"שנאה, זעם, כאב – קשה להאמין שזוגות שאהבו פעם כל כך והקדישו את זמנם ומרצם להעניק ולאהוב, מקדישים עתה את כל מרצם לפגוע ולהכאיב", כך אומר עו"ד בועז גורק (46), המתמחה בדיני משפחה והמלווה לא מעט זוגות במודיעין ומחוצה לה בתהליך פרידתם.

גורק מכיר את הנושא אישית – כילד להורים שהתגרשו בהיותו  רק בן תשע: "הורי ניהלו מאבק גירושין קשה שהכאיב לי והותיר בי צלקות, לכן אני יודע היום שצריך לנהוג במשנה אחריות. מה שאני עושה בא מתוך החוויות הקשות שהיו לי בעבר".                                                  

 גורק מעיד על עצמו כמי שגישתו האנושית לסיפור הגירושין, ולכל מה שנילווה אליו, משליכה על כל ההיבטים האחרים בתהליך. כך  לדוגמה, בכל הנוגע להתנהלות מול הילדים במשפחה.  

"אני רוצה להיות עוגן לאותם אנשים בעת פרידה, מעבר לתפיסה המשפטית ולהבנה של החומר, שירגישו בטוחים במשך אותו מסע לא קל שצריך לעבור בתהליך הזה. בהתחלה התביישתי בעובדה שאני נחמד מדי, גם  בהתנהלות מול לקוחותיי, כי הדימוי של עורכי דין  לגירושין הוא של נוקשות. כיום הצלחתי להפוך את הנחמדות שלי ליתרון משמעותי".   

לגלות רגישות – וחוכמה

"אנשים חייבים להיות מחוברים לכאב, ולא רק להסתכל על מקום טכני. זה כל כך חשוב! פגיעה של ילדים בהליך הזה, כשלא נזהרים והולכים כמו פיל בחנות חרסינה, כשרוצים לממש את האינטרסים האישיים. צריך לראות את הנפשות הנוספות שפועלות פה, לגלות אמפתיה ורגישות, בלי קשר למאבק בהיבטים של רכוש ומשמורת, להיות מחובר לאותו מימד אנושי, כי ילדים הם גם בני אדם".

גורק מספר כי קיים תהליך חדש שמוגדר 'גירושין בשיתוף פעולה', שנמצא עדיין בחיתוליו ואינו  מוכר למרבית הציבור בארץ אך צובר תאוצה אדירה בחו"ל. בהליך מעורבים עורכי דין, פסיכולוגים וכלכלנים, שיושבים עם בני הזוג ומנסים להסדיר את כל צורכיהם ללא התערבות בתי המשפט. גורק מייחל שהתהליך יתפוס תאוצה גם בארץ, בעיקר בכדי להביא זוגות לפרידה ללא טלטלות שיעיבו על יחסיהם העתידיים, שלא בהכרח מסתיימים כשהנישואין מסתיימים, במיוחד אם יש ילדים משותפים. גורק ,נשוי 11 שנה "באושר רב", כהגדרתו, מנתח את המקרים של זוגות שמחליטים להתגרש: "אין זוג שדומה למשנהו. המוטו שלי הוא שלכל זוג שמתגרש יש צרכים שונים, ד.נ.א שונה, אינטרסים שונים. יש שבאים מתוך כעס וזעם ופחד, עם בטחון עצמי רב או לא. תפקידי הוא להעניק ליווי אנושי חם לכל אחד ואחת שפונים אלי בתהליך הקשה הזה. חשוב לי להיות משפטן מוצלח – אך גם לספק תמיכה ללקוחותיי, מישהו שיהווה עבורם עוגן בהליכי הפרידה".

 האם יש משהו שמייחד את אוכלוסיית המתגרשים במודיעין?

