אפרים קישון תיאר את הבירוקרטיה הישראלית בצורה אולי הכי טובה ותימצת אותה באחת מההומורסקות שלו במשפט ענק "המפתחות אצל הג'ינג'י". במילים אחרות 'עזוב אותי אל תפריע לי במנוחתי במשרד עם כוס התה, חפש בעצמך מה שאתה צריך, כי ממילא לא תמצא'.
כבר לא 'תלך תבוא'
אז המפתחות כבר לא אצל הג'ינג'י שבדיוק נסע לברית של בן אחותו בשעות העבודה כמובן, אבל את המפתחות לבלגן קיבל כמעט ג'ינג'י אחר, חובש כיפה סרוגה שמתגורר ברעות – יאיר פראנק שמכהן כמנהל רשות התיקשוב הממשלתי.
מה בעצם תפקידה של רשות התיקשוב הממשלתית?
"להוריד את הנטל הבירוקרטי לחסוך לאזרח זמן וטירטורים, לספק לאזרחים את המידע הדרוש להם מבלי שיצטרכו לבוא שוב ושוב למשרדי הממשלה השונים, לתת לאזרחים את האפשרות לקבל את כל המידע במקום אחד ובפעם אחת ולא לרוץ לפה ולשם ולשמוע מפקיד כזה או אחר, תלך תבוא, תלך תבוא, תביא לי עוד מסמך ועוד מסמך".
אז מה, נגמרו הימים ההם?
"כן. ממש כך, עם התקדמות הטכנולוגיה ובעיקר המיחשוב, אנחנו רותמים את המחשב לטובת האזרחים, נגמרו התירוצים לטרטר את האזרח".
קשה להאמין שהממשלה החליטה להקל על האזרחים?
"הממשלה מטרטרת את האזרחים במשך שנים אבל כן, המטרה שלנו היא לעצור את הטירטור הזה ואנחנו כבר עושים את זה, כי היום עם המיחשוב והטכנולוגיה אנחנו יכולים לבצע את כל הסינכרונים שצריך כדי שלא נצטרך לטרטר את האזרחים".
זאת המהות?
"החלק הבאמת חשוב יותר בעבודה שלי ושל רשות התיקשוב בכלל והמטרה העיקרית שלנו היתה והיא גם עכשיו, איך אנחנו רותמים את הטכנולוגיה המתפתחת מהר מאד לשינויים בשטח כדי שבתכל'ס הממשלה תיתן שירות יותר טוב לאזרחים ושיהיו להם חיים טובים יותר ונוחים יותר".
והצלחתם?
"כיום כבר אפשר לומר בביטחון שכן, עובדה שיותר ויותר אזרחים משתמשים בשירותים שלנו וזה גדל בכל שנה, מערכת התיקוש שלנו מאפשרת היום לאזרח לעשות הרבה מאד פעולות דרך האינטרנט מה שבעבר לא ניתן היה לעשות, זה חוסך זמן, זה חוסך עצבים וזה חוסף כסף יקר, לאזרחים ולמדינה".
תן לי קצת מספרים?
"בשנת 2016 שעוד לא נגמרה 800 אלף איש חידשו את רישיון הנהיגה שלהם דרך האינטרנט, כששנה קודם בשנת 2015 רק 600 אלף עשו זאת. בתחום הזה אנחנו בגידול של עשרות אחוזים בכל שנה. השנה השתמשו אזרחי מדינת ישראל באינטרנט לצורך תשלומים שונים בהיקף של 35 מיליארד שקלים, ובשנה הקרובה אנחנו צופים לסכום גדול בהרבה. תחשוב מה זה אומר שאתה עושה את הפעולה באינטרנט במקום ללכת לדואר או לבנק, לעמוד בתור, לבזבז זמן למצוא חניה לריב עם העומדים בתור, היום אפשר אפילו להירשם להגרלות של פרויקטים במסלול "מחיר למשתכן" דרכנו, כבר לא צריך לרוץ למשרד השיכון או לקבלנים, בשנת 2015 הנפיקו אזרחי ישראל לא פחות מ- 600 אלף נסחי טאבו באמצעותנו במקום ללכת למשרדי הטאבו לעמוד בתור ולקבל את הנסח. היום מדינת ישראל נותנת לאזרחים שלה 400 שירותים שונים שניתן לקבלם דרך האינטרנט ויש לנו 320 מאגרי מידע שפתוחים כבר לציבור הרחב, זה בפירוש עולם אחר לגמרי מזה שהכרנו עד לפני מספר שנים לא רב".
