שבועיים לאחר שנפצע מפיצוץ מטען חבלה במהלך פעילות מבצעית בדרום לבנון, שוחרר בשבוע שעבר המילואימניק ישי ויסמן ממודיעין לביתו, כשהוא עומד על רגליו ומחייך.

ויסמן, בן 36, נשוי ואב לתינוקת בת שנה וחצי, נפצע בפניו ועבר ניתוח מורכב, ואת השיחה עם מודיעין News ניהל השבוע כשהוא עדיין סובל ממוגבלות בדיבור.

"אני במקור מנוף אילון", סיפר ויסמן, "אני נשוי לניב מקיבוץ נען, אני דתי והיא חילונית, ולכן גם עברנו למודיעין כשהתחתנו לפני כשנתיים, כי זה מקום שמאפשר חיים לזוגות כמונו. במקצועי אני הנדסאי מים ועבדתי בתחום הזה, בין היתר עם תאגיד מי מודיעין".

את המילואים עשה ויסמן בחטיבה 55 בגדוד 66, גדוד צנחנים במילואים. "עשיתי הרבה ימי מילואים מתחילת המלחמה", הוא מספר, "הייתי בעזה, לבנון, סוריה ואז שוב בלבנון. היינו בכל מקום".

על האירוע בו נפצע הוא מספר כי "זאת הייתה תאונה מבצעית. רצינו להיכנס לאחד הבתים ולכן זרקנו מטען פנימה, כדי שיפוצץ מטענים אחרים במידה ויש. כנראה שלא לקחנו מחסה טוב ולא היה מספיק מרחק, אז המטען התפוצץ ומההדף עפה עליי אבן וריסקה לי את הלסת. באותו הרגע הרגשתי כמו בוקס ממש חזק בפרצוף. נעמדתי ואמרתי לחברים שלי שנפצעתי. הרגשתי שאני מדמם ושקרה לי משהו בפנים, אבל לא ידעתי מה קרה בדיוק".

בתוך זמן קצר ויסמן מפונה במהירות במסוק לבית החולים רמב"ם. "בתוך 40 דקות הגעתי לבית בחולים, ומשם התקשרתי לניב להגיד לה שנפצעתי. עשו לי כמה בדיקות והכניסו אותי לניתוח. המטען ריסק לי את הלסת התחתונה ושתי שיניים הלכו. בניתוח עשו לי קיבוע של הלסתות, חיברו את הלסת מחדש והכניסו פלטינות כדי לקבע את הלסתות. עכשיו אני עם פה סגור לעוד שבועיים-שלושה כדי שהמקום יחלים ויתאחה. זה כמו גבס. עוד שבועיים יפתחו לי את הפה, אבל הברזלים ששמו לי יישארו בלסת".

איך אתה מרגיש? 

"לרוב אני לא סובל מכאבים. הכי מציק לי זה כשיש לי שיעולים, קשה להשתעל בגלל הסגירה של הפה. שחררו אותי מבית חולים אחרי שבוע ועכשיו אני בהחלמה בבית, ואחר כך יהיה שיקום ופיזיותרפיה. זה יהיה תהליך. מצב הרוח שלי טוב, בעזרת אשתי והמשפחה, החברים והצבא. יש לי מעטפת טובה. גם בית החולים היה מדהים, כל הצוות וכל הטיפול. ברוך השם שזה נגמר ככה".

אתה מתכנן לחזור למילואים אחרי שתחלים?

"אני בהחלט רוצה לחזור למילואים. ברגע שאני אחלים, אני מתכנן לחזור, כל החברים שלי נמצאים עכשיו בלבנון ואני רוצה להיות איתם. אני מאמין שאחזור אחרי החגים. זה לא פשוט להיות במילואים כל כך הרבה זמן, אבל זה גם כיף וזה גם נותן הרבה משמעות. אשתי האלופה מטפלת בי יפה ובילדה המתוקה שלנו. כשחזרתי מבית החולים הילדה הסתכלה בסקרנות על הפציעה, אבל עכשיו היא כבר התרגלה".