בינתיים אין לנו ים במודיעין, עד שלא יבוא איזה משוגע ויחפור פה תעלה כדי להפוך את עמק בית שאן לוונציה, כנראה שגם לא יהיה. אבל בעוד אנחנו מביטים בעיניים כלות לאילת וחולמים ליפול מבננה, צומחת פה מתחת לאף אחת שתוכל לנהוג בדבר הארור הזה, לא פחות. בעיר שהתרגלה לשייטים מהסוג הלוחם, אולי סוף כל סוף קמה אלטרנטיבה ספורטיבית. צריך לשפשף עיניים כדי להאמין, לקרוא את הפתיח כמה פעמים, לא נפלה שום טעות, מקסימום היא נפלה מבננה. שייטת, לא 13. תשע וחצי. כאן, במודיעין. פתאום האיש המשוגע שחופר תעלה נשמע כמו סיפור אמין.
היא עדיין צעירה, והיא עוד עלולה להתפכח ולהחליט שעדיף לה להיות רופאה, אבל בינתיים אין קרוב מזה לאיש קשיש על חמור לבן. אליפות ישראל בשייט על שם שמשון בובר התקיימה בקיבוץ שדות ים, 478 שייטים מ-17 מועדונים ברחבי בארץ עלו על המפרשיות שלהם, מלייזרים ועד 420 ותפסו גלים ורוח במשך שלושה ימים מתעתעים, כמצופה מעונת מעבר.
כנרת דהן המקומית, תלמידת כיתה ד' בבית הספר אבני חן, מתגוררת במודיעין ועוסקת בספורט הייחודי במסגרת מועדון השייט הפועל זבולון עכו. הוריה במקור מהצפון, וכך, סופי שבוע אצל הסבתא הופכים לשגרת אימונים, במקום לבנות ארמונות בחול, היא בודקת לאן נושבת הרוח, ומפליגה. אפילו השם כינרת כמו מרמז על הווייתה, אבל בקצב הזה, היא עוד תשנה את השם לאוקיינוס הפסיפי.
כינרת יצאה לאליפות ישראל על דגם "אופטימיסט"* וקיבלה באהבה כל מה שהים נתן לה, בקרים רגועים התפתחו לרוחות ערות ואף למעלה מכך, אבל כינרת השיטה את הסירה לחוף מבטחים, כלומר, למקום השני בפודיום, בדרך לתואר סגנית אלופת ישראל. והיא, כאמור, רק בת תשע וחצי. מפחיד לחשוב מה היא יכולה לעשות עם סירות הפדלים בפארק ענבה. בעולם שבו שומעים חדשות לבקרים תלונות על מחסור בכדורים/ שעות אולם/ תאורה/ שלוליות/ רצפה עקומה, אם היורשת של ורד בוסקילה תגיע מפה, באמת שלאף אחד, בשום ענף, כבר לא יהיה תירוץ.
* מקורה של סירת האופטימיסט בפלורידה. אב בנה אותה לבנו כמתנה והשייט הדני אקסל דמסגארד התלהב והפיץ אותה באירופה. הסירה משמשת ללימוד העקרונות הבסיסיים של שייט המפרשיות. היא חזקה, יציבה ואמינה.
צילום פרטי