"לא הייתי מעיד על העיר כמיקרוקוסמוס של החברה הישראלית, כי למרות היותה עיר מעורבת של חילונים, דתיים, ועולים חדשים, שחיים יחדיו בהרמוניה, אני סבור שרוב התושבים משתייכים למעמד הבינוני, בעלי משפחות, אנשי היי-טק ומקצועות חופשיים, ורובם עובדים שעות ארוכות מחוץ לעיר. יש כמה סוגים של מקרים שהגיעו אליי: זוגות שמגיעים עוד בשלב הראשוני, כאשר נתקבלו במקרה אלימות קשה במיוחד בביתם, ומתוך מצוקה ודחיפות בטיפול, ומאידך ישנם רבים – ואולי זה מה שמאפיין את תושבי מודיעין – שאינם נמצאים  כלל במצוקה או בדוחק כלכלי, ופונים אליי מתוך תחושה פנימית שאין עתיד למערכת הזוגית ביניהם. אין סבל מסוים שניתן להצביע עליו, אלא רצון לחיים טובים יותר. לדוגמה: זוג שחי ביחד, יש ביניהם אפילו מערכת יחסים זוגית, אבל מצד שני הם מספרים שהם לא מדברים מלבד על נושאים  ענייניים. הם  מעידים שהם מנהלים את הבית כמו עסק משותף והם חולמים עדיין על אהבה אמיתית ומרגישים חוסר ביחסיהם, מעין שגרה מעיקה. למעשה הרבה מהזוגות היו ממשיכים בקשר, אבל אנשים רוצים הרבה יותר ממסגרת נישואיהם. לדעתי, מי שסבור שאושרו תלוי באדם אחר או בבן זוגו, לא יהיה מאושר".

האם במקרה של בגידה , הצד שבוגד תמיד 'משלם'?

"כמעט תמיד בן הזוג הבוגד נתפס כ'רע,' ואילו לנבגד נעשה עוול גדול המתחיל בתחושת עלבון ובאומללות ויכול להגיע לשנאה תהומית ורצון לנקמה, אם אפשר 'מתוקה', שבאה  לידי ביטוי בתביעות עבות כרס, במטרה כמובן להביא את הבוגד לשלם על מה שעשה. האם בפועל זה קורה כך? ייצגתי גבר שהיה נשוי כ-22 שנה, בכיר ומשתכר היטב. הכנסתו הנכבדה פתרה את האישה מכל צורך לעבוד. לבני הזוג היה בית יפה בבעלותם ושתי בנות בגירות. האב תפקד כאיש משפחה למופת, כלפי חוץ המשפחה נראתה ככל משפחה נורמטיבית, אבל הייתה בעיה קטנה. עבודתו חייבה אותו לשהות פרקי זמן ממושכים מעבר לים, והתברר שהייתה לו בת זוג בחו"ל, ולא זו בלבד, אלא שממערכת יחסים זו  נולדה גם ילדה. האיש דאג להעביר מדי חודש סכומי כסף לבת זוגו ולבתו בחו"ל. הייתה לו שם דירה יפה ומרווחת בשכירות, וכך התנהלה משפחתו השנייה במשך עשור, כאשר בת הזוג בארץ לא ידעה דבר מכל זה והאיש ניהל  חיים כפולים. לימים התברר הדבר לאשתו החוקית בישראל. קשה לומר שהיא שמחה לקבל את הבשורה. האיש מצא עצמו במשרדי כאשר באמתחתו תביעות עבות כרס למזונות, גירושין וחלוקת רכוש. לבסוף האיש רכש את חלקה של האישה בבית, מעט החסכונות שצבר חולקו בין בני הזוג, והאישה נותרה עם שוויו של חצי בית בלבד. לאיש, אשר היה בעל עמדה בכירה והכנסה גבוהה ובטוחה, לא היה כל קושי להמשיך בחייו, ולמעשה הגירושין היוו עבורו פתרון לבעיותיו. מאידך, האישה, שהייתה רגילה לרמת חיים גבוהה ומכובדת, והיא זו שיזמה את הליכי הגירושין, נותרה כמעט ללא כלום וללא מפרנס. הסיפור הזה בא למעשה להמחיש טעות שהרבה בני/בנות זוג שניכוו מבגידה עושים בפועל, וכך קורה שהם מביאים על עצמם לעיתים מזומנות יותר נזק מתועלת עקב התנהלות שגויה. בדרך כלל ,כשאנו מגלים שבן /בת הזוג אינו נאמן לנו, אנו מקבלים עצות שונות ומשונות, ייעצו לנו להגיש תביעות ,להילחם, לפגוע, להתנקם. אך התוצאה המשפטית והמעשית עלולה בסופו של יום להסב הרבה יותר נזק מאשר תועלת".