כמה כל זה שווה בכסף ציבורי?
"מבחינת התוצר הלאומי המקומי, (תמ"ג) זה שווה על פי מחקרים לא פחות מ- 700 מיליון שקלים בשנה! היכולת הזאת לספק מידע נגיש לכל מי שצריך אם זה פקיד ממשלתי או האזרח עצמו, שווה כסף והרבה".
התורים התכווצו
אתה יודע שלא כולם נגישים לאינטרנט ויש רבים שלא יודעים איך להשתמש במחשב. איך מתגברים על זה?
"בוא ניקח לדוגמה את חידוש רישיון הנהיגה. מי שרוצה יכול לחדש דרך האינטרנט ומי שלא יודע איך עושים את זה יש לנו קיוסקים שבהם עמדות. האיש יכול לגשת להקיש מספר תעודת זהות ולחדש את הרישיון נהיגה שלו".
ואלה שגם את זה לא יודעים לבצע?
"אז אלה יכולים לגשת לסניף רשות הרישוי".
נו אז מה עשית בזה? גם כיום הם יכולים לבוא ולהיתקע בתור שם?
"כן, אבל אל תשכח שהרבה מאד אנשים עברו לעבוד מול האינטרנט ולכן התורים במשרד הרישוי כבר הצטמצמו מאד. יותר מזה – אני מאפשר לאיש לקבוע מראש שעה לתור שלו כך שהוא יבוא למשרד הרישוי בדיוק לזמן שלו, אלה דברים שאולי עוד לא הוטמעו עד הסוף אבל זה נכנס ומחלחל לציבור שהצפיפות והדוחק בתורים הולכים ונעלמים ויש פחות לחץ במשרדים".
עד כמה זה חוסך זמן אמיתי לאזרחים?
"כדי להמחיש אני תמיד מספר את הסיפור האישי שלי. לפני שנה נולד לי נכד. אפשר לתת לו שם עוד בבית חולים אבל יש חוגים שנותנים את השם רק בברית המילה. אז מה עושים? יצאת כבר מבית החולים, אז צריך לקחת חצי יום חופש, ללכת למירשם האוכלוסין לעמוד בתור ולתת שם ושירשמו אותו בתעודת הזהות של ההורים. אז החתן שלי בשעה שתיים עשרה וחצי בלילה כשתינוק בוכה בזרועותיו הוא גולש באתר דרך הסמארטפון ונותן לו את השם בשתי דקות. ככה זה עובד היום".
יודעים עליך הכל
שש שנים יאיר פראנק (54) כבר נמצא בשירות הממשלתי. הוא נשוי ואב לארבעה ילדים וסב לשלושה נכדים. היה מנהל אגף במשרד המשפטים, סמנכ"ל טכנולוגיה בחברת פרטנר ומשם הגיע לרשות התיקשוב הממשלתית שכפופה למשרד ראש הממשלה. לפני כן שירת שנים ארוכות בחיל התיקשוב בצה"ל השתחרר בדרגת אל"מ בשנת 2003, כמפקד יחידת המחשב של חיל התקשוב.
האם לא נכנסנו לתחום הקצת יותר מסוכן של האח הגדול, שיודע הכל עלינו?
"לא ממש לא, כי לא לכל פקיד יש הרשאה להוציא מידע עלינו, הפקידים שזקוקים למידע מזדהים במערכת ומקבלים רק את המידע שהם צריכים לעבודה שלהם. אם אדם מעדכן כתובת, הפקיד יכול להוציא מידע רק על כתובתו של האיש ולא על תיקו הרפואי למשל, כך שמהבחינה הזאת אנחנו לא האח הגדול, אנחנו רחוקים מאד מזה".
מה עם הסכנה בקידמה שעלולה לאפשר להאקרים לגנוב מידע רגיש על אזרחי ישראל ועל המדינה?
"המדינה ערוכה מאד למצבים כאלה וכיום יש לנו הגנות משוכללות מאד על מאגרי המידע שלנו, זה אני יכול להבטיח לך".
"כיום לוחמת סייבר היא הלוחמה העתידנית שכבר כאן, אז איך באמת המדינה מגינה על המידע שלנו?
"טובי בנינו עובדים יום ולילה סביב השעון במטרה שלא לאפשר פריצות למערכת. פעם היו מלחמות קינטיות, ירו אחד על השני, היום אלה מלחמות דיגיטליות, והיום אפשר להשמיד מדינה באמצעות הורדת שלטר של חשמל למשל, כבר לא צריך להתלכלך ולהסתכן, אפשר לשבת בבית ולתקוף ביעילות רבה".
ותוקפים אותנו?
"כל הזמן. יש מיליוני תקיפות סייבר על המחשבים של מדינת ישראל מדי יום, ויש סביבנו הרבה מאד מדינות וגופים ואירגוני טירור שרק מחפשים אותנו, לכן אנחנו גם מחזיקים מערכות הגנות מפותחות ויעילות ובאמת שאני אומר טובי בנינו אני מתכוון באמת לטובים ביותר".
מי? אנשי 8200?
"גם ולא רק. ברור שזה נושא רגיש שלא ניתן להרחיב את הדיבור על כך, אבל אני יכול לומר לך שאנחנו כמדינת ישראל, אנחנו מספר אחד בעולם בתחום הסייבר, בהיבט של חברות הסטארטאפ שיש לנו בנושא הסייבר, ובהגנות שיש לנו, בעיקר כי יש לנו את בית היוצר הכי טוב לתחום הזה וזהו כמובן צה"ל ולא רק 8200 יש עוד יחידות ולא נרחיב".
מה קורה בפועל כשיש מתקפת סייבר על מדינת ישראל? מה מתרחש בחדרי המחשבים?
"אין רעש או צעקות כמו בשדה הקרב. די שקט ליד המחשבים כשיש מתקפת סייבר".
אז תאר לי מה קורה ברגעים האלה?
"המפעילים שיושבים מול המסכים רואים פתאום תנועה לא הגיונית של פעולות ברשת, משהו שהשתנה פתאום. רואים שלתוך התנועה של התקשורת השתרבבו לפתע מידעים לא הגיונים בהתנהגות של תנועת המידע, ואז מבינים שמישהו מנסה להשתיל משהו, ככה זה עובד, אבל לא לזה הרי נפגשנו,למרות שזה מרתק ומעניין מאד. בוא נחזור לעניינו, עיקר העיקרים שלנו בעבודה זה תוצר של פעולות שבוצעו ושתכליתן לשים את האזרח במרכז, היום כל משרדי הממשלה והרשויות הממשלתיות מרוכזות למעשה למחשב שמסנכרן אותם".
מה האתגרים הקרובים שלך?
"תראה למשל בעוד כמה חודשים לקראת אפריל-מאי שנת 2017 מדינת ישראל תעבור למספרי רישוי רכב בני שמונה ספרות במקום שבע וזה למשל פרוייקט אדיר שאנחנו מכינים כיום".
למה? זה מסובך?
"זה מורכב. כי המחשבים יודעים כיום בישראל לקלוט רק שבע ספרות של מספרי רכב. לכן זו משימה אדירה לעבור לשמונה ספרות, ולהתאים את כל המחשבים בעוד שדה לסיפרה הנוספת. וזה לא רק מחשבי משרד הרישוי, אלא גם מחשבי יבואני הרכב, ומחשבי המוסכים, וגם מחשבי חברות הביטוח והבנקים שממשכנים מכוניות ועמילי המכס שמשחררים רכבים מהנמלים, אם כל המערכת לא תתכוונן לזה, יהיה ברוך".
פאניקה?
"לא. ממש לא אבל היערכות אגב אתה זוכר את באג 2000 גם שם היינו צריכים לעבור מקידומת 1 של שנת 1999 לקידמת 2 של שנת 2000 וזה עלויות של מיליארדים, בבאג 2000 היתה פאניקה וחששות והכל התבדה כי עבדו נכון".
היכן החוליה החלשה במערכת?
"החוליה החלשה הן הרשויות המקומיות, הן נמצאות הרבה מאחור מול משרדי הממשלה".
תסביר?
"תראה יש הרבה מאד עיריות שאין להן אפילו אתר אינטרנט, אז תבין את המשמעויות של מצב כזה".
מה בשורה התחתונה?
"אני יכול לומר בסופו של דבר שאנחנו מסדרים לממשלה את הראש מחדש. זה בתכלס'. עד לפני שנה ושנתיים הממשלה אמרה אם האזרח רוצה שירות שיתאים את עצמו אלינו, היום הממשלה אומרת הפוך – אנחנו נתאים את עצמנו לאזרח".
נשמע סלוגן פופוליסטי?
"ממש לא. זה סלוגן שקורם עור וגידים, אנחנו מפסיקים כממשלה לטרטר את האזרח ופשוט משנים את זה".
בתמונה יאיר פראנק. "נגמרו התירוצים לטרטר את האזרח", צילום אינגריד מולר
