דו"ח האנטישמיות השנתי, שפירסם השבוע מרכז קנטור שבראשו עומדת פרופ' דינה פורת מאוניברסיטת תל אביב, סיפק הזדמנותו מצוינת להחליף כמה מילים עם האיש שממונה מטעם מדינת ישראל על המלחמה הבלתי פוסקת בהכחשת השואה ובאנטישמיות הגואה בעולם: גדעון בכר, שגריר ישראל לשעבר בכמה מדינות ותושב מודיעין.
על פי הדו"ח "בשנת 2013 נרשמו ברחבי העולם 554 אירועי אנטישמיות אלימים". האירועים אמנם היוו ירידה של 19% לעומת שנת 2012 שבה נרשמה עלייה חדה במיוחד במספר האירועים האלימים שהסתכמו ב-686 מקרים, אבל עדיין, זהו מספר גבוה, בוודאי בהשוואה לעשור הקודם, שבו עמד מספר האירועים האלימים על 200-150 לשנה בעולם.
מספר האירועים האלימים ירד ב-2013 יחסית לשנה חריגה אך לא יחסית לשנה ממוצעת בעשור האחרון, 2014-2004, כאשר גרף האירועים האנטישמיים עולה בצורה קבועה לאורך השנים וממספר אירועים דו ספרתי בשנות השבעים והשמונים. המספרים עלו בעקביות בשנות התשעים והאלפיים והתייצבו על מאות בכל שנה.
גם מספר ההתקפות האנטישמיות הישירות על בני אדם נמצא בעלייה מתמדת: בארצות הברית, למשל, עלה שיעורם יחסית לסוגי אלימות אחרים. רובם מבוצעים באקראי, ללא נשק או באמצעות כלי מזדמן. עיקר ההתקפות הן בצרפת, בריטניה וגם בקנדה. מספר האירועים הגבוה ביותר היה בצרפת – 116, בהשוואה ל-200 בשנת 2012 בעקבות מעשה הרצח בטולוז, ו-114 ב-2011. גם בבריטניה נרשמה עלייה במקרי אלימות: 95 מקרים לעומת 84 ב-2012, וכן בקנדה: 83 לעומת 74.
בפולין ובאיטליה נרשמה דווקא ירידה במקרי האלימות, וכך גם בארה"ב, מ-99 – מקרים ל 55. גם באוסטרליה ירד מספר המקרים האלימים ל-17 לעומת 53 מקרים בשנת 2012, אך מספר האירועים הכללי שם עלה ב- 21% גם בקנדה עלה מספר האירועים בעשור האחרון פי שלושה, ובצרפת עלה המספר פי שבעה מאז 2000.
אנחנו במלחמה אבודה?
"אנחנו עומדים מול גל גדול של אנטישמיות שקיבלה רוח גבית מהאינטרנט שכבש את העולם. אם אחרי מלחמת העולם השנייה היתה דעיכה במשך שנים כי האנשים הרגישו רע ואולי רגשות אשם וזיכרון ההשמדה היה קרוב, הרי שככול שהשנים חולפות ונולדים דורות של בני אדם שלא הכירו את זוועות המלחמה, האנטישמיות שוב מרימה ראש".
במה זה בא לידי ביטוי?
"בעיקר באפשרויות שהקדמה הטכנולוגית מעניקה לנו ובמיוחד האינטרנט. גם ביוטיוב, גם בפייסבוק וגם בגוגל כמובן, תראה ביטויים רבים לאמירות אנטישמיות. היום האינטרנט הפך לזירת המאבק בין האנטישמיות למתנגדיה".
תן דוגמה…
"למשל עלילת הדם שהיתה מאד פופולארית במאה ה-18 וה-19. כל יהודי מכיר את הסיפור הידוע שהפיצו הנוצרים על יהודים שהכינו מצות עם דם של ילד נוצרי שהרגו. עלילת הדם חוזרת בגדול בשנים האחרונות ומרימה ראש באינטרנט, בעיקר בפייסבוק וגם באינסטגרם. האנטישמיות פשוט מרימה ראש".
איפה בעיקר רואים את זה?
"בכל הרשתות החברתיות, אבל בעיקר ברשתות החברתיות בשפה הרוסית וגם בשפה הגרמנית. הטוויטר מלא בציוצים אנטישמיים. גם פייסבוק ויוטיוב. מספיק שתקיש בגוגל את צמד המילים: JEWS ARE כלומר היהודים הינם… ותראה אלפי התייחסויות, היהודים הינם חיות… היהודים הינם מלוכלכים… ועוד כל וריאציה שעולה במוחך".
מה הכי מדאיג אותך בכל התופעה הזאת?