האם זה תמיד נכון?
"לדעתי כן, ואתן דוגמה נוספת: לקוחה גילתה כי בעלה בוגד בה ומנהל רומן אינטנסיבי עם חברתו לעבודה. גם כאן בעלה מתפרנס היטב ולאישה כמעט ולא  היו הכנסות משל עצמה. הכנסת בעלה העניקה לה ולילדים חיים טובים. במקרה שכזה גירושין בדרך הרגילה היו מותירים אותה ואת משפחתה בקשיים כלכלים משמעותיים. אם הייתי מגיש בשמה תביעות כמקובל לבית המשפט או לבית הדין הרבני, הסיפור היה מסתיים כמו הסיפור הקודם – לאחר מאבק ארוך, ממושך ויקר, שהיה מסב נזק רב לכל המעורבים. הצעתי לה לפעול בדרך אחרת, אמרתי לה:  'בסוף השבוע הקרוב תגידי לבעלך את כל מה שאת יודעת אודות כל מעלליו, תשתפי אותו בתחושת הכאב והזעם שלך ותגידי לו שראוי להיפגש אצלי, כדי להגיע להסדר שיבטיח את עתידך ועתיד משפחתו'. בני הזוג נפגשו אצלי והגיעו להסדר המבטיח את זכויות האישה, ומוודא שתוכל להמשיך לחיות ברמת החיים אליה הייתה רגילה. בני הזוג ערכו הסכם שלום בית ולחילופין גירושין, המבטיח את הישארותה בבית לעת פרידה, תשלום דמי קיום סבירים למחייתה ולילדים. האיש הסכים לוויתורים מפליגים בהסכם, בין היתר בשל התחושה הקשה שהייתה לו על מעשיו, וגם כי בסופו של דבר אהב את אשתו וילדיו ולא רצה לפגוע בהם. מניסיוני אני יכול לומר שהתועלת הרבה ביותר שאני יכול להביא ללקוח היא לא בבחינת 'נשפוט' את מי שבגד, אלא הבנה, לאור מציאות נתונה זו, מהי הדרך הנכונה כדי לדאוג שמי שנכווה יוכל להמשיך לחיות ברמה אליה הורגל, וכיצד לשמור על זכויותיו בצורה המיטבית. לעיתים יש אמנם לנהל הליך משפטי, להקדים ולהגיש תביעות לבית המשפט או לבית הדין לפי העניין, תוך גיוס חוקרים ומשאבים להוכחת מעשה הבגידה וחשיפתה בפני כל. לעיתים יש לפתור העניין בחדרי חדרים".  

לוותר על הנקמנות

האם פגיעה בבן הזוג, לבד מנקמה ,תביא בעקבותיה גם  תועלת?
"לדעתי לא צריך להיערך למלחמה ולפגיעה בבן/בת הזוג, מתוך החשיבה המוטעית שככל שהפגיעה תהא קשה יותר ההצלחה תהא רבה יותר. שמעתי ביטויים המתייחסים להליכי גירושין במונחים של 'מכת מחץ' או 'ניצחון בקרב', או את המשפט: 'היא תצא בלי כלום'. למי שסבור כך  אני שב ואומר: 'אתם תפסידו במערכה', בין אם המדובר בסרבנות גט, בעלילות שווא בכדי להרחיק את בן הזוג מבית המגורים המשותף, או בהקלטת בן/בת הזוג ובמעקב אחריו. דרכים אלו הינן ללא מוצא וברוב רובם של המקרים לא תצמח מהן תועלת כלשהיא, להיפך – לרוב נגרם נזק רב ומיותר למי שבוחר לנקוט בהן. בתיק שניהלתי לפני זמן מה אישה ניסתה להרחיק מהבית באמתלת שווא את בעלה, שהיה עורך דין מוכר. בית המשפט לא רק דחה את הבקשה אלא קבע כי על בתי המשפט להרתיע מפני שימוש בחוק למניעת אלימות במשפחה כדי להביא לפקיעת נישואין. על פי בית המשפט: 'הרחקתו של אדם מדירת מגוריו, תוך כפיית ניתוקו ממגורים משותפים עם ילדיו, מהווה פגיעה אנושה בזכויותיו האנושיות והאזרחיות הבסיסיות ביותר'. בנסיבות הקיימות, חייבו את האישה בהוצאות נכבדות עקב בקשת הסרק.
במקרה אחר הוגדרה הפסקת תשלומים לבית כאלימות כלכלית. מדובר בפעולה מרושעת – הפסקה של הגורם המפרנס (לרוב הבעל) מהעברת תשלומים כלשהם לבית. במקרה בו טיפלתי גבר עזב את בת זוגו ובעצת בא כוחו הפסיק את כל התשלומים לבית. לאחר התדיינות של ארבע שנים נקבע בהסדר הגירושין שישלם לגרושתו סכום השווה ליותר ממחצית הכנסתו – עד סוף ימיה, וכך למעשה הסדר הגירושין פגע בו לבסוף".