זה הלך קשה, זה לא היה יפה, אבל עירוני מודיעין השלימה השבוע את המשימה, עשתה היסטוריה אמיתית ותשחק בעונה בליגה השנייה בטיבה בישראל.

עוד לפני שחולון העכירה את האווירה כאשר עקצה ניצחון במגרש בליגד בזכות שני גולים בשלוש התקפות, הייתה זאת, כרגיל, ההתאחדות לכדורגל, שעשתה מה שהיא עושה הכי טוב – לצפצף על הקהל. כך, מצאו עצמם 600 אוהדים מגיעים למשחק עלייה חגיגי דווקא באמצע השבוע ודווקא בשעת צהריים, שלא לדבר על השרב הכבד שהקשה עוד יותר.

אוהדי הקבוצה התכוננו והכינו תפאורה מרגשת, כולל שלט מחווה לנופלי המלחמה תושבי העיר, דוד בן שימול המייסד הלהיב את הקהל, איש הארטיקים הגיע מצוייד בתגבורת כדי להתמודד עם עומס העבודה, ומשחק העלייה ההיסטורי של מודיעין יצא לדרך.

ואז התברר שכלום לא עובד, בדיוק כמו בהזדמנות הקודמת לסגור את הסיפור, לפני כשבועיים בבית מול יבנה. מודיעין פתחה בלחץ, חולון לא עברה את החצי, המקומיים רשמו שני מצבים טובים, ואז הגיעה הדקה ה-16 וההגנה של מודיעין, שספגה הכי מעט בליגה, התפוררה בקלות וחולון עולה ליתרון.

מודיעין ממשיכה ללחוץ, ולהחמיץ, וביציע מתלהבים רק מההודעה כי הרצליה, השנייה בטבלה, נקלעה לפיגור במשחקה הביתי מול שמשון ת"א. המחצית השנייה נפתחת שוב בלחץ מודיעיני, אבל השער נופל שוב דווקא בצד הלא נכון של המגרש. עיני הבלם מנסה להרחיק וכובש שער עצמי, ודממה נופלת על היציע.

בינתיים הרצליה משווה, מודיעין ממשיכה ללחוץ, ורק השוער והקורה והמשקוף מצילים את חולון מספיגה. כך זה נמשך עד הדקה האחרונה, כולל תוספת זמן של 7 דקות, ואז מגיעה שריקת הסיום. על הספסל, על הדשא וביציע, כולם דבוקים למסך הטלפון וממתינים לשריקת הסיום בהרצליה.

ואז זה קורה. הרצליה לא מצליחה לנצח, הפער בצמרת בלתי ניתן לסגירה, ולמרות שבשמונת המשחקים האחרונים של העונה, המאני טיים האמיתי, מודיעין ניצחה רק שלושה, ההיסטוריה תשכח מכל זה ומודיעין בליגה הלאומית.

היציע זורם לתוך המגרש, החגיגות נפתחות, השחקנים על הכתפיים והשמפניות יוצאות מהבוידם. בנודיס המאמן מתייחד לרגע עם אשתו ואז מורם על הכתפיים, ומקלח את עצמו בשמפניה. אלי סבח, יו"ר המועדון, לא שוכח גם בתוך החגיגות להבהיר שהוא מצפה מביבס להכניס את היד עמוק לתוך הכיס בשנה הבאה, ודוד בן שימול, כתב הספורט לשעבר שהקים את המועדון ב-2009, לא יודע את נפשו.

רגע אחרי החגיגות יצטרכו במועדון ובעירייה לעשות חושבים ולמצוא את הדרך להתמודד עם האתגרים המורכבים שמחכים להם בעונה הבאה, אבל קודם זכות הדיבור למנצחים. בנודיס: "היה קשה, ראית. קבוצות מגיעות לכאן ומשחקות נגדנו בונקר. הכל היה קשה. תקפנו, בעטנו, מאה החמצות, אבל העיקר שעמדנו במשימה ועלינו ליגה".

אלי סבח, שקיבל לידיו את ניהול המועדון לפני כשבע שנים, לאחר שנים רבות בהן המועדון התבוסס בליגה ב' בלי עתיד נראה לעין, אמר: "אני האמנתי מהרגע הראשון שזה אפשרי. אם לא הייתי מאמין לא הייתי נכנס לזה בכלל".

בן שימול: "יצאנו לדרך ארוכה, הגשמנו חלום גדול להרבה אנשים. למרות שהפסדנו היינו טובים יותר לאורך כל העונה. מגיע כל הכבוד לכולם, מביבס וסבח שמשקיע ימים כלילות ועד לשחקנים ולאוהדים. אבל אין זמן לחלום, נתחיל כבר מחר בבוקר להתכונן לליגה הלאומית".