יש מי שסבור כי כשהאמריקנים תקפו השבוע בסוריה, צה"ל הוא זה שהכין עבורם את החומר המודיעיני הנחוץ למבצע. בכל זאת אנחנו כאן בזירה בקירבה לגזרת הפעולה ועיני הלווינים הישראלים ומטוסי הצילום שלנו רואים הרבה יותר מהר וברור ממה שהאמריקנים יכולים ממרחק גדול.

בסבירות גבוהה אפשר לנחש גם כי את תיק המודיעין למבצע הכינו קציני מודיעין שהם בוגרי "פרוייקט חבצלות". וכשאנחנו מגלים כי מודיעין היא העיר המיוצגת ביותר בפרויקט היוקרה של חיל המודיעין, הדרך לבקש ראיון איתם היתה קצרה.

יותר מחודשיים לקח לצה"ל לסדר את האישורים לכתוב על "פרוייקט חבצלות" של חיל המודיעין. ואז, אחרי שכל האישורים ניתנו הבקשה הונחה על שולחנו של מפקד חיל המודיעין שעיין בה שוב ושוב – לאחר שבועיים נתן לבסוף את האישור הסופי לכתוב על הפרוייקט. ובכל זאת נראה לנו שהיה מעדיף כי כתבות כאלו לא יתפרסמו.

ונותרו עוד מוקשים שאנשי דובר צה"ל היו צריכים לפרק בדרך: מתוך עשרה חניכים ממודיעין אישרו רק לשלושה לדבר, כמובן לאחר תחקירים ביטחוניים ארוכים. התווספה גם רשימת איסורים שקיבלתי לפני השיחות עם השלושה שנבחרו לייצג את העיר. היו כאלה שבקושי יכולנו להוסיף מידע מעבר לשלום ולהתראות: "בלי לציין שמות, בלי לדבר על תכני הלימוד בקורס, בלי לשאול על פעילות החניכים, אל תשאל אותם אפילו באיזה בית ספר תיכון הם למדו". וכמובן צילום מטושטש מהגב ללא זיהוי. בקיצור: בלי ובלי ובלי.

אבל לבסוף הסתדר מה שניתן וכך נחשף הפרוייקט שבחיל המודיעין מגדירים כפרוייקט הדגל של החיל, ורואים בו מקביל לשני האחים המפורסמים יותר – קורס טייס וקורס חובלים. גם בהם כמו בחבצלות ההכשרה נמשכת שלוש שנים, בסיומה מקבלים הבוגרים דרגות סגן והם נדרשים לחתום קבע לעוד שש שנים ולמעשה להיות על מדים תשע שנים מאז גיוסם.

בחיל המודיעין מסבירים מהי התוכנית: "מדי שנה, לאחר תהליך מיון קפדני, מתגייסים לתכנית בין 30 ל-40 חניכים וחניכות בעלי פוטנציאל אינטלקטואלי, מנהיגותי ובסיס ערכי. החניכים מוכשרים להיות קציני מודיעין מובילים בחיל, העוסקים בסוגיות שבמרכז סדר העדיפות הלאומי והצבאי.

הכשרת חבצלות נערכת באוניברסיטת חיפה והיא ייחודית בארכה – כשלוש שנים המהוות את שירות החובה של החניכים. ההכשרה מקנה לבוגרים הכרה רחבה ומעמיקה של מקצועות החיל על יחידותיו השונות הנדרשות לקצין המודיעין בעת הנוכחית וכלים לעבודתו העתידית. זאת, בשילוב עם לימודי תואר ראשון דו-חוגי המקנה כלים אנליטיים ומחקריים נוספים ומעמיק את עולם הידע והתוכן של הקצינים לעתיד. מתוך כמאה בוגרים,שישה כבר זכו לתעודות הצטיינות שניתנה מידי אחד מאלופי המטכ"ל" וכארבעים מתוך מאה הבוגרים מחזיקים בתארי הצטיינות מהאוניברסיטה על הישגיהם האקדמאיים.

"לאחר סיום תקופת ההכשרה מקבלים בוגרי התכנית דרגת סגן ומשובצים כקציני מודיעין בכלל מערכי אמ"ן, שם הם משרתים את שש שנות הקבע שלהם בלב העשייה המודיעינית בצה"ל. כשנתיים לאחר סיום התכנית מתקדמים הבוגרים לדרגת סרן וממשיכים להתקדם ועתידים להוות את השדרה המרכזית של המפקדים באמ"ן".

* * *

הראשון ששוחחתי איתו היה סמל י', בן עשרים וחצי, חובש כיפה, בוגר ישיבה תיכונית שאסור לו כמובן לומר היכן ואת שמה. תוך כדי בילה גם בבית ספר למחוננים ועסק ברובוטיקה אהבת חייו. היה לו גם פרק זמן בישיבת הסדר בשרון, הוא שימש מדריך בבני עקיבא ובפרויקט "כנפיים של קרמבו", ונמצא כבר שנה שניה בחבצלות. הוא מתחתן ביוני הקרוב.

ידעת משהו על הפרוייקט לפני כן?

"לא, ממש לא. לא ידעתי שבכלל יש דבר כזה. אבא דיבר איתי על פרוייקט תלפיות למצויינות שהרבה מכירים וחשבתי על קורס טייס. זה היה הכיוון שלי, אבל במיונים לתלפיות ולטייס קיבלתי גם את הזימון לחבצלות. בדקתי, חקרתי מה שאפשר לבדוק ולחקור במסגרת המותר, ואיך אומרים – השאר היסטוריה".

איך התחברת דווקא לחבצלות?

"בתיכון עסקתי הרבה ברובוטיקה והייתי בפרוייקט FIRST לכן החיבור למידע והיכולת להפעיל דברים היו חשובים לי מאד וזה גם נראה הרבה יותר מתאים לי. חוץ מזה גדלתי בבית שנתן לי את ההרגשה שצריך לתרום כמה שיותר למדינה ובפרויקט הזה באמת יש לי את הזכות לקיים את התרומה הזו".

כלומר תלפיות או קורס טייס נעלמו מהתוכנית שלך ואין חרטה?

"ממש לא. בעיקר לאחר שנחשפתי לחבצלות ומה שאנחנו עושים בפרוייקט, הבנתי מהר מאד שזה מקומי ושזה מתאים לי בול".

ספר קצת על ההכשרה.

"כשאתה אומר 'קצת' זה מדוייק כי אני לא יכול לספר יותר (הוא צוחק). "סיימנו כבר את החלק הראשון בקורס קצינים, קיבלנו סיכות מ"מ ועכשיו אנחנו בהכשרה בתואר האקדמי שלנו. כולנו מחוייבים ללמוד דו חוגי כשחוג אחד מהם הוא כמובן לימודי המזרח התיכון ומדע המדינה. כקציני מודיעין לעתיד זה מעניק לנו את הרקע ואת הכלים להבין את הגזרה כאן מסביבנו. החוג השני שבחרתי הוא מדעי המחשב, אבל החניכים יכולים לבחור גם כלכלה או אפילו פילוסופיה".

ותוך כדי גם מכירים את עבודת החיל?

"כמובן. נמצאים ביחידות החיל, נכנסים לעבודה. אבל ממש אני לא יכול לומר כלום מעבר לזה".

איך אתה מסביר את העובדה שכל כך הרבה חבר'ה ממודיעין הגיעו לחבצלות?

"לא חקרתי לעומק אבל אני מניח שדרישות למצויינות, להתמדה ולתכונות אופי אחרות, שיש פה להרבה חברה בעיר, פשוט הביאו לכך שיש כאן פוטנציאל גבוה לגיוס לחבצלות וכך באמת קורה כבר כמה שנים".

מה צריך כדי להגיע לחבצלות?

"צריך ראש פתוח ויכולת חשיבה שונה מהרגיל, כי במודיעין תמיד מחפשים את הייחודי והשונה. וכמובן גם יכולות טכניות למי שהולך למסלול יותר טכני כמו לוחמת סייבר. אבל בעיקרון כולנו מיועדים לעסוק לאחר סיום ההכשר במחקר מודיעיני ופחות כקציני מודיעין ביחידות שדה".

מה המוטיווציה שלך בפרוייקט הקשה הזה?

"הידיעה שאני חלק מדור העתיד של קציני המודיעין של צה"ל לעשורים הבאים ושנצטרך להביא את המידע הכי טוב והכי מדוייק, זאת התרומה לעם ישראל".

* * *

גם סמל ג' רואה את עתידו בחיל המודיעין בעשורים הקרובים. הוא בן 20, שהספיק לפני הגיוס גם להיות חלק מסטארטאפ של חברת נס טכנולוגיות. בתיכון הרחיב את לימודי המתמטיקה והפיזיקה, אבל הוא רואה ב"סייבר" את הכיוון שלו.

ספר קצת על הפרוייקט בנס טכנולוגיות.

"הפרוייקט עסק בתחום שדומה מאד למה שחברת מובילאיי עושה היום. בפרוייקט היינו ארבעה וקידמנו פיתוח של מצלמת תלת מימד לרכב".

ואיפה זה עומד היום?

"כשהתגייסתי קצת התנתקתי מהפרויקט ואני ממש לא יודע מה נס עשו עם זה הלאה".

הכרת את חבצלות?

"היה לי חבר מעלי שסיים את הפרוייקט כך שידעתי שיש דבר כזה".

מה בעצם רצית לפני הגיוס?

"רציתי לבצע שירות משמעותי. רציתי להיות קצין ומפקד בצבא ומאד רציתי גם ללמוד אחר כך באקדמיה והנה פתאום ראיתי שיש שילוב כזה שאפשר לעשות הכל ביחד. החבר שסיים את המסלול סיפר לי על הפרוייקט ואז ידעתי שזהו זה – לשם אני רוצה להגיע".

לא חששת מהדרישות הגבוהות?

"לא, כי אני יודע מה היכולות שלי. להיות בחבצלות נדרשת רמה אינטלקטואלית גבוהה מאד. האמת שלפני הגיוס התלבטתי קצת האם ללכת למסלול הסייבר הצבאי, אבל לבסוף חבצלות ניצחה".

היו לך התלבטויות אחר כך?

"כל נושא הגיוס לווה אצלי בתהליך חשיבה ארוך, זה לא התקבל על רגל אחת, מה שכן – ראיתי את עצמי חותם קבע ולא חששתי גם מקבע ארוך".

למרות שחברים שלך אחרי שלוש שנים ייצאו לטיול של אחרי הצבא ואתה תשב עוד בחמ"ל מודיעין ותעקוב אחרי חיזבאללה או חמאס?

"קודם כל החיים לא עוצרים ואפשר גם בקבע לצאת לטיול בחו"ל".

גם סמל ג' בחר בלימודי המחשב כחוג השני בנוסף ללימודי מזרח תיכון ומדע המדינה. הוא מספר כי "להורים לא היתה השפעה מכרעת עלי וממש לא קיבלתי מהם דחיפה ללכת דווקא לחבצלות. קיבלתי מהם את חופש הבחירה המוחלט ו'מה שתחליט תחליט' אמרו לי".

איך למעשה מתנהלת שיגרת היום-יום שלך?

"עכשיו אני בשלב הלימודים האקדמים אז רוב היום אני באוניברסיטת חיפה בלימודים".

יש לכם בסיס שבו אתם שוהים?

"כן יש מתחם מגורים של החניכים. באוניברסיטה אנחנו לובשים מדים, כך שכל היום אנחנו חיילים לכל דבר".

יש לכם גם שמירות, תורנויות מטבח ומטלות מסוג זה?

"יש די נדיר שמירה פעם בכמה חודשים. זה לא נורא".

* * *

גם סמל פ', בן עשרים, ממש לא הכיר את חבצלות עד שצה"ל שלף אותו מרשימת מועמדים פוטנציאלים והציע לו את המסלול: "עברתי מסלול מיונים לגיוס די רגיל ואז באו אלי עם הצעה להצטרף לחבצלות".

ידעת מה זה? שאלת?

"שאלתי, אבל רק כשהתראיינתי הבנתי שאני נחשף למשהו יוצא דופן והתחלתי להתעניין בפרוייקט הזה".

מה משך אותך בתוכנית?

"האיכויות. גם של האנשים וגם של חומרי הלימוד והעשייה, אתה עוסק באמת בליבת הדברים החשובים ביותר".

מה חיפשו אצל המועמדים?

"בניגוד אולי לקורסים יוקרתיים אחרים, בחבצלות מעבר לרמה האינטלקטואלית מחפשים גם יכולות חברתיות וצד קוגניטיבי חזק. כשהבנתי את זה ולמה צריך את הנתונים האלה, זה מה שהכריע והחלטתי להצטרף".

אבל בסופו של דבר אתה יושב בחמ"ל או קורא ניירות ועוסק במחקר. היד לא כל כך רועדת נכון?

"עלית על נקודה חשובה שזה אולי החיסרון הגדול של חבצלות, כי בניגוד למפקד בשדה שטועה אולי בקרב תוך כדי תנועה, אצלנו ברוב המקרים אפשר לתקן. אבל יחד עם זאת מה שנדרש אצלנו היא חשיבה שונה וייחודית שאולי אין למפקדים קרביים".

אוניברסיטת חיפה היא מוסד אקדמי עתיר בסטודנטים ומרצים ערבים. איך הם מקבלים אתכם לידכם כלובשי מדים?

"המרצים יודעים בדיוק מה הגבולות שלנו ושלהם. אנחנו במדים וזה מחייב ומעולם לא היתה בעיה כלשהי, כי מראש אנחנו נמנעים מלעסוק ולדבר על עניינים פוליטיים. גם מול הסטודנטים הערבים ויש כאלה רבים שלומדים איתנו, היחסים מצויינים".

כשעוסקים בבעיה אקדמית כלשהי במסגרת הלימודים לפעמים צריכים לדבר על כיבוש או טרור. הדעות הפרטיות לא משתרבבות לזה?

"הכל נשאר בגדל הצד האקדמי נטו ואני לא מרגיש הבדל ביננו ובין סטודנטים ערבים".

ההתחייבות לחתימה לקבע ארוך כבר בגיל 18 הפחידה אותך?

"אני עם ראש על הכתפיים. תמיד יש התלבטויות אבל תמיד גם היו לי שאיפות לעשות את הטוב ביותר, אגב בתחילת המסלול היו לי פחות התלבטויות, אחר כך היו יותר אבל זה נעלם".

איך אתה מסביר את זה?

"בכך שכולנו באותה סירה. אנחנו בקומונה אחת ולכן כולם עוזרים לכולם, אגב, כחצי מהפרויקט הן בנות כך שאנחנו יחידה די מגובשת מכל הבחינות וזה עוזר לעבור את הקשיים".

זה יוצר זוגות?

"בהחלט היו כאלה".

בתמונה חבצלות. פרויקט הדגל של חיל המודיעין. צילום דובר צה"ל