בתחילה אנשים עשו כושר כי לא הייתה להם ברירה. גשם עז, למשל, היה סיבה מספיק טובה כדי לרוץ לתפוס מחסה. גם נמר רעב עשה עבודה לא רעה בשכנוע אנשים להזיז את התחת. היו אלו פתרונות נוחים למדי, אבל בזה אחר זה הומצאו הבית, הספה וה"טייק אוואיי" ואמנות התנועה הלכה ונשתכחה. טובי החוקרים הגו בנושא והעלו בחכתם רעיון מופלא שנקרא "כדור". חפץ מדהים בפשטותו זה פעל כקסם על בני אנוש. תזרוק לאדם דג והוא יהיה שבע, תזרוק לו כדור והוא ירוץ. מיני משחקי כדור צצו כפטריות אחרי הגשם, כדורגל, כדורסל, כדוריד, כדורעף, כדורשת ואפילו כדורמים. איפה שהתגלגל כדור, אנשים רצו בניסיון לתפוס אותו. אך צפוי היה שבשלב כלשהו הם יבינו שזה אידיוטי. אגב, הם היו צריכים את האישה שתסביר להם את זה.
מהרגע שהאישה קיבלה קול, קרי: המהפכה הפמיניסטית, היא עשתה כל שביכולתה כדי להכניס מעט היגיון בגבר ומשחקי הכדור הלכו ואיבדו מהפופולריות העצומה שלהם. אבל אפילו הנשים, בחוכמתן הרבה, לא חזו את האסון הגדול, גברים אמנם הסכימו שזה די מטומטם לרוץ אחרי כדור. אבל רק בגלל שהרבה יותר חכם לצפות באנשים אחרים רצים אחרי כדור. הטמטום החדש הביא לתופעות איומות כגון ערוץ צ'רלטון וכמובן, ירידה חדה בכושר.
לואקום הזה בדיוק נכנס אדם בשם אלברטו פרז, כוריאוגרף קולומביאני רב תושייה, שפיתח שיטה לאימון אירובי באמצעות ריקוד לצלילי מוזיקה מגוונת. למה רב תושייה? כי עם כל הכבוד לכדור, ההשפעה של מוזיקה על בני אדם גדולה לא פחות. המוזיקה מסוגלת להעביר אנשים על דעתם, ראו הופעה של עומר אדם. ברגע שהיא נשמעת, אנשים זזים, גם באופן לא רצוני. ובניגוד לכדור, היא לא מתפנצ'רת.
בשורה התחתונה, הזומבה תפסה. נכון להיום, מעל 14 מיליון איש ב-150 מדינות, בכל הגילאים, מתאמנים בזומבה מדי שבוע. שאקירה בפנים וגם יובל סמו. עד כדי כך הזומבה משכה תשומת לב, שבבית"ר עלית, למשל, יצא לא מכבר פסק הלכה שמסביר כי מדובר בעניין שהוא "בניגוד גמור לדין תורה ולקדושת ישראל". כנראה ששם עדיין לא למדו שאין דבר כזה פירסום שלילי. האיסור צפוי להביא על הזומבה מעריצים חדשים.
"זאת פעם ראשונה שאני שומעת על זה", מתפלאת דניאלה נובינסקי, מדריכת זומבה. "אני לא כל כך יודעת מה להגיד. אין פה עניין חוץ מכושר וכיף, אבל שכל אחד יעשה מה שהוא מאמין".
זה לא ג'אז
דניאלה נולדה בארגנטינה, עלתה לארץ בגיל 11 ורקדה כל הדרך לגיל 28 ("אני רוקדת מאז שאני זוכרת את עצמי"), בנערותה היא רקדה בלהקות בישראל, אחרי הצבא היא ירדה לים המלח ורקדה בצוות בידור, בגיל 22 היא ביקרה בארגנטינה ורקדה בקורס מדריכי מחול, כשהיא חזרה לארץ היא רקדה בקורס מדריכי היפ הופ, בקורס מדריכי ג'אז ובקורס מדריכי קיקבוקס. סגנון מועדף? הכל. מפאנקי, דרך סלסה וכלה בטנגו. רק חסר שימציאו ריקוד מיוחד למוזיקת מעליות והיא כנראה תוציא תעודה הוראה בתחום. אבל כשהיא נתקלה בזומבה זאת כבר הייתה חתונה קתולית.
"הייתי במכון, באתי לשיעור, לא ידעתי מה זה ונדלקתי. ממש אהבה ממבט ראשון. אמרתי לעצמי שזה משהו שאני יכולה לעשות והלכתי על זה".
