקים שמוכרים מזון עבור עבודתם של משגיחי הכשרות ששולחת החברה הזכיינית לפקח על המטבחים והמזון.

ברוך בוחניק, חבר המועצה ומחזיק תיק שירותי הדת, מבטיח "שינויים מרחיקי לכת". לדבריו "אין שום סיבה שבעלי העסקים בעיר שבתחום המזון ושיש להם כשרות, וכאלה יש כמאה ועשרים עסקים, ישלמו כל כך הרבה עבור עבודת המשגיח שלפעמים הוא נמצא בעסק מספר שעות בשבוע בלבד".

איפה זה עומד כרגע?
"הנושא כרגע נמצא בדיונים במחלקת שירותי הדת, כשגם ראש העיר תומך ברפורמה שאנחנו מציעים, וגם כמובן רב העיר הרב אליהו אלחרר, שנתן את ברכת הדרך למהלך".

מהו עיקר הרפורמה?

"השינוי הראשון הוא  לרכוש מערכת ברקוד כשרות שתעזור לאכוף את החלטות הרבנים ולהקל על העסקים. בימים אלה נעשית בדיקה של הגורמים הרלוונטים כדי לאשר את המערכת. אני מקווה שהחל משנה הבאה נוכל להטמיע את המערכת וזאת כדי לאכוף ולשפר את ההשגחה ואת המעקב  ובנוסף להקל את העלויות על בעלי העסקים שיצטרכו לשלם רק על השירות שקיבלו ותו לא".

ומעבר לעניין הטכני?

" מאחר שמשגיחי הכשרות לא באים מקרב עובדי העירייה אלא מטעם זכיין פרטי,  אנחנו מתכוונים להנהיג שיטת תשלום חדשה שעל פיה בעלי העסקים ישלמו למשגיחי הכשרות את עלות שכר עבודתם, עבור שעות העבודה בפועל שהם היו בעסק. לא כמו היום, כשמדובר בתשלום שלא משקף את מספר השעות שהמשגיחים עבדו".

וזה יוזיל את העלויות?

"ודאי. אני מעריך שהרבה יותר עסקים שכיום אינם כשרים ירצו בשיטה החדשה לאמץ לעצמם את תעודת הכשרות. זה יהיה כדאי להם".

כמה משגיחי כשרות עובדים היום בעיר?

"יש היום שמונה משגיחי כשרות שבודקים כמאה ועשרים בתי עסק שיש להם תעודת כשרות ועוד מפקח כשרות אחד. המשגיחים הם עובדים חיצוניים של החברה שזכתה במכרז לבצע את ההשגחה, אבל אני נמצא בתהליך בדיקה כדי להפוך את המשגיחים לעובדי עירייה מהמניין וזה יהיה חלק מהרפורמה בכשרויות בעיר".

והכשרות עצמה, במה השינוי יתבטא?

"אנחנו מכניסים ברקוד שיופיע בכל תעודת כשרות, כך שלקוח שחשוב לו לדעת מהי רמת הכשרות של בית העסק והאם התעודה שתלויה במסעדה בכלל בתוקף, יוכל בעזרת הסמארטפון שלו לגשת לתעודה ולסרוק את הברקוד שעליה ואז ולקבל על מסך הסמארטפון שלו תמונה מפורטת של רמת הכשרות, האם היא מהדרין או של הרבנות, או בד"צ והאם התעודה בכלל בתוקף, או שהיא נשללה מסיבות כלשהן, הלקוח יידע ברגע אחד אם הוא יכול לאכול במקום או שעליו לעזוב".

אולי כדאי בכלל להקים מועצה דתית במודיעין?

"יש קריטריונים ברורים להקמת מועצה דתית וזה תלוי במספר התושבים, אבל אנחנו בהחלט יכולים לקבוע שמשגיחי הכשרות יהיו עובדי העירייה ואני שואף לכך שהם יעברו למעמד של עובדי עירייה. יש במודיעין תשעה משגיחי כשרות ומפקח כשרות שהוא כבר עובד עירייה, כך שזה לא מסובך".

אנחנו נכנסים השבוע לשנת שמיטה, איך העיר ערוכה?

"שנת שמיטה היא שנה מאד מורכבת מבחינת כשרויות, חקלאות, גידולי פירות וירקות וטיפוח הגינות. ועל מנת שלא תצא תקלה תחת ידינו, אני שמח לבשר לתושבי העיר על הקמתה של 'ועדת השמיטה' של העיר מודיעין, שהוקמה ביוזמת רב העיר, הרב אליהו אלחרר. חברים בה הרב שלמה סובול, הרב אליהו מלול, הרב ליעד אוריין והרב שמעון בצלאל".

מה השתנה בתחום הדת מאז נכנסת לתפקיד?

"הרבה דברים. למשל בתחום ניצול תקציב הדת: בשנים עברו המחלקה מעולם לא הגיעה לביצוע כולל של התקציב ונרשם אי ניצול מצטבר של כמיליון ש"ח בארבע שנים האחרונות, לעומת זאת היום אנו ברבעון השלישי וכבר ניצלנו– 75% מהתקציב השנתי".

מה עוד?

"בשנה האחרונה לאחר שהתרעתי על ליקויים קיימים בקדנציה הקודמת וחלקם עלו בביקורת המבקר, הושג תקציב ע"ס 130 אלפי שקלים ממשרד הדתות  כדי לשפר ולשפץ את המיקוואות. במקביל  ביקשנו דו"ח בטיחות רשמי מהגורמים העירוניים, דו"ח זה נשלח בחודש ספטמבר השנה. אנו פועלים לתקצב את הנושא ולוודא שמבני הציבור תקינים לטובת הציבור הרחב".

ומה המצב בתחום הרישום לנישואין?

"בשנת 2013 התחלתי בקידום אתר מקוון לרישום זוגות החפצים להנשא, כאשר המטרה היא להעניק: טיפול מהיר ואיכותי יותר בפחות זמן לזוגות המתחתנים, השלמנו את בניית האתר ובימים עלה לאתר העיריה הדף המקוון שמאפשר להירשם לנישואין מול המחשב בבית.  אגב גם בתחום הדרכת כלות עירית מודיעין ומחלקת הרבנות מממנת הדרכת כלות בחינם בשיתוף אירגון לה"ב ובאישור הרבנים, כך שהזוגות שחפצים להינשא מוזמנים להשתמש בשירותים הנ"ל ללא צורך בתשלום".

ראש העיריה הצהיר לאחרונה כי הוא רוצה להרחיב את בית העלמין בעיר

"העיר מודיעין גדלה וגם הערכות בנושא בית העלמין חייבת להיות  בהתאם , כולל דרכי הגישה למקום והנגשה לציבור הנכים/ותיקים. בימים אלו נערכים ברמה העירונית לבניית תוכנית עבודה מסודרת לשנת 2015- 2016 לא רק שנרחיב את בית העלמין אלא גם הפכנו אותו לבית עלמין ממחושב כך שניתן  לאתר נפטרים בעזרת המחשב. בית העלמין כיום ממוחשב באופן מלא והאיתור של הגוש חלקה מהיר ביותר".

מה לגבי מתקני הגניזה?

"מתקני הגניזה של כתבי קודש הפזורים בעיר נרכשו ברובם על ידי הקהילות ולמעשה המימון השוטף נופל על כתפי  התושבים. מאחר שמתקני גניזה זהים לפינוי חומרים מתכלים אחרים החלטתי ביחד עם מנהל מחלקת הדת להעביר את האחריות על הפינוי בתקצוב מחלקת הדת לאחריות של מחלקת ש.פ.ע העירונית ובכך להבטיח פינוי בזמן וגם רכישת מתקנים לצרכים ולגידול הטבעי באוכלוסיה והשכונות החדשות. התהליך הזה יחסוך לקהילות כ-20 אלף שקלים לשנה ובנוסף אנו שוקלים לרכוש שני מתקנים נוספים כדי להבטיח שירות איכותי ויעיל". 

(צילום: אינגריד מולר)