מרכז "לב רעות" יארח ביום שישי הקרוב (27.3) יריד אמנים ייחודיים, יוצרים בעבודת יד, בסגנון יריד "נחלת בנימין" בת"א. היריד יתקיים בין השעות 09:00-14:30, לצד "שוק האיכרים המתקיים במרכז לב רעות.
היריד מביא לכאן מוצרים ויצירות אמנות מכל רחבי הארץ והוא יארח עשרות אמנים היוצרים במגוון טכניקות: תכשיטים, פסלים, יצירת פיות קסומות, עיצוב בטקסטיל, עיצוב בנייר, פסלים ייחודיים, גינון אורבני ועוד. בין המציגים כמובן גם אמנים מ"תוצרת מקומית".
דנית גורן, מנהלת מרכז לב רעות: "לקראת חג הפסח תושבים רבים מחפשים מתנות לא שגרתיות, דברים שלא רואים ביום יום, ולרובנו אין זמן לנסוע לתל אביב ולחפש שם דברים יצירתיים. לכן החלטנו להביא את השפע והמגוון של תל אביב למרכז לב רעות. ביריד ליקטנו אמניות ואמנים היוצרים יצירות איכות בעבודת יד. חיפשנו דווקא את הפן הלא שגרתי. הקפדנו לשלב הרבה מוצרים טבעיים או מחומרים ממוחזרים והבאנו אמנים שחלקם ממש מהשורה הראשונה. כמו מעיין פייגן המנפחת בזכוכית, שעבודות האמנות שלה מוצגות בגלריות ומוזיאונים בכל העולם, כולל מוזיאון תל אביב.
מצד שני הבאנו אמנים שיוצרים דברים לילדים, עבודות בטקסטיל, בקרטון, ועוד מגוון מדהים של אמנים ועבודות אמנות. אני קוראת לכל תושבי מודיעין להגיע ולראות איך אמנות מקורית מדהימה מוצאת את דרכה גם למודיעין".
מי ומי ביריד
אז מי יציג ביריד? הרשימה ארוכה: ניפוח זכוכית של GSTUDIO; עבודות של מעיין פייגן (המציגה גם במוזיאון ת"א); פסלים, אמנות שימושית, מוצרי נוי ויודאיקה של של מירה קריספל; "הפיות הקסומות של מיכל" – פיות מצמר טבעי בעבודת יד, לקישוט חדרים ולאווירה; הקרמיקאית דבורה חרש תציג מגוון כלי קרמיקה צבעוניים ויודאיקה בעבודת יד, כולל תבניות אפייה, כלי הגשה, קערות וקעריות. כולם בטוחים לשימוש בתנור ובמדיח
אנה טננבאום היא "בובנאית", שתציג בירידה בובות ספוג ובובת גרב צבעוניות וייחודיות בעבודת יד – למטפלים, אנשי חינוך, מפעילי יום הולדת או פשוט לילדים ; מרים בכר היא נצר למשפחה של תופרות ומעצבות, מעצבת בטקסטיל, ותציג תיקים, כריות נוי, סינרים, מפות ואקססוריז. והכל מבדים איכותיים ובצבעים שמחים בעבודת יד.
קורין קורסל רות מציגה יצירות מרהיבות מגזרי קרטון בעבודת יד; אתי יניב היא ציירת ומעצבת בוגרת "שנקר", המשלבת ציורים וצילומים מקוריים על מגוון מוצרי עץ. התוצאה – אלבומים, תיבות דואר ומגוון כלי אחסון יחודיים.
דגנית חן היא צורפת ומעצבת תכשיטים המציגה מגוון של תכשיטי כסף, זהב ואבני חן בעבודת יד ובהשראת נופי הגליל והגולן שליוו את ילדותה. כולם מעשה ידי הצורפים המועסקים בחברתה. חן משווקת תכשיטים רבים לגלריות בארץ ובחו"ל. כמו כן תציב ביריד גם נופר, המעצבת תכשיטים ייחודיים מענבר.
לצד MAD HIPPO ART (פיסול מלא השראה) תציג אילנה משה, מעצבת בנייר המוכרת מנחלת בנימין. היא תציג פיות, בובות, ריהוט וקישוטים.
ביריד תשתתף גם מיכל לוין מ"הדרך הטבעית", עם קוסמטיקה טבעית. "פלנטי פוקטס" מציגים פתרונות גינון אורבניים מדליקים. "אקו סטור" מציעה מגוון מוצרים לבית ולגן מחומרים ממוחזרים ובאיכות מעולה.
האמנים המקומיים
הדס חזנובסקי היא מעצבת גרפית בוגרתHIT בחולון ואם לשלושה. היא תושבת מודיעין מימיה הראשונים, כש"בוכמן" ו"קייזר" עוד היו גבעות חשופות ומוריקות. ובכל זאת – היא מעידה על עצמה עדיין כ"ירושלמית".
עד לפני פחות משנה היתה הדס מעצבת גרפית בחברת אופנה גדולה בארץ בה עבדה מעל לעשר שנים. הדס: "העיסוק בצבעים, טקסטורות, פאטרנים ואלמנטים גרפים שונים הביא אותי ליצירת מותג צבעוני ושובב משלי בשם Hadas Hzk. את הקופירייטינג לשם אני חבה לחברי לגרעין הנח"ל שכינו אותי 'חזק' ובאמת – השם 'חזנובסקי' ארוך מדי". הדס מספרת כי לצבע יש מקום מאד משמעותי ביום יום שלה והיא חשה השפעה חזקה שלו. "קירות הבית שלי למשל צבועים חרדל חם. אין אחד שנכנס אלינו הביתה ונשאר אדיש. נסו למשל לשים לב במקום העבודה שלכם, בכיתה או בכל מקום בו אתם פוגשים שוב ושוב את אותם האנשים – לפעמים יש יום בו כולם לובשים פתאום צבע מיוחד. אין ספק שיש סיבה לכך. אני אוספת את הנתונים הללו עוד מהתיכון. יום אחד עוד אעשה עם זה משהו".
תהליך העבודה של הדס מתחיל מאיור קו המתאר של הדמות: ינשוף, במבי, אשה משנות ה-50. "אז אני ניגשת למלאכה המרתקת – צביעת הדמות. הדמויות שלי לא מקבלות רק גוונים אלא נצבעות בעולם שלם של פרחים. נקודות, פאטרנים שאני יוצרת. השילוב הייחודי של הגוונים והטקסטורות מביא לעולם מוצרים עשירים דוגמת מתלים לחדר ילדים או למטבח, לוח מחיק, תחתיות לקפה ולסירים והדמיון הוא הגבול".
את הצבע הדס מכניסה גם דרך הרגליים: "אני רוקדת פלמנקו בסטודיו של אורה שובל ובקיץ נסענו כל הקבוצה לסדנת פלמנקו שפתחה לנו עולם שלם של צבעים, מקצבים, תרבות שלמה והרבה אהבה".
הבדים של אתי
אתי יניב ממודיעין רכשה את השכלתה האקדמית והאמנותית במכללת "שנקר" במגמת עיצוב טקסטיל. במסגרת הלימודים הוענקה לה מלגה והיא נשלחה ללונדון להתמחות בסטודיו לעיצוב טקסטיל. לאחר סיום הלימודים (בהצטיינות) עבדה כמעצבת במפעל "ארגמן" ביבנה. אתי: "בסטודיו שבמפעל עיצבנו טקסטיל לדקורציה בעיקר ל'מרקס אנד ספנסר'- החברה הבריטית היוקרתית. לאחר מכן עבדתי מספר שנים כגרפיקאית ואז הפכתי למעצבת בסטודיו 'אלמוגית', בו עיצבתי למפעלי טקסטיל כמו 'כיתן ו'ורדינון'. העבודה הזאת לקחה אותה לביקורים בתערוכת הטקסטיל הגדולה בפרנקפורט, גרמניה, ושוב לקשר עם כל מה שקורה בחו"ל".
לאחר כעשרים שנה בתעשייה פרשה אתי מעבודה כשכירה, חברה לקבוצת אמניות מוכשרות בעיר, וכיום היא בעלת סטודיו פרטי. אתי: "אני משלבת ציור, צילום ופסיפס בתמונות וחפצי נוי כגון תיבות שונות (תיבות תה, תיבות מפתחות, תיבות תכשיטים) מתלים לניירת ומכתבים, מגשים שונים (למפיות, למצות), יודאיקה, מזוזות ועוד. נוסף אני מעצבת אלבומים כגון אלבומי בר/בת מצווה, אלבומי שורשים. בכל העבודות אני משלבת על פי בקשה כיתוב: שמות, הקדשות, ציטוטים, הן במכחול, והן בכתב יד".
אתי היא אמנית פעילה המשתתפת בתערוכות נשים יוצרות ובבתים פתוחים בעיר.
התכשיטים של ריבה
ריבה שיפרין, תושבת מכבים ותיקה, היא מעצבת תכשיטים המסתובבת בעולם ומנסה, לפחות פעם בשנה, להגיע למזרח הרחוק, למקורן של אבני החן, כדי להביא את היפות שבהן, אותן היא משבצת בעיצובים שנמכרים בארץ וגם בעולם.
פעמיים בשנה מתקיימת בבנגקוק ולאחר מכן בהונג קונג תערוכות תכשיטים ענקיות. במשך ארבעה ימים מסתובבים בין הדוכנים של אבני החן וביתני העיצוב של החברות המובילות בעולם. ריבה מספרת שכאשר היא נוסעת לתערוכה כזו לוקח לה לפחות יום לעשות סריקה ראשונית כדי לסמן לעצמה את הסוחרים והביתנים שהיא רוצה לחזור אליהם, ויומיים של בחירת האבנים ומו"מ על מחירן. יחד איתה נוסעים רבים מהסוחרים הישראלים שיש להם כבר קשרים מקומיים ומזמינים את האבנים לחצי שנה הקרובה.
שיפרין: "מאחר והעיצובים שלי ברובם הם של ONE OF A KIND חשוב לי לבחור כל אבן לחוד, ותוך כדי בחירת האבנים אני כבר מדמיינת לאיזה עיצוב אני אשבץ אותן. כשאני חוזרת ארצה מהנסיעה אני מתיישבת מייד בסטודיו, כי בוער בעצמותי לשבץ את האבנים בעיצובים החדשים שלי. הנסיעה האחרונה הייתה ממש לפני חודשיים וידעתי שלקראת מכירת האביב המסורתית שלי, ממש לפני הפסח, אני חייבת להספיק לסיים כמה שיותר עיצובים ושיבוצים חדשים".
היא החלה את דרכה בעיצוב כבר בתיכון ויצ"ו צרפת ומיד לאחריו נבחרה כתלמידה מצטיינת וקיבלה מלגת לימודים בבית הספר לעיצוב גרפי הגבוה "אקדמי ג'וליאן" בפריז. כשחזרה ארצה בגיל 21 השלימה את השירות הצבאי ואחריו נקטפה לעולם הפרסום. היא הייתה חלק מהצוות הקריאטיבי המוביל של פרסום גיתם. לימים, אחרי שרוותה "לילות לבנים" של פרזנטציות, וכשנולדו הילדים, "החלטתי לעשות הסבה לתחום עיצוב אחר ולא פחות מספק, עיצוב התכשיטים. הלימודים בתחום אינם מסתיימים וגם היום אני לומדת בסדנאות אומן או מתמחה בטכניקות חדשות. נכון שאני שולחת עיצובים ותכשיטים ללקוחות בארה"ב , אבל אין כמו המכירה האישית ללקוחותי הנאמנות בארץ, שרובן הפכו לחברות. כי כשאני יושבת עם לקוחה אני נותנת לה את כל הזמן שבעולם כדי להתאים לה בדיוק את התכשיט שייתן לה הרגשה טובה. לכולנו יש תכשיטים ישנים בבית שאיננו עונדות ואני מאפשרת ומעודדת להביא תכשיטים ישנים ובעצה אחת 'נפרדים' מהתכשיטים הישנים וממחזרים את הזהב שבהם ליצירת תכשיט חדש ועדכני".
הפסיפסים של אריאלה
אריאלה שמעון בכר, תושבת מכבים, עשתה בשנת 2010 מהפך אישי: "אחרי שלושים שנים של תעסוקה לצורך פרנסה העמדתי את העיסוק באמנות במרכז. לא עוד כעיסוק בשעות הפנאי, אם וכאשר היו כאלה, אלא מרכז, עיקר ומהות".
כחלק מהמהפך פתחה אריאלה את הסטודיו "הפסיפס של אריאלה" במכבים. היא מספרת: "בסטודיו אני יוצרת אמנות בפסיפס, מכינה עבודות בהתאמה אישית, מלמדת ומעבירה חוגים מתמשכים וסדנאות חד פעמיות".
לפסיפס הגיעה אריאלה אחרי התנסויות בסוגים שונים של יצירה: "במבט לאחור הבנתי שבעצם תמיד עשיתי פסיפס בחומרים שונים, ובאופנים שונים. כעת אני מרגישה שהגעתי הביתה. עבודת הפסיפס באבנים ובחומרים שונים שבתה את ליבי. הקסם שמתחיל בערמת שברים צבעוניים, אריחים מרובעים, כלי פורצלן ישנים ודחויים ומסתיים ביצירת דבר חדש צבעוני ומשמח. הקסם הזה מרגש אותי כל פעם מחדש. אני נהנית מתהליך הבשלת הרעיון ומימושו, לגרום לרעיון מופשט לקרום עור וגידים או אבן ודבק ואז לשתף את הסובבים בפלא. אני נהנית ללמד ולהיות שותפה ליצירה של תלמידותי ואיתן ביחד לממש את היצירתיות שחבויה בכל אחד ואחד. וכל אחד יכול".
אריאלה מעודדת את התלמידות שלה ליצור הכל מכל: שולחנות, מזוזות, מגשים, שלטים ועוד, ומשתפת את העבודות שלהן בדף הפייסבוק הפעיל שלה. בין השאר היא משתתפת בתערוכות אמנות ובבתים פתוחים בעיר, ובזמנה הפנוי גם מבצעת חפירות ארכיאולוגיות. היא מעשירה את עולמה בסדנאות נוספות בארץ ובחו"ל ו"חיה ונושמת את עולם האמנות יום יום, שעה שעה".
הבובות של אנה
אנה טננבאום, תושבת מודיעין, יוצרת בובות ומלמדת בנייה והפעלה של בובות קלות. שיגעון הבובות דבק בה, לדבריה, כבר בגיל הגן: "בגיל צעיר מאוד אהבתי לעשות הרבה הצגות עם בובות. אף פעם לא יצא לי להיות בחוג, אבל בתיכון הייתי במגמת תיאטרון והייתי מאוד פעילה בשיעור של תיאטרון בובות. הייתי עולה חדשה שלא ידעה כל כך טוב עברית ולמדה במגמת תיאטרון. היה לי קשה. כמעט ולא דיברתי. בתיאטרון הבובות, מאחורי הבובה, תמיד הרגיש לי בטוח ונוח וכל מה שלא יכולתי להוציא מעצמי פרונטלית, היה יוצא כשהייתי מאחורי הבובה. אני זוכרת שכאשר העבירו עלי ביקורת על כך שאני לא מדברת במגמה, המורה במגמת תיאטרון בובות לא הבינה על מי מדברים, כי מבחינתה, הייתי מכוכבות המגמה".
אנה למדה "חינוך יצירתי" בסמינר הקיבוצים וגם שם היו לה נגיעות בתחום. היא ממשיכה: "אחר כך למדתי בחולון שלוש שנים תיאטרון בובות ואז נולדו לי שלושה ילדים בפחות מארבע שנים. הפכתי בעצמי לסוג של מריונטה לילדים ולא נגעתי בתחום בערך שלוש שנים. לאחר מכן הלכתי ללמוד חינוך מיוחד ובמהלך ההתנסות שלי באחת המסגרות התחלתי שוב להביא את הבובות, הפעם ככלי טיפולי שמזמין תקשורת. הפעם ידעתי שתחום הבובות חזר אלי לתמיד, והחלטתי לנסות לעשות סדנאות. ראיתי שאנשים מתלהבים. הבת הגדולה שלי היתה כבר בת עשר והחלטתי שכעת אפשר לפתוח עסק בתחום. קראתי לסטודיו שלי 'סדנאות ושמחות', כי העיסוק בבובות מביא המון שמחה. נחמד במיוחד לראות מבוגרים יוצרים, כי יש ביצירת בובות המון הומור ופתאום משתחררת המון שמחת חיים".
בנוסף לסדנאות, אנה מכינה בעצמה בובות ומוכרת אותן, אך הסדנאות הן האהובות עליה. היא עובדת עם כל הגילאים, ומסתבר שאפשר לעשות בובה בשעתיים או שלוש, כל מיני סוגים ומינים, כאשר הקלות ביותר הן בובות גרב. "אני משתדלת לשלב חומרים כמו בדים ופרוות כדי לגרות את הדמיון. ילדים יוצאים עם כל מיני מפלצות שהמוח שלהם יוצר. פחות חשוב לי שזה ייראה 'יפה' ו'מדויק' אלא שתהיה דמות, אישיות. שיהיה חיבור אותנטי בין הבובה לבין מי שעשה אותה. בובה שנעשתה באהבה ודמיון – היא הבובה המושלמת מבחינתי".
בתמונה: אנה טננבאום. בובות עם אישיות (צילום: בוריס מיסלובטי)
