השנה האחרונה הייתה "שנת המלחמה" של ישראל וכל אזרחיה, וגם שנת מאבק פרטית עבור שמעון סלל רוה רודריגז, בעלי מועדון הכדורסל עוצמה מודיעין, שניהל במהלכה מאבק עיקש במחלת הסרטן. במהלך השנה עבר רודריגז, בן 62, עשרה חודשי אשפוז ו-12 ניתוחים, ובשלב מסוים אף היה מורדם ומונשם והרופאים קראו לבני המשפחה כדי שייפרדו ממנו.
"חליתי בסרטן אלים באזור הגרון", מספר רודריגז, "עברתי טיפולי הקרנות וכימותרפיה, ואלה פגעו בקנה הנשימה שלי וביכולת של הגוף להחלים מניתוחים. הייתי מאושפז במשך עשרה חודשים ועברתי ניתוחים רבים, והיו גם סיבוכים, זיהומים וטיפולים באנטיביוטיקה חזקה. במהלך השנה האחרונה הגעתי מספר פעמים למצבים מסכני חיים, אבל יצאתי מהם".
רומי, אשתו של שמעון ב-36 השנים האחרונות ואם ילדיו, מספרת: "הרופאים לא האמינו ששמעון יצליח להתגבר על האתגרים הרפואיים שניצבו מולו. הצוות הרפואי הנפלא בבית חולים בילינסון אומר ששמעון הוא מקרה מיוחד, שהם מעולם לא ראו כמותו. אמרו לנו שאם יעשו עליו סרט, הסרט לא יהיה אמין כי אף אחד לא נלחם והצליח להתגבר על כל כך הרבה מצבים יוצאי דופן כאלה".
את היכולת להתגבר על כל כך הרבה מצבים בהם היה על סף מוות היא מייחסת ל"מנטליות הספורטאי" שלו, לאחר ששיחק כדורסל במשך 30 שנים. "לכל אורך השנה שמרה עליו העובדה שהוא ספורטאי ורץ למרחקים ארוכים. המאבק הזה הוא הרבה יותר מריצת מרתון, ושמעון צבר כבר5 ריצות מרתון בשש השנים האחרונות".
על ההתמודדות האישית, המשפחתית והמקצועית היא מספרת: "שמענו הרבה סיפורים על כך שכשמתמודדים עם סרטן אנשים מתרחקים. אנחנו חווינו בדיוק את ההפך. שמעון כל כך אהוב ומוערך, שבמקרה שלנו אנשים דווקא התקרבו אלינו במסות. אנשים שהכרנו בעבר פתאום חידשו את הקשר והציעו עזרה מכל סוג. ביקשו להיות מעודכנים, נרתמו להסיע אותי, הביאו לי אוכל מבושל, התפללו בשבילנו או עזרו לנו לתקשר עם הגופים השונים כדי לשחרר אותו מבית החולים בעת הצורך. גילינו את היופי שבקהילה, ופגשנו המון אנשים טובים לאורך המסע הזה. אני רוצה לציין במיוחד את עו"ד בשמת פרי שמחיוף, שהייתה ועודנה שם בשבילנו לאורך כל התקופה, גם בהיבטים המקצועיים וגם באופן אישי. לרגע לא הרגשתי לבד לאורך השנה הזאת. תמיד ידעתי שיש לי ממי לבקש, ולמדתי לבקש. מחמם את הלב לדעת שהקהילה במודיעין חושבת עלינו, ושלמשפחת עוצמה מודיעין אכפת מאיתנו, המשפחה וכמובן משמעון".
על הדרך בה התמודד המועדון הוותיק עם היעדרו של המנהל, מספר רודריגז כי "גם אם, חלילה, אלך לעולמי, הכל ימשיך לפעול. הנחנו יסודות איתנים ותשתית חזקה כל כך, שהכל פעל חלק גם כשהייתי מורדם ומונשם במשך שבועיים. המועדון המשיך לפעול, הגיע להישגים יפים, ואין לי ספק שימשיך לפעול עוד הרבה שנים. עכשיו חזרתי, ואני כאן כדי להישאר. עכשיו אני צריך להכיר את הגוף החדש שלי, ולחיות עם ההשלכות של השנה הזאת. אני ממשיך להיות מעורב בכל מה שקורה במועדון ולנהל אותו מרחוק. עוצמה מודיעין הוא מפעל החיים שלי, וקהילת עוצמה היו אתי כל הזמן, גם ברגעים הקשים, ואני איתם".
