ב-1 באוקטובר תארח "חווה ואדם", החווה האקולוגית במודיעין, את כנס קהילת הפרמקלצ'ר (Permaculture) הישראלית, ליום שכולו על טהרת הגישה שמכילה עולם ומלואו תחת כותרת הגג של "חקלאות שעושה טוב לאדם, לסביבה ולחברה".
בפלייר שהכינו אנשי החווה לקראת הכנס הם מתמצתים את הגישה בצורה יפה: "איך אומרים במילה אחת תרבות, קיימות וחקלאות אורגנית? פרמקלצ'ר". על פי הפלייר הגישה היא למעשה שיטת תכנון/גישה לחיים המלמדת איך ליצור מערכות מורכבות העובדות בשיתוף פעולה זו עם זו, עם הסביבה ועם בני האדם בצורה מיטבית. שלושה עקרונות אתיים יש לגישת הפרמקלצ'ר: דאגה לאדמה – מניעת זיהום והפרעה באזורי בר בלתי נגועים ושיקום עדין של מערכות אקולוגיות שנפגעו, דאגה לבני האדם – אפשור גישה לכל בני האדם למשאבים הבסיסיים הדרושים להם, כמו מים נקיים, אוויר נקי, מזון ללא רעלים, מחסה ומידע רלוונטי והגבלת הצריכה וחלוקת עודפים על ידי מניעת ריכוז משאבים בידי מיעוט והקצאת משאבים לטובת פרויקטים סביבתיים.
תחילתה של גישת הפרמקלצ'ר הייתה באמצע שנות ה-70 של המאה הקודמת, כאשר שני אקולוגים אוסטרליים פיתחו רעיונות לגבי חקלאות על בסיס "מקיים". כזו שאינה מדלדלת את המשאבים הדרושים לה, בעקבות דאגתם משימוש הולך ונרחב בכימיקלים המזהמים את המים והאדמה ומפרים את האיזון האקולוגי. ספרם הראשון permaculture one התפרסם ב-1978. לאחר מספר שנים של עיסוק מעמיק בשיטה פתחו השניים קורס אשר נלמד מאז בעשרות מדינות בעולם. הקורס הראשון בישראל נערך בשנות ה-90 בקיבוץ גזר, כאשר המורים הראשונים בארץ היו מייק קפלן וטליה שניידר. השפה המיוחדת של שיטת הפרמקלצ'ר קיבלה גרסה עברית בספר "גן עדן בפתח הבית" והיא משמשת היום אלפי אנשים בישראל.
בארץ קיימות קהילות פרמקלצ'ר בקיבוצים צבעון וחוקוק שבגליל העליון ומשקים ברחבי הארץ בהם ניתן ללמוד, לעבוד ולהתנדב.
בנוסף לכנס, השבוע נפתח קורס לימוד הגישה בחווה האקולוגית, אשר כולל 15 מפגשים בימי שישי. ומה צפוי לבאי הכנס? בעלות של 50 שקל לכרטיס (120 למשפחה) יוכלו המבקרים להיכנס לשלל הדרכות, סיורים וסדנאות בכמה מתחמים. כיתת ההדרכה תארח הרצאות בנושאים כמו גינון ציבורי ללא חומרי הדברה, קידום תהליכי קיימות ברשויות ועיריות. ב"דום השמש" תתקיים סדנת הורים ותינוקות, הרצאה על חברה משותפת ואקולוגיה חברתית והרצאות נוספות על קהילה גלובלית, מסורות תזונה וכלכלת שיתוף. הספרייה בחווה תארח הרצאות על כוח המוח – שימוש בטכניקות של מפות חשיבה, מרחב מאפשר צמיחה וחינוך מקיים. עוד יתקיים הפנינג החלפת זרעים, סדנאות בנושא בנייה מחומרים טבעיים ורבות אחרות.
מי עשה קומפוסט היום?
אז מה אומרת הגישה באופן מעשי? שיטת הפרמקלצ'ר משתמשת בתבניות טבעיות, בשיטות עתיקות שנמצאו יעילות, במשאבים מקומיים ובעקרונות פיזיקליים כדי לתכנן וליצור מערכות רבגוניות, יצרניות ויעילות מבחינה אנרגטית. לדוגמה, מערכת השקיה המבוססת על תבנית הסתעפות (בדומה לעץ או לריאות) ועשויה מאבן מקומית ומשקה על ידי כוח הכבידה.
הדגש בתכנון הוא על יצירת הקשרים חיוניים בין המרכיבים השונים במערכת ויצירת שיתוף פעולה בין המרכיבים השונים. לדוגמה, במערכת אקולוגית מבוססת כדוגמת יער ראשוני או שונית אלמוגים יש אינספור הקשרים בין כל המרכיבים: מארג המזון , מיקום, שעות פעילות של בעלי חיים וכו'. קשרים אלה חיוניים ביצירת מערכת אקולוגית יציבה והפרמקלצ'ר תנסה לחקות יציבות זו בתכנון לטובת מערכות החיים האנושיות. דוגמה נוספת ניתן למצוא בערימת קומפוסט המקיימת קשר ברור עם בני האדם על ידי צריכת הפסולת האורגנית שלהם ועם הגינה על ידי יצירת דשן. אך מיקום של ערימת הקומפוסט מתחת לעץ פרי נשיר יאפשר צל בקיץ על הערמה ולכן הפחתת אידוי המים, ותוספת הגונה של חומר אורגני בשלכת. העץ גם ייהנה מחומרי ההזנה המחלחלים מן הערימה לבית השורשים וייתן יבול גבוה יותר.
דגש נוסף הוא יצירת מערכות בעלות רבגוניות גבוהה, בדומה למערכות אקולוגיות בטבע, ויצירת מערכות חקלאיות מעורבות ואינטנסיביות, בניגוד לחדגוניות של החקלאות התעשייתית אשר מובילה לצורך מתמשך בכימיקלים כדי להחזיק רמת ייצור נאותה וגורמת סחף ואבדן אדמות. לדוגמה: בוסתן עצי פרי משולב מראה עמידות גבוהה למחלות ומניב כל השנה מגוון פירות לפי העונה, כאשר ניתן להוסיף עוד נדבך לרבגוניות בצורת גינות חורף עונתיות מתחת לעצים נשירים או מטפסים ומתחת לחופת עצי הבוסתן ניתן לגדל גידולי צל או פטריות.
הכנס שהפך למסורת
כרמל צדיק, מנהלת השיווק של החווה האקולוגית, מספרת: "כנס קהילת הפרמקאלצ'ר נערך כבר כמה שנים כאשר זאת השנה השנייה בה אנחנו מארחים אותו. היות והרבה ממה שאנחנו עושים בחווה הוא בגישה ובחשיבה של פרמקאלצ'ר, הזמנו בשנה שעברה את אנשי הקהילה להתארח אצלנו. הגיעו כמעט 500 איש וזאת קהילה מאוד חזקה בארץ. זה מפגש שהוא גם חברתי וגם מלמד. בקהילה מאוד מחכים לכנס וכל הזמן נשאבים לזה עוד ועוד אנשים".
מיהם בעצם אנשי הקהילה?
"אנחנו מכוונים לקהילת הפרמקאלצ'ר, אבל זה מעניין לכל אדם מהיישוב. כל אחד לוקח מכאן את מה שתאים לו ומדבר אליו ולא חייבים להיות עמוק בתחום. רוב אנשי הקהילה הם בעלי משקים פרטיים שסביבם נבניתה קהילה קטנה, שמארחת סדנאות ומתנדבים. היות ואנחנו לא גוף פרטי, אלא עמותה/ארגון עם חווה גדולה והמון מקום, החלטנו שננסה להפוך את אירוח הכנס אצלנו למסורת שנתית".
אז מה זה בעצם פרמקאלצ'ר מבחינתכם?
"מדובר בעצם על גישה לחיים, תפיסת עולם שנוגעת בכל הרבדים הנוגעים לאדם עצמו ולמעגלים שסובבים אותו. מדובר על מעגל רבגוני – צמחים, בעלי חיים, אוויר, אדמה ומים, כך שהגישה נוגעת בכל רבדי החיים מתוך התפיסה שדבר משפיע על דבר ואין משהו שעומד בפני עצמו. הכל קשור אחד לשני".
(צילום: החווה האקולוגית)
