לאחר התרסקות מטוס הניסוי לחלל של חברת וירג'ין בשבוע שעבר, העלה טייס המסוקים במיל. אוהד עוזרד מרעות בעמוד הפייסבוק שלו את הפוסט הבא:

"בשנת 2005 בעת שהייתי בחופשת שחרור נסעתי לטיול בסנטה ברברה. מוטי רייף שהיה נספח התרבות בלוס אנג'לס הזמין אותי למסיבה אצל סטיבן פאול מפיק מפורסם בתעשייה. לאירוע הגיע טייס צעיר אשר הייה טייס בחברת וירג'ין. הבחור סיפר לי שנבחר להיות טייס החלל של החללית של וירג'ין שתטיס נוסעים לחוויה בחלל. מייד שאלתי אותו האם הם לא צריכים טייסים נוספים בצוות, ואמרתי שאם לא נידרש טייס לחללית אני אשמח גם להיות טייס מסוק לטובת חילוץ והצלה בכל בעיה שתהיה להם. הבחור ענה בחיוך שטייסים הם לא צריכים אבל אם ארצה לשווק את הטיסות שלהם בישראל אז יש על מה לדבר. כאן אני עקצתי אותו ואמרתי שקודם נראה שהם מצליחים בפרויקט מאחר שנראה לי שיש להם עוד דרך ארוכה לפני שניתן יהיה להטיס אזרחים בטיסות סדירות לחלל.

כאשר שאלתי אותו כיצד הגיע לתפקיד הנחשק להיות טייס מעבורת החלל הוא אמר בפשטות שהיוזמה היתה שלו ולאחר שריצ'ארד ברנסון הבעלים של וירגי'ן הרים את הכפפה הוא גם הציע לו את התפקיד. כך זה כנראה כאשר אתה חי באימפרייה.

אני רוצה לאחל מכאן הן החלמה לטייס ששרד את התאונה והן לחברת וירג'ין שתמשיך להיות חלוצה ושתצליח בפרויקט ושבמהרה נראה אנשים טסים לחלל בדיוק כפי שפעם לפני מאה שנה אנשים באו לטוס כדי לחוות את החוויה ולהתפעם מהיכולת של חלוצי התעופה בתקופה ההיא"

עוזרד בן 50, נשוי ואב ל- 3, תושב רעות 20 שנה, הוא טייס חילוץ והצלה במילואים בטייסת מסוקי סער. הוא השתתף בכל המלחמות והאירועים הביטחוניים משנת 1981. מבצע "צוק איתן" היה הפעם הראשונה שבה לא השתתף כטייס פעיל, "ההרגשה להיות מחוץ לעניינים היתה קצת מוזרה," הוא מודה, "במבצעים קודמים יצא לי להשתתף כטייס פעיל בטייסת בהרבה מאד פעילויות, לחלץ עשרות פצועים משדה הקרב הן תחת אש והן בשגרה בחילוצים אזרחיים של מטיילים בואדיות, תאונות דרכים וכו."

עוזרד שירת בלהק מודיעין של חיל האוויר, בין היתר בתקופה בה שוגר הלווין הישראלי אופק 3 לחלל. לווין זה היה לווין הצילום הראשון של מדינת ישראל וחלוץ בסדרת לווינים מוצלחת שמדינת ישראל פיתחה מאז ועד היום. "בתפקידי הצבאי פיקדתי על הגוף שעסק בעיבוד החומר המודיעיני שהתקבל מהלווין. באותה תקופה דובר על כניסה לתחום חדש עם יכולות שלא היו לפני כן במדינת ישראל, מה שהצריך פיתוח יכולות מיחשוב ועיבוד תמונה מתקדמות מאד לתקופה ההיא".

כמו קפיצת בנג'י

כיום עוזרד מנהל תחום גז טבעי בחברת טלמניע. כשאני שואלת אותו על המפגש האישי עם טייס הניסוי הראשון של חברת וירג'ין הוא נזכר: " לפני 9 שנים, בעת חופשת השחרור משירות סדיר, הוזמנתי לארוחת חג הודיה פרטית מצומצמת בברוולי הילס, אצל מפיק הוליוודי ידוע, אליה הגיעו בין היתר ג'ון וויט (אביה של אנג'לינה ג'ולי), הזמרת והרקדנית פאולה עבדול (מנחת אמריקן איידול), ומספר מצומצם של סלבריטאים ישראלים כמו מיכל ינאי, מוטי רייף שהיה נספח התרבות הישראלי באותה תקופה, שרי גבעתי ואחרים. במהלך הערב הגיע בחור שהוצג לפניי כטייס בחברת התעופה וירג'ין והמארח סטיבן פאול שאל אותו מה שלום מעבורת החלל שלו? מיד נדרכתי ושאלתי אותו במה מדובר ואז הוא סיפר לי שהוא נבחר להיות טייס החללית שתטיס תיירים בחלל במסגרת חברת התעופה האמריקאית. הסברתי לו שלדעתי מדובר בפרויקט שעשוי להתארך אך אין לי ספק שחברה כלשהי תגיע לחלל. "

אני עוברת עם עוזרד על הפרטים שפורסמו בהקשר לפרויקט טיסות החלל המסחריות של חברת וירג'ין שהחל בשנת 2004. באותה שנה זכתה חברת סקיילד קומפוסייטס בתחרות אנסארי X במסגרתה מתמודדות חברות שמנסות ליצור חלליות פרטיות שפיתוחן לא מומן על ידי הממשלה. הפרס למי שמצליחים לעמוד בקריטריונים של התחרות (שתי טיסות לגובה 100 ק"מ בתוך שבועיים) עומד על 10 מיליון דולר. אחד המממנים והתומכים בחללית הזוכה, שנקראה SpaceShipOne, היה לא אחר מהמיליארדר והבעלים של וירג'ין, ריצ'רד ברנסון. עוד במרוצת התחרות החלו להתרקם הפרטים הראשונים בעסקה שתוביל בהמשך הדרך לבניית החללית השנייה, SpaceShipTwo שהייתה גדולה יותר מהקודמת ומסוגלת להוביל לחלל 6 נוסעים בנוסף לשני אנשי צוות שיטיסו אותם. בניגוד לאב הטיפוס שזכה בתחרות, החללית המסחרית של וירג'ין אמורה הייתה לאפשר לנוסעים לצאת מכסאותיהם על מנת לרחף בחללית כשזו מתנתקת מכוח המשיכה של כדור הארץ. חברת וירג'ין גלקטיק שהוקמה לצורך הטסת תיירים לחלל מתוכננת להחזיק בסופו של דבר צי של 6 רכבי חלל שיטיסו תיירים בעלות של 250 אלף דולר לכרטיס. אם נדמה לכם שהמחיר הגבוה הרתיע את המזמינים, אתם טועים. אשטון קוצ'ר, טום הנקס, סטיבן הוקינג, קייטי פרי ובני הזוג ברנג'לינה כבר הזמינו מקומות, וכמוהם עוד רבים וטובים. ליידי גאגא הבטיחה הופעה על SpaceShipTwo.

שברי החללית שהתרסקה והטייס שנהרג.

עוזרד מסביר: "הטיסה שבה מדובר מהותה בחוויה של טיסה לחלל, סוג של ריגוש בדיוק כמו קפיצת בנג'י. זה יותר דומה לטיסות שהיו מטיסים ברודיאו לפני 100 שנה, טיסת סיבוב מסביב לשדה תעופה. הייחוד של טיסה שכזו הוא האפשרות להסתכל על כדה''א מהחלל, לחוות את החוויה של ריחוף בחלל ללא כח הכבידה במשך 4 דקות של ריחוף במעבורת, למי שיש לו 250 אלף דולר מיותרים… את אותו טייס לא פגשתי שוב אך מאז המפגש אני עוקב אחר ההתקדמות של חברת וירג'ין ומאמציה להגיע לחלל". השבוע האחרון היה בוודאי קשה מאד לריצ'רד ברנסון, הבעלים של חברת וירג'ין הענקית. ספינת החלל המסחרית הראשונה, SpaceShipTwo, שנועדה להיות החללית הפרטית הראשונה שתסיע תיירים בתשלום לחלל, התרסקה במפתיע ובנסיבות לא ברורות בזמן טיסת הניסוי שערכה מעל מדבר מוהאבי. בתאונה נהרג הטייס Michael Alsbury. הטייס השני Peter siebold, הספיק לפלוט את עצמו מהמטוס הבוער, נפצע קשה ונשקפת סכנה לחייו.

חלום לטוס לחלל

את זיקתו לענייני החלל שומר עוזרד עוד מאז ימיו בלהק המודיעין של חיל האוויר: "מדינת ישראל היא אחת המדינות החלוצות בפעילות בחלל. כיום אנו מחזיקים מספר לוויני צילום ותקשורת מאד מתקדמים.".

 אתה באמת מאמין שבעתיד הקרוב ניתן יהיה להטיס תיירים לחלל?

"אין לי ספק שזה רק עניין של זמן ואני מאמין שעד 2020 נראה טיסות מסחריות לחלל אם לא של וירג'ין אזי של חברה מסחרית אחרת שתכנס לתחום. לדעתי ריצ'ארד ברנסון לקח על עצמו את האתגר לבנות צי חלליות פרטי ומסחרי שיטוס לחלל מתוך רצון להיות חלוץ ולהגשים חלום שאף אחד לא הגשים לפניו."

"ביום שבו התפרסמה הידיעה על התרסקות החללית המסחרית הראשונה התחברתי לאינטרנט במשך כמה שעות לעקוב ולהבין מה קרה, מה היו נסיבות התאונה. כמי שהתעסק בחקירת תאונות אוויריות בעבר עניין אותי לדעת מה קרה וכמובן בפן האישי, כאב לי לשמוע על התאונה שבה איבד את חייו טייס המשנה בצוות הטיסה של וירג'ין. למרות הכל אני משוכנע שתאונה זו לא תעצור אנשים שאפתנים ויזמים מלהגשים חלום ולהגיע לחלל."

כתבת שהצעת לטייס של וירג'ין להצטרף לצוות טייסי החלל של החברה. לכל הטייסים יש את החלום הזה להיות אסטרונאונטים?

"מסתבר שללא מעט מאיתנו. בשנת 1969 כשהייתי בן 6, צפיתי על הדשא של הקיבוץ בו גדלתי, בטלוויזיה שחור לבן בצעד הראשון של ניל אמסטרונג על הירח. זה היה נראה אז רחוק כל-כך, משהו שאין סיכוי שישראלי יגשים אי פעם, משימה שרק אזרחי המעצמות הגדולות כמו אמריקה או רוסיה יוכלו לעשות. בימים ההם אף אחד לא יכל להאמין שישראל תהפוך לחלק מהשחקנים בחלל, ותפתח לווינים ומערכות מהמתקדמות והיצירתיות ביותר בתחום. ברחוב שלנו רחוב לילך ברעות, גרו אילן רמון ורונה בשכנות אלינו, וכולנו בחיל האוויר עקבנו אחר מסעו של אילן בקורס האסטרונאוטים וטיסתו לחלל שלצערנו הסתיימה באסון. אילן היה מבוגר ממני ובדרגה גבוהה יותר, אך נוכחותו היתה סביבי וסביב כל החברים הטייסים שלי. בכל אירוע של חיל האויר ובכנסים הוא היה שולח חוויות מהקורס בארה''ב ומשתף את כולנו עד שנבחר לטוס. החלום לטוס לחלל לא עזב אותי כל השנים, עד שהגעתי לכנס החלל הישראלי שהתקיים בינואר 2013."

 על חוויותיו מהכנס כתב עוזרד בפוסט הבא: "היום הסתיים כנס החלל על שם אילן רמון, הגעתי לשעה האחרונה לפני הסגירה. יצאתי עם הרגשת גאווה בתעשייה הישראלית. מי שענה לשאלות של נער מתעניין בן 14 על איך בונים סימולטור ללוין לבדיקות לפני השיגור לא היה אמריקאי עם עיגולדים, או גאון רוסי, אלא עומר, שהוא חבר ומדריך איתי בבית הספר לטיסה. עומר סיפר לנער על ההכנות לשיגור עמוס 4, על ההתרגשות בשיגור והשמחה כאשר הלוויין מתחיל לשדר. היה מרתק לראות את אותו נער צעיר שברור שאם הוא לא יהיה אסטרונאוט הוא לבטח ישתלב בתעשיית החלל כאן בישראל.הקטע הקשה היה כאשר ילדים שאלו את הקוסמונאוט הקזחי מה צריך לעשות כדי להתקבל לקורס ולטוס לחלל, ואני הפנמתי שכנראה עברתי את הגיל, ולי זה כבר לא רלוונטי."

עוזרד: " בכנס הירצה קוסמונאוט מקזחסטאן שסיפר על תנאי הקבלה לקורס קוסמונאוטים ועל הקורס עצמו. גם אני הקשבתי בשקיקה וראיתי את עצמי מגיש בקשה להתקבל לקורס, ואז נזכרתי לאכזבתי שאחד מתנאי הקבלה הוא להיות צעיר ב 30 שנה לפחות… אך אין לי ספק שנערים בארץ יכולים בהחלט לחלום על טיסות לחלל וחלקם גם יגשימו חלום זה. מה שבילדותי יכולנו להשאיר רק כבדיחה בעתידות של מסטיק בזוקה."

לרוב הטייסים יש חיידק אקסטרים, רבים מהם רוכבי אופנוע או צוללים…מאיפה זה בא? האם זה קשור לרמת הסיכון הגבוהה שיש בטיסות?

"אכן רבים מחבריי עוסקים בפעילויות המכונות אקסטרים. אני חושב שלא הטיסה גורמת לכך אלא הפוך, אנשים שבאופן טבעי אוהבים אתגרים, גם מגיעים לקורס טייס והופכים לטייסים. באופן אישי, למרות שאני עוסק בפעילות שיש המגדירים כאקסטרים, (בין תחביביו עוזרד עוסק בדיג, בצלילה חופשית, צלילה ללא בלוני חמצן לעומק של 20 מטר, רוכב אופניים, משיט יאכטה, מחזיק בחגורה שחורה בקראטה וכמובן מטיס מסוקים. ג.מ) אני תמיד משתדל שהפעילות תהיה שקולה. מעולם לא קפצתי בנג'י ואני לא נהנה מנסיעה ברכבות הרים בהן ההגה לא בידיים שלי ואין לי יכולת לשלוט במה שקורה. זכור לי פעם אחת שאכזבתי קבוצה שלימה של יהודים אמריקאיים כאשר לא הסכמתי לרדת במגלשת מים מטורפת בפארק מים אקסטרימי בארה''ב.  לעומת זאת כאשר לפני שנה בני הציע לי להצטרף אליו לטיול אופנועים בהימלאיה, למרות שאין לי ניסיון או רישיון לאופנוע קפצתי על ההצעה ורכבנו יחד 3500 ק''מ בהרי ההימלאיה בגבהים הכי גבוהים בעולם, מעל 5300 מ' במזג אויר קיצוני ובתנאי דרך קשים, טיול שהיה חוויה גדולה לשנינו."

האם לטייסים אין פחד?

"כולם פוחדים, פחד זה מנגנון בריא שנועד לשמור עלינו. נהוג לדבר על 3 פעולות אותן אדם מבצע בעת חרדה – (פחד קיצוני) שלושת הf-ים: fight, flight ,freeze  -הילחם, ברח או קפא. אני חושב שאצל הטייסים מנגנון הפעולה מחושב ורציונאלי, עובד חזק גם בשלבים של פחד ומאפשר שיקול דעת ושליטה. "

(התמונה מאתר virgin space shuttle ו- Virgin galactic)