מה זה זומבה?
"בהגדרה זה שיעור שמשלב ריקודים לטיניים ופעילות אירובית. שורפים קלוריות בכיף. אנרגיות מטורפות. המדריך שעברתי אצלו את ההסמכה היה אומר שהתפקיד שלנו הוא לקחת את המתאמנים שלנו לדרום אמריקה לשעה. זה מה שאני מנסה לעשות".
יש לזומבה סטיגמה קצת נשית.
"אין לנשים מונופול על הזומבה. המייסד, אלברטו פרז, הוא גבר. נכון שכרגע הרוב בשיעורים הן נשים, אבל יש גם גברים. הבעיה היא שהסטיגמה הזאת מנציחה את עצמה. בגלל הסטיגמה גברים לא באים".
אולי גברים לא באים כי הם רוקדים כמו קופים?
"לא צריך להיות רקדנים. גם נשים שבאות בהתחלה מקבלות שוק, אבל תוך זמן קצר מבינים שמדובר בדיוק בארבע תנועות לא מסובכות שחוזרות על עצמן. העיקר זה לזוז. לא מעניין אותי מי מנענע את התחת, מעניין אותי ה'פיטנס', התרגילים שמשרתים את הפעילות האירובית".
קל לך להגיד, את באה מרקע של ריקוד…
"אני יודעת לעשות את ההפרדה. שיעור זומבה זה לא שיעור ג'אז. המטרה של אחד זה לעשות כושר, בכיף, אבל לעשות כושר. המטרה של השני זה ללמוד אומנות עם דגש על טכניקה ואסתטיקה. בזומבה העיקר זה ליהנות, התוצאה היא הפעילות".
מחטבים את הגוף? מורידים משקל?
"אם לא משלבים עם תזונה נכונה, מתעכבים. מי שאוכל נכון יורד. בשיעור שורפים שמונה מאות קלוריות. יש לי מתאמנות, אפילו כאלה שבאות רק פעמיים בשבוע, רואים אצלן תוצאות. זה עושה את העבודה”.
ריקוד נגד דיכאון
בברושור מספרים שזומבה מתאים לכל אחד, מגיל 4 עד 80, אבל גם אם אתה בן 81, לא סביר שיעשו לך בעיות. לא צריך להיות בכושר על ולא נדרש ניסיון בריקוד. העבודה והלמידה מתבצעים תוך כדי השיעור, וכל אחד עובד בקצב שלו. ללמוד כדורגל או כדורסל, למשל, אמור להיות יותר מסובך. זומבה משלב צעדי ריקוד לטיניים שונים כמו סלסה, טנגו, רומבה, צ'ה צ'ה, מרנגה, קוּמְבִּיה, קליפסו, משולבים בהיפ הופ וריקודי בטן. אם נשים הבינו בסוף מה זה חוק הנבדל, גם גברים יכולים לעשות מאמץ. אצל דניאלה יש אפילו קטעים של רוק, בהתאם לבקשת הקהל. שיעור זומבה אורך כשעה ומתבסס על עקרונות האימון המחזורי. השיעור נע בין עצימות גבוהה לבין עצימות נמוכה, כשהמעברים בין העצימויות נעשים באמצעות קצב המוסיקה והצעדים. מתחילים בחימום וממשיכים ב-8 עד 10 קומבינציות של זומבה בעלות קצב משתנה, המבוססות על צעדי ריקוד שונים. מסיימים בתרגילי יציבה ואז בשחרור ומתיחות, כדי להוריד את הדופק ולשחרר את השרירים. מלבד ההנאה, מובטח כי שעה אחת של פעילות אינטנסיבית של זומבה שורפת בין 500 לאלף קלוריות, וזאת בנוסף על עיצוב שרירים וקיצור הקיבה.
זומבה זה לא טרנד?
"מאלפיים ואחת, שאז זה התחיל בעולם, נדמה לי, אומרים שזומבה זה טרנד, שזה יעלם. ובינתיים זה נמשך ונמשך. אני לא מאמינה שזה יעלם. זה מוציא מאנשים כל כך הרבה, מה שאומרים לי אחרי שיעורים, 'זאת השעה שעושה לי את השבוע', 'הוצאת אותי מהדיכאון'. אנשים לא מוכנים לוותר על זה, זומבה נוגעת באנשים, גורמת להם לצאת מהבית, להשתולל, שהזומבה תיעלם זה כמו ששמחת החיים תיעלם".
(צילום יח"צ)