די לטרגדיות, בלי אסונות, בלי מלחמות, בלי אמא קוראז', בלי ריצ'רד השלישי… לקומדיה רבותיי! במילים אלה ודומות פותח שלמה בראבא את המחזה, כשהוא קורץ ומכין את הקרקע לפארסה העומדת להתרחש על הבמה. במילים אחרות הוא מבקש: תשכחו מהצרות ובואו ליהנות. חיש מהר הופכת הבמה לזירת קרקס צבעונית הכוללת לוליינים, רקדנים, שחקנים, תזמורת של נגנים, והרבה חידודי לשון משעשעים. מדובר ללא ספק בשואו מרהיב ומושקע שעליו מנצח בטבעיות, בראבא (העבד התחמן), שכמו בתפקידיו האחרונים בקאמרי "מעגל הגיר הקווקזי" ו"הם יורים גם בסוסים" מתאים לתפקיד ככפפה. האם זה גם מצחיק ומחזיק?

"דבר מצחיק קרה" הוא מחזה המורכב משבע קומדיות שכתב המחזאי הרומי פלאוטוס (לא ממש מוכר, אבל בעל השפעה על יוצרים כמו שייקספיר ומולייר). ברט שבלוב ולארי גלברט עיבדו את הכל למיקשה אחת, סטיוון סונדהיים רקח את הפזמונים והלחנים, וההצגה שהרשימה את ברוודוי כיכבה על במותיה החל משנות השישים, התפשטה בעולם, והגיעה אף להוליווד כעיבוד קולנועי (בימוי ריצ'רד לסטר). בארץ, היא עלתה לראשונה רק ב-1994, גם אז על במת הקאמרי (בבימוי של מיכאל גורביץ). הקאמבק מגיע בהפקה מושקעת ביותר תחת שרביטו של עמרי ניצן, בתרגום משעשע ונהדר של אלי ביז'אווי, ועם שלל שחקנים מהשורה הראשונה בהם איתי טיראן, רמי ברוך, עזרא דגן, גדי יגיל, עירית קפלן רונה לי שמעון ועוד.

המקום הוא רומא בתקופה שמי שלא היו לו שני עבדים לפחות נחשב לעני מרוד. הרו (עידו רוזנברג) בן ה-17 מאוהב בפיליה הבתולה (רונה לי שמעון) השוהה בבית הבושת של לייקוס (גדי יגיל) סוחר הקורטיזנות. העבד שלו פסאודולוס (שלמה בראבא) שמשתוקק להיות אדם חופשי, חותם איתו על עסקה במסגרתה הוא ידאג להשיג לו את אהובתו ולשחררה מידי גנרל מיילס (אסף פריינטא) ששילם עבורה כסף רב ואמור לשאתה לאשה. בתמורה פסאודולוס יזכה להיחלץ מגורלו כעבד ויהיה אזרח חופשי. ויש גם את הוריו של הרו (רמי ברוך ועירית קפלן), שהכל קורה בביתם בזמן שנסעו והותירו את בנם תחת השגחתו של בכיר העבדים היסטריום (איתי טיראן), שמעורב בעל כורחו בביצוע המזימה שרקח פסאודולוס. ואת ארוניוס (עזרא דגן) אב לצמד ילדים שנחטפו בינקותם.

כמו בכל קומדיה רומית קלאסית תמצאו כאן אדונים ומשרתים, עבד תחמן, זוג צעיר מאוהב, חייל רברבן, זקן חרמן, וכמובן טעויות סביב חילופי זהויות, דלתות נטרקות וסוף טוב. אבל כאן גם השובינזם חוגג: הנשים מוצגות כלא יותר מבובות מין על חוט שנועדו לספק את תאוות הגברים. ואם הן לא חלק מהרמון בית הבושת אז הן וולגריות כמו דומינה (קפלן) או בתולות עם איי קיו של נעל (כמו פיליה). הייתי שמחה למצוא בעיבוד הזה יותר מאמירה קטנה בסוף של "די לסחר בנשים",  אולי בצורת  שיר או ריקוד שמחדד את המסר, אבל זה לא היה, וזאת קומדיה, אז בואו נמשיך לצחוק… 

אחת מנשות לייקוס יוצאת בריקוד

בגדול מדובר במחזמר מושקע, מקצועי, ססגוני ומרהיב. תפאורה עשירה שמדמה את הבתים כאוהלי קרקס, אביזרים מיוחדים (שרפרפים בצורת ישבן וציצי) ומופעי לוליינות על חבלים בהם שחקנים ורקדנים מרחפים ויורדים מהשמיים. יופי גדול לעיניים. הריקודים של בנות לייקוס המציגות את מרכולתן בשלל סגנונות, הקצביות המשמחת של המחזה, והטקסטים, הו הטקסטים, המלאים בהברקות וחידודי לשון השנונים, הקריצות הרלוונטיות (כולל מוכר הבייגלה למחכה לקהל אחרי ההצגה) הופכים את המחזמר לסוג של מופע בידורי ששווה וכדאי לראות. המשחק המעולה של בראבא, איתי טיראן (שאף פעם לא מאכזב), גדי יגיל (התגעגענו אליו) עזרא דגן ועוד – מהנה עד בלי די. אבל עד כמה זה מצחיק? אז זהו שלא ממש. יש רגעים משעשעים ( בזכות התרגום המבריק), יש סצנות מבדרות, אבל בשורה התחתונה זוהי קומדיה שאינה מכאיבה את הבטן מעוצמת הצחוק ולא מזיזה לאצבע בגין המסר החברתי על חופש האדם. וחבל!

"דבר מצחיק קרה"

מחזה מאת ברט שבלוב ולארי גלברט על פי פלאוטוס. שירים ולחנים: סטיוון סונדהיים. נוסח עברי: אלי ביז'אווי. בימוי: עמרי ניצן. כוריאוגרפיה: צ'ט ווקר. תפאורה ותלבושות: אורנה סמורגונסקי. שחקנים: שלמה בר-אבא, רמי ברוך, עירית קפלן, עידו רוזנברג, איתי טיראן, עזרא דגן, גדי יגיל, אסף פריינטאף רונה לי-שמעון, ועוד. הפקה: תיאטרון הקאמרי.

(צילום דניאל קמינסקי)