במבט ראשון נראה סטודיו "במגע" כמו חדר משחקים. כדורים, צעצועים, משחקי ילדים שונים וכן הלאה, אבל לכל אחד מהמשחקים בסטודיו יש תפקיד ומטרה. כל משטח מחוספס וחלק בחדר נועד לקדם מטרה מסוימת. שרון מודן, בעלת הסטודיו, בת 35 ואם לתינוק, מטפלת בילדים בשיטת NDFA ( Neuro Developmental Functional Approach) גישה נוירו-התפתחותית-תפקודית, שפיתח הפסיכולוג הקליני רמי כץ.
תקשורת ראשונה
"המגע הוא סוג התקשורת הראשון שהתינוק מקבל, ושפת ההתפתחות הראשונה שלו ניתנת באמצעות מגע" (אשלי מונטגו)
המגע הוא צורך קיומי ושפת התקשורת הראשונית. המגע הינו החוש הראשון המתפתח אצל העובר ברחם אימו. סטודיו במגע, כשמו, שם לו למטרה; ליצור אמון ומקום בטוח לילדים ולהורים במטרה לקדם התפתחות ילדים, לשפר וליעיל תפקודים, ביטחון וביצוע של הילדים וגם לטפל בלקויות קיימות.
מה אומרת הגישה?
"הגישה הנוירו-התפתחותית תפקודית עוסקת ומטפלת בעיבוד וויסות-חושי, לקויות למידה, קשב וריכוז, היפראקטיביות, תפקודי תנועה ועוד. היא פותחה ע"י רמי כץ, פסיכולוג קליני, מוביל הגישה, ויושמה לראשונה לפני כ-30 שנים. על פי הגישה, פחות חשוב לתת שם/כותרת לבעיה הנוכחית. חשוב לאתר כיצד נוצר הקושי, ולטפל בבסיס הבעיה ולא ברמה של הופעתה העכשווית.
לכל אדם יש את חמשת החושים המוכרים ועוד כמה חושים מוכרים פחות כמו חוש המגע העדין, חוש המגע העמוק, חוש שיווי המשקל. לכל אחד יש סקאלה של רגישות. יש ילדים שרגישים יותר מדי ואחרים שיש להם חסר רגישות. אני מדמה את זה לרעב ושובע. ילד שיש לו חוסר רגישות הוא רעב ויחפש כל הזמן את הגירויים שיספקו לו את הרעב. לעומת זאת ילדים שיש להם רגישות יתר יהיו שבעים ויתרחקו מהגירוי. בתא המשפחתי לדוגמה ילד הרגיש מדי למגע ולתחושה, לא ירצה את החיבוקים של אימא, יהיה קשה להלביש אותו, יהיה צורך לגזור טיקטים מבגדים, לדאוג לגרוב גרביים בלי תפרים וכן הלאה. יש מגוון רחב של רגישויות. הורים, עלולים לפרש את זה כילד עדין, מפונק, וכן הלאה כשהילד בעצם זקוק או לא זקוק לתחושה מסוימת. ההכוונה המקצועית עוזרת לטפל בקושי הזה של הילד ושל ההורה. אנו נמנעים מלתייג בעיה כמו היפראקטיביות, דיסלקציה, דיסקלקוליה, בעיית קשב וריכוז, מאחר והתיוג נותן לילד את התחושה שהוא לא מסוגל. התיוג בעצם אינו עוזר להתקדמות ואינו נותן פיתרון לבעיה.
איך באים הקשיים האלה לידי ביטוי?
"הקשיים יכולים לבוא לידי ביטוי ברבדים שונים בגן ובבית הספר, למשל בתפקוד בכיתה, מבחינה חברתית, ריגשית, לימודית. למשל ילד המתקשה להעתיק מהלוח יתמודד עם תיסכול ותחושת כישלון שעלולות להוביל להפרעות בכיתה או להיפך למופנות. אותו ילד, עם תירגול והכוונה מקצועית יוכל להתגבר על הקושי וזה ייצור לו תחושת הצלחה ומסוגלות. חשוב לזכור שכל ילד הוא עולם ומלואו וכל ילד מתמודד בצורה שונה עם הקשיים מולם הוא ניצב.
מקרים רבים ניתנים לטיפול ללא צורך במתן טיפול תרופתי (לדוגמא ריטלין) היות ואנו ממוקדים בטיפול תהליכי שמטפלים בשורש הבעיה ולא בסימפטום. ריטלין לא יספק לי מידע מדוע הילד תזזיתי? מדוע הוא מתקשה להעתיק מהלוח? מדוע הוא נמנע ממגע עם חברים או שאין לו חברים והוא מופנם? באמצעות הגישה אנחנו לומדים מהו הקושי ומאין הוא נובע ובו מטפלים. אציין שישנם מקרים שיש צורך במתן ריטלין אך הטיפול יהיה מלווה בטיפול ויסות חושי.
הפכה את זה למקצוע
לטיפול בילדים הגיעה מודן אחרי שעשתה תפנית מקצועית מתחום השיווק: "למדתי תואר ראשון במינהל עסקים ולאחר מכן תואר שני עם התמחות בשיווק. החלטתי לעשות תפנית מקצועית לתחום שממלא אותי בהגשמה עצמית ומאפשר לי להעניק הכוונה וטיפול. תמיד ידעתי שיש לי קשר לתחום הטיפולי, יכולת הקשבה ונתינה אך מעולם לא הייתה בי המודעות לטפח את זה ואף להפוך את זה למקצוע. למדתי את שיטת אלבאום ועבדתי כגננת, מה שמאוד חיבר אותי למקצוע ולילדים.
לגישת NDFA של רמי כץ הגעתי במטרה לקבל את מירב התשובות והכלים לאבחן בצורה טובה יותר, לעבוד עם ילדים ולהביאם לשיפור יכולת חושית ותפקודית.
אני מאמינה שלהורי הילד יש חשיבות רבה בהתפתחות של הילד. מודעותם תביא להצלחת ילדם במטרה להקל ולשפר את עתידם".
איך את מאבחנת את הבעיה?
"אני מתחילה מתשאול מעמיק עם ההורים שחוקר אחורנית את ההיסטוריה ההתפתחותית של הילד, של האימא בהריון, התפתחות בגנים, בבי"ס. לאחר מכן הילד בא למפגשי אבחון ותצפית שבו אני מזמנת אותו למספר רחב של התנסויות מוטוריות, גופניות, גרפו-מוטוריות, מעקב אחר תנועות עיניים, חציית קו אמצע, הצלבות וכו'. בהתנסויות אני מגלה היכן טמון הקושי שלו. לאחר האבחון אני מזמנת את ההורים לשיחה שבה אני מסבירה להם מה עשינו ומה ראיתי ועל מה אנחנו הולכים לעבוד".
מתי באים בדרך כלל לטיפול?
"לטיפול מגיעים כשמונף 'דגל אדום' כשהמורה קוראת להורים ומודיעה להם שיש לילדם קשיים לימודיים, התנהגותיים, חברתיים וכו' בבית הספר.
קל יותר לתפוס את הדברים האלה בגיל צעיר יותר. אתן דוגמא, הוריו של ילד שהיה אצלי בסטודיו באו בעקבות בעיות בכיתה בשל היפראקטיביות וחוסר ריכוז במהלך השיעור, עם קשיי התארגנות. בתשאול ההורים הם סיפרו שכשהיה קטן, היה אוהב להתנדנד בחוזקה, להתנדנד בקרוסלות, והיה נרגע בתור תינוק כשהיו מנענעים את העגלה בחוזקה. רגישות שכזאת החמירה במשך השנים והביאה לקשיים שהוזכרו. אנחנו רואים שבעיה מסוימת לא התחילה עכשיו אלא התפתחה בעבר. וככל שמאתרים את הבעיה מוקדם יותר קל יותר לטפל בה. תחום רגישויות במגע הינו תחום נפוץ יחסית לתחומים אחרים, אולם חשוב לי לציין שישנם מגוון רחב של תחומים נוספים בהם לילדים יש רגישות יתר או חסר".
איך מתנהל הטיפול?
"הילד בא לטיפול פעם או פעמיים בשבוע. ואנחנו עובדים על המקומות שבהם זיהיתי שקיים קושי. בטיפול אני חושפת את הילד לגרייה חושית ותנועתית מה שיאפשר למערכות להגיע לידי איזון ובכך לשפר ולייעל את תפקודיו וישפר את כישורי הלמידה. למשל את הילד הרגיש למגע אחשוף למגוון של התנסויות ומרקמים שונים: דבק, גואש, קצף גילוח, ספוגים, בדים שונים וכו', שבהתחלה היה לו מאוד קשה עם העבודה במרקמים הללו ועם הזמן והתרגול זה יוביל לשיפור בדברים אחרים כמו כתיבה, מרחב אישי וכן הלאה. אני מנחה את ההורים לתת עיסוי לילדים שצריכים את המגע העמוק ואז בכיתה הם יהיו הרבה יותר רגועים. זה ממש כיף לראות איך במשך הזמן הילדים מתחילים לבקש לגעת במרקמים שבהתחלה לא הסכימו להתקרב אליהם".
איך משיגים את שיתוף הפעולה של הילד?
"לאחר המפגשים הראשוניים שבהם נבנה האמון, המשך המפגשים נערכים באווירה נעימה, חוויתית וכיפית עבור הילד. העבודה וההתנסויות השונות נעשות באופן הדרגתי מותאם ליכולות הילד ובעיקר מהנה. בשיחה הראשונית שלי עם ההורים אני מסבירה להם שמדובר בתהליך ושהירתמותם למסע היא הכרחית וגם נדרשת עבודה משותפת שלהם גם בבית. אני נותנת שיעורי בית -תוכנית תירגולית מאוד מפורטת- להורים ולילד ומסבירה שעם עבודה בבית השיפור יהיה ניכר בצורה מהירה וטובה יותר".
מה עושים בטיפול?
"אחרי אבחון שנצפתה בו רגישות יתר או חסר בתחום מסוים, נעבוד עליו. אני מלמדת במשחק משותף שבו אני מכניסה את האלמנטים שאנחנו עובדים עליהם. משחקי הילדים הם אחד הכלים היעילים שבאמצעותם הילד בונה את הכישורים שלו להתמודד עם אתגרים שונים. הסטודיו עשיר בציוד מותאם, במשחקים ואביזרים המיועדים לנושאים שונים".
יש מיומנויות שיש להן גיל קריטי שאחריו אי אפשר לתקן?
"אף פעם לא מאוחר מדי. תמיד אפשר לשפר ולקדם הן בילדים והן במבוגרים. אבל כאמור, קל יותר לטפל בגיל מוקדם יותר".
חדשים בעיר
מודן ובני משפחתה עברו למודיעין לפני כחצי שנה מגבעתיים.
למה בחרתם לעבור למודיעין?
"מודיעין היא עיר שדואגת לילדים ומקצה להם הרבה משאבים. זה דבר שחשוב לי הן כאימא והן כמטפלת. זו עיר נקייה, פארקים ירוקים, יש בה נדיבות ותרומה לקהילה, ארגוני התנדבות וכו'".
במודיעין גישת ה-NDFA מוכרת?
"טרם ראיתי במודיעין בתי ספר שהכניסו את הגישה. אני פועלת למטרת קידום הנושא בעיר. אני נפגשת עם אנשי חינוך ואירגונים שונים בעיר במטרה להעלאת המודעות לגישה ולתחום הויסות החושי ולתת מענה לילדים הזקוקים לכך.
אני עורכת חוגים המתמקדים בויסות חושי והכנה למסגרת הבית ספרית במטרה לאפשר לילדים להגיע למסגרת הבית ספרית כשהם בשלים ומוכנים ופנויים ללמידה.
בנוסף אני מתכננת בהמשך סדנאות הורים להעלאת המודעות ולחשיפתם לנושא, ומתן מענה וכלים כיצד ניתן לזהות מקרים מסויימים".
קיימים בארץ בתי ספר וגנים שאימצו את הגישה?
"כן, התוכנית לקידום כישורי הלמידה וההתנהגות מיושמת בהצלחה בגנים ובבתי ספר ברחבי הארץ; בפתח תקווה, תל אביב, הרצליה ועוד באמצעות גישת NDFA. הצוות החינוכי עובר סדנאות והדרכות אודות הגישה ונבנת סביבת לימודים חוויתית ומאתגרת, היא מופעלת בחיי היומיום של התלמידים, ללא הפרדה מהסביבה הרגילה בה הם חיים. משתלבת בסדר יום היומיומי של הגן או הכיתה. פעילויות אלו הופכות את תהליך הלמידה למהנה יותר. למשל בכניסה לבית ספר הציבו מסלול אתגרי מסוים כך שהילד נכנס לבית הספר בצורה מעניינת ומקדמת לימודים.
הגישה מסייעת לאקלים הכיתתי. הכיתה רגועה יותר, הילדים פנויים יותר ללמידה, זה ממגר אלימות ולמורה קל יותר ללמד באווירה כזו. המורה שעברה הדרכה לגישה יודעת להקצות לילד מטלות שיספקו לו את הצורך שלו, לדוגמא לשלוח ילד באמצע השיעור לדקה או שתיים בטרמפולינה או במתקן אחר שבו הוא יקבל את הצורך שהוא זקוק לו. גננות פרטיות אוהבות להכניס את הגישה לגנם כי זה מבדל ומייחד את הגן. מדהים לראות קטנטנים עובדים במגוון תחנות ומתנסים. זה לא עוד גן, זה גן עם ייחוד".
מודן גם עוסקת בקידום התפתחותי לתינוקות המשולב בגישת ה-NDFA: "במפגשים עם אמהות ותינוקות אנו עובדים על הצלבות, גירוי מערכת שיווי המשקל, מגע ותחושות, חציית קו אמצע וכן הלאה. עוד מינקות אפשר לראות רגישות יתר וחסר ולטפל. למשל יש תינוקות שרק נשיאה במנשא מרגיעה אותם, תינוקות שבוכים בנסיעה, תינוקות שלא אוהבים מרקמים שונים. חשוב לפתוח את המודעות בקרב ההורה מוקדם ככל שניתן ואני מנחה באמצעות תרגילים ומגע שעוזרים להורים לראות איפה יש קושי ואיפה כדאי לעודד את התינוק. הסדנאות מיועדות לתינוקות בני שבועיים עד שנתיים לערך. אני מנחה את האימא איך לעשות עיסוי וכבר שם אפשר לאתר רגישות של התינוק למגע.
(צילום אינגריד מולר)