"מה שמדאיג בעיקר זאת האנטישמיות בעיקר באירופה, עם דגש על צרפת ובריטניה. האנטישמיות באירופה מדאיגה מכיוון שאנחנו רואים התעצמות הדרגתית במגמת העלייה במספרי האירועים והתקיפות נגד יהודים".
מה עוד?
"מה שאני מזהה היא תופעה שהולכת ומעמיקה שהאנטישמיות חודרת יותר ויותר למרכז השיח הציבורי באירופה ואמירות אנטישמיות נתפסות היום כדבר טבעי לגמרי. כלומר אם עד לפני שנים לא רבות, האנטישמיים היו מדברים נגד יהודים, אבל זה היה מעורר תגובות נגד, הרי שעכשיו מדובר בכך שההתנגדות לאמירות האנטישמיות כבר לא כל כך חזקה, כלומר האירופאים רואים באנטישמיות ביטוי די רגיל שלא צריך להתקומם נגדו וזה מדאיג מאד".
האנטישמיות הפכה לעניין מקובל בציבור האירופאי?
"היא מקובלת יותר וזה מתאר במדויק את המצב החדש שנוצר. התחושה בקרב היהודים באירופה היא הרבה יותר דאגנית היום, וסקר שערך האיחוד האירופי בקרב 6,000 יהודים במדינות כמו בריטניה, צרפת, שוודיה, איטליה, בלגיה והונגריה, שבהן יש קהילות יהודיות גדולות, חשף כי היהודים חשים היום הרבה יותר מאוימים וכי 30% מהיהודים חוו בשנה האחרונה תקיפה על רקע אנטישמי. 40% ממשתתפי הסקר דיווחו כי אינם יוצאים מהבית עם סימנים יהודיים מחשש לפגיעה בהם".
איך אתה מתמודד עם התופעה?
"בקושי רב. המחלקה למאבק באנטישמיות ובהכחשת השואה שאני עומד בראשה מורכבת ממני ועוד אדם אחד. זהו. התקציב לא גדול ואנחנו צריכים לנהל את המלחמה בכל החזיתות".
יש הצלחות במאבק?
"יש. למשל משרד החוץ הצליח להעביר החלטה באו"ם המחייבת לציין את יום השואה הבינלאומי, כולל בארגונים של האו"ם שלא אוהבים אותנו. היום מציינות יותר ממאה מדינות בעולם את יום השואה בשורת טקסים ואזכרות. הצלחנו לשכנע את האיגוד הפרלמנטארי של מדינות הים התיכון שנכללות בו גם שמונה מדינות ערביות כולל סוריה לבנון מצרים, אלג'יריה ולוב שיפרסמו הודעה לקראת יום השואה, זה הישג אדיר".
ומה במישור המעשי של מלחמה באנטישמיות?
"יש לנו קשרים הדוקים על פרלמנטים ואנחנו מעורבים בהליכי חקיקה נגד האנטישמיות, אנחנו משכנעים חברי פרלמנט לקדם חוקים נגד מכחישי שואה ונגד גילויי אנטישמיות, עשינו את זה בספרד, בקפריסין ובעוד מקומות רבים".
איך מדינת ישראל מתייחסת לנושא ברמה הלאומית?
"אני יודע שמדינת ישראל רואה את המאבק באנטישמיות כמאבק אסטרטגי ואנחנו צריכים לראות את זה כיעד לאומי של המדינה ולהשקיע בנושא הרבה יותר משאבים, למדינה יש אחריות לשמר את הקהילות היהודיות בעולם ולהבטיח את ביטחונם של היהודים".
איך תושבי העיר מודיעין יכולים לסייע בנושא חשוב כל כך?
"יש הרבה מאד תושבים במודיעין ששולטים בשפות זרות. יש כאן עולים חדשים ואנשים משכילים שמחוברים למחשב ואני פונה ומבקש מכולם, תהיה מעורבים יותר באינטרנט, תהיו פעילים ברחבי הרשת, תעלו תכנים וסרטונים שיהוו משקל נגד לתכנים האנטישמיים שעולים לרשת. אפשר גם לכתוב ערכים בויקיפדיה שנוגעים לציונות ולמדינת ישראל, שכל אחד יחשוב על התרומה שלו למאבק הקשה הזה, כי לבד אנחנו במשרד החוץ לא נשתלט על כל שיטפון המידע הזה".
היכן בעיקר האנטישמיות מרימה ראש?
ביוון, שם מפלגת "השחר הזהוב" צברה כח רב, בהונגריה מפלגת יוביק מפגינה כח, אבל יש גם אנשי ציבור אחרים כמו בבלגיה למשל שם חבר פרלמנט עצמאי בשם לואי לורונט לא מחמיץ הזדמנות להשמיע את משנתו האנטישמית".
(צילום פרטי)
