בשנת 2013 חלה עליה דרמטית של 5.8% בכלל המתגרשים בישראל. את הנתונים מסרה הנהלת בתי הדין הרבניים. הנתונים מצביעים על כך שכל זוג שלישי בישראל, אינו מצליח לשמור על נישואיו ומתגרש. כאשר מורידים מהסטטיסטיקה את החרדים ואת הערבים (אצלם אחוזי הגירושין נמוכים בהרבה מאשר אצל החילונים והדתיים לאומיים), מקבלים נתון עגום של זוג אחד מכל שניים שמתגרש בישראל.
מנתוני הנהלת בתי המשפט למחצית הראשונה של 2013 עולה שבכל שנה מוגשים בממוצע לבתי המשפט כ-100,000 תביעות בנושאי משפחה. רובם של תיקים אלו קשור לסכסוכי גירושין, ירושה וחלוקת רכוש בין בני משפחה. הנתונים הללו מוכיחים את מה שכולנו כבר יודעים הרבה זמן, ישראל היא מדינה שכמות הסכסוכים המשפחתיים בה עצומה ושהנושא דורש טיפול מערכתי עמוק.
גם השנה מודיעין ממשיכה "לככב" בצמרת הטבלה עם 149 זוגות שהתגרשו בעיר בשנת 2013. בשלוש השנים האחרונות חל זינוק משמעותי במספר המתגרשים בעיר. בעוד שבשנת 2011 התגרשו 80 זוגות בעיר, הרי שבשנת 2012 התגרשו 110 זוגות בעיר ובשנת 2013 זינק המספר ל- 149 זוגות. "זה הרבה יותר מהגידול במספר תושבי העיר" אומר עו"ד יניב שוורצמן, מגשר שעומד בראש "הבית לגישור" שמפעיל סניף במודיעין.
יחד עם מודיעין נמצאות בצמרת הערים המתגרשות גם תל אביב וראשון לציון, אלא שמודיעין היא הראשונה בדירוג בעליה התלולה מדי שנה במספר הגירושין. נתון נוסף הוא שבכמעט כל תיקי הגירושין במודיעין מעורבת בגידה של אחד מבני הזוג. שוורצמן אומר כי "בעוד שבפריפריה המאפיין לגירושין הן בעיקר סיבות כלכליות, הרי שבמודיעין דווקא רומנים אסורים הם אלה שנמצאים במרכז הפרשיה".
אבל מאחורי הנתונים היבשים עומדת מציאות עגומה שמשפיעה על חייהם של כל התושבים במודיעין וזו המציאות של ילדים להורים גרושים שנפגעים רגשית ונפשית. בקהילה כמו במודיעין בה כולם מכירים את כולם והילדים של כולנו נפגשים בבתי הספר בכל יום, אותם ילדים שהוריהם מתגרשים במאבקי גירושין קשים, לא סובלים לבד. הקשיים של אותם ילדים משפיעים גם על שאר הילדים שבסביבתם. ילד שהוריו מתגרשים בגירושין קשים עלול להפוך לילד יותר אלים פיזית ומילולית. התוצאה של אותה אלימות מושלכת על הסובבים אותו. אלה הם כמובן שאר הילדים שלומדים איתו בכיתה.
מי ישמור על הילדים?
מעיין ביטון, עובדת סוציאלית שמוסמכת לטיפול רגשי בילדים, מסבירה ש"גירושין בכלל הם חוויה קשה לילדים. העולם שלהם מתהפך והמשפחה שלהם כפי שהכירו אותה משתנה. לכן יש חשיבות מאוד גדולה לכך שההורים ישתפו פעולה אחד עם השני וייתנו איזו שהיא יציבות והמשכיות לילדים. במקרים בהם ההורים, במקום לנסות למצוא דרך להיפרד בצורה יפה ובהסכמה, מתחילים במלחמות ובסכסוכים, גם אם הם מנסים להסתיר את המלחמה, הילדים מרגישים שמשהו לא בסדר. הם חווים חרדה, חוששים לעתיד והם חוששים שאולי אחד ההורים יתנתק מהם". לדברי ביטון, הסיכון הוא גבוה לפגיעה בדימוי העצמי של הילדים, להתדרדרות בלימודים, לדיכאון ובמקרים קיצוניים אפילו לפגיעה עצמית.
שוורצמן טוען שאת כל הנזקים הללו ניתן למנוע בהחלטה פשוטה של ההורים, ש"הם לא הולכים להילחם בבתי המשפט ופונים כאקט ראשון וקודם לכל לגישור. הורים שמגיעים לגישור, מצליחים בלמעלה מ-90% מהמקרים להגיע להסכם גירושין סופי שמאגד את כלל היבטים החשובים להורים ולילדים בהסכמה, ומאפשר להם להמשיך הלאה בחייהם ולצמצם בצורה משמעותית את הנזק לילדים".
שוורצמן מספר על מקרה של זוג גרוש ממודיעין שהגיע אליו כדי להסדיר את מערכת היחסים ביניהם לאחר הגירושין. מסתבר שלאחר שבני הזוג חשבו שמלחמת הגירושין שלהם בבית המשפט נגמרה, התגלו ביניהם עוד אי הסכמות רבות שמנעו מהם ומילדיהם להמשיך הלאה בחייהם. אמנם בית המשפט קבע שהילדים יהיו אצל האבא פעמיים בשבוע וכל סופ"ש שני אבל הוא לא קבע באילו ימים זה יקרה. כתוצאה מכך בכל שבוע התפתח ריב גדול בין ההורים, שלא הצליחו להחליט באילו ימים יהיו הילדים אצל האב ובאילו ימים אצל האם. לאחר כמה שבועות של ריבים בלתי פוסקים, התקשרה המורה של הבן הגדול, בן ה-13, וסיפרה להורים שהילד כל הזמן מקלל את חבריו לכיתה בקללות מאוד עסיסיות. לשני ההורים היה ברור שאת הקללות הללו, הילד למד מהם לאחר ששמע אותם רבים.
ההורים הגיעו להבנה שחייבים למצוא דרך לפתור אחת ולתמיד את הריבים ביניהם ולמצוא את הדרך לפתרון קבוע וסופי. בחדר הגישור עלו מספר דרכים יצירתיות לפתור את המחלוקת ולאחר שעתיים בהן כל צד הציג את המגבלות שלו, הם הגיעו להסכמה. מאחר ולשניהם היו אילוצים שמאוד הקשו עליהם להתגמש, נמצא הפתרון על פיו בכל שבוע יהיו ימים אחרים. אבל הימים הללו יחזרו על עצמם כל שלושה שבועות. בצורה זאת שניהם יכלו לראות את הילדים כפי שסוכם ולמנוע את הריבים המיותרים. בנוגע לילד הם הסכימו על כך שקודם כל הם חייבים להפסיק לריב בנוכחות הילדים. הם סיכמו שמותר לריב אבל אם רבים אז הולכים למקום מבודד ולא עושים זאת ליד הילדים. כמו כן הם הסכימו לשלוח את הילד לפסיכולוג ילדים על מנת ויעזור לו להתגבר על הטראומה.
הכן גירושיך לחג
ומה באשר לחגים? לפי שוורצמן, אם אתם מתמודדים עם גירושין ולא כולם רוצים לחגוג יחד, או אם פשוט יש לכם הרבה בני משפחה ואי אפשר לפגוש את כולם בו זמנית, אתם נמצאים בסיכון גבוה להיקלע לסכסוך משפחתי. הפתרון הטוב ביותר למצבים הללו הוא קביעת תור – וכמה שיותר מוקדם יותר טוב. אם את ראש השנה חגגתם אצל משפחת האישה, אז את חג הפסח תחגגו אצל משפחת הבעל. או שנה שנה, זאת בכדי שיהיה ניתן לחוות כל חג בקרב שתי במשפחות. שוורצמן: "תמיד תהיו מוכנים לקונפליקטים. בדרך כלל נוצרים קונפליקטים כשאתם נפגשים עם בני המשפחה. עדיף להיות מוכנים לכך. אין זה אומר שצריך לחפש צרות, אך עדיף להיות מציאותיים. אם מישהו מבני המשפחה תמיד מעיר לכם על איך שאתם נראים, לבושים או שאחיך תמיד אומר בדיחות חסרות טקט, אל תצפו מהם לשנות את התנהגותם; פתחו חוש הומור לגבי זה והזכירו לעצמכם את הדברים שאתם כן אוהבים בהם".
(צילום: Simonpor)